אזעקה, בין אם היא מפני איום רקטי ובין אם היא מפני כטב"מים, מופעלת כאשר מערכת ההתרעה מזהה את האיום. "דבר פשוט מבדיל בין איום רקטי לבין כטב"מים", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "רקטה או טיל עושים מסלול בליסטי מוגדר מראש. זה מסלול פרבולי, ולכן קל יותר להתמודד עם טיל בליסטי מאשר כטב"ם. כיפת ברזל יודעת לזהות את המסלול ולהגיע לאיום. לעומת זאת, לכטב"ם...
''אנחנו מיירטים ביעילות – ובזול'': בקייב מציעים לשלב כוחות נגד איום הכטב''מים
Ynet,
14 באוקטובר, 2024
חשוב להדגיש שגם אוקראינה לא מצליחה כאמור ליירט באופן הרמטי את הכטב"מים שרוסיה שולחת לעברה – ובינה לבין ישראל יש גם הבדלי שטח ברורים. בהקשר זה מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), כי לצד הקושי באיתור הכטב"מים בשל ממדיהם הקטנים, חתימת המכ"ם הנמוכה ויכולת התמרון שלהם, בישראל הקטנה אין מרווח לטעויות כמו באוקראינה הענקית.
הפגיעה באזור בנימינה: איך חודר כטב"ם לעומק הארץ ולמה לא הייתה אעזקה?
גלובס,
13 באוקטובר, 2024
"דבר פשוט מבדל בין איום רקטי לבין כטב"מים", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "רקטה או טיל עושים מסלול בליסטי מוגדר מראש. זה מסלול פרבולי, ולכן קל יותר להתמודד עם טיל בליסטי מאשר כטב"ם. כיפת ברזל יודעת לזהות את המסלול ולהגיע לאיום. לעומת זאת, לכטב"ם אין מסלול בליסטי, וניתן להשוות אותו לטיל שיוט או למטוס מתמרן. הוא הרבה יותר איטי ממטוסי קרב, ויותר...
במשך עשרה חודשים חיזבאללה "מתאמן באש חיה" בהטסת כלים שונים בזירה הצפונית, תוך שהוא משפר את יכולותיו. בישראל עולה הדאגה שמערכות ההגנה האווירית לא יעילות מספיק נגד איום הכטב"מים, על אחת כמה וכמה כשאלו ישוגרו בנחילים של עשרות כטב"מים זה לצד זה. ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסבירה כיצד הגענו למצב שבו ישראל סובלת מפערים ביכולת ההגנה...
"דבר פשוט מבדל בין איום רקטי לבין כטב"מים", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "רקטה או טיל עושים מסלול בליסטי מוגדר מראש. זה מסלול פרבולי, ולכן קל יותר להתמודד עם טיל בליסטי מאשר כטב"מ. כיפת ברזל יודעת לזהות את המסלול ולהגיע לאיום. לעומת זאת, לכטב"מ אין מסלול בליסטי, וניתן להשוות אותו לטיל שיוט או למטוס מתמרן. הוא הרבה יותר איטי ממטוסי קרב, וקטן....
"באוקראינה נצפתה יכולת לגרום נזק קטלני בהפעלה מקרוב או במארבים", מספרת ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומנהלת תוכנית "טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי". "רחפן אחד פועל מרחוק ומצלם את השטח, ואחר חודר את מערכות ההגנה. כל התהליך עשוי לקחת שניות".
הרכש הנוכחי לצרכי אבטחת ראש הממשלה מגיע על רקע ההבנה המאוחרת של חומרת האיום שמציבים הרחפנים, ובמיוחד רחפני המירוץ (FPV) הזולים והזריזים שהפכו לאחד החימושים המרכזיים במלחמה באוקראינה, שכן גודלם וגמישותם מאפשרים להפעילם במתארי מארבים ומספקים יכולת פגיעה מדויקת. "רחפני ה-FPV ממשיכים להציב איום חמור בגלל המהירות ויכולת התמרון, שמקשות מאוד על מערכות הזיהוי והיירוט הקיימות", אמרה...
האפשרות שניתן להפיק לקחים מהמלחמה באוקראינה הייתה מן הסתם ברורה למפקדי צה"ל ממש כשם שהייתה ברורה לגורמים אחרים העוסקים בביטחון. "הלוחמה באוקראינה מהווה הזדמנות ללמידה ולהיערכות בהתאם עבור שלל מדינות, העלולות להתמודד עם תרחישים דומים בעתיד", כתבה ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בסקירה משותפת בפברואר האחרון, שפרסמה עם מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל'...
איום הכטב''מים הפך לחזית המשמעותית במלחמתה של ישראל מול חיזבאללה. האם יש פתרון אפקטיבי לחדירה האווירית של חיזבאללה לשמי ישראל?
"כשראיתי ב-7 באוקטובר את הרחפנים שתקפו את מגדלי תצפית של צה"ל באוגדת עזה, נשבר לי הלב", אמרה השבוע בראיון לוואלה ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "במסגרת המחקר שלי על נושא הרחפנים החל משנת 2013 היה לי מאבק בנושא מול גורמים במערכת הביטחונית. קיוויתי שיפעלו וכשהייתי מציגה את זה בכנסים היו אומרים לי שזה טיפה בגשם של רקטות. הפיצוץ הזה של רחפן יהיה טיפה, ואני...