גורמי הסלפיה-ג'האדיה ומגפת הקורונה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על גורמי הסלפיה-ג'האדיה ומגפת הקורונה

גורמי הסלפיה-ג'האדיה ומגפת הקורונה

מבט על, גיליון 1310, 26 באפריל 2020

English
יורם שוייצר
אביעד מנדלבאום
לוחם אופוזיציה באידליב עוטה מסכה

משבר הקורונה עורר תגובות גם בקרב גורמי הסלפיה-ג'האדיה ברחבי העולם, ביניהם דוברי דאע"ש, אל-קאעדה וחכמי דת. קשת התגובות כללה הנחיות קפדניות למאמינים כיצד להישמר מפני המגפה כמצוות פיקוח נפש וכן הטפות לחזרה בתשובה ועידוד למאמינים להמשיך במאבק על אף המכות שספגו עם היעלמותה של "המדינה האסלאמית". המשבר הקשה הפוקד את המערב אף גרר תגובות של שמחה לאיד וקריאות למוסלמים להעניש את "הכופרים" ולנצל את מצבו הרעוע של המערב וחולשתו כדי להכות בו. למרות התבוסה הצבאית של "המדינה האסלאמית" ולנוכח "התגלות עוצמתו של האל וחולשת אויבי האסלאם", הועבר למאמינים מסר שלפיו ניצחונם מובטח. יתר על כן, נאמר כי הגם שהם עצמם מאוימים על ידי הקורונה, צמצום נוכחותן בלבנט של מדינות הקואליציה שלחמו ב"מדינה האסלאמית" תסייע למאמינים להתארגן ולהיערך מחדש כדי להילחם באויבי האסלאם.


מגפת הקורונה הפוקדת מדינות רבות בעולם, גורמת לתמותה גבוהה ולמשבר כלכלי אדיר ממדים, אינה פוסחת גם על מדינות מוסלמיות ועל מוסלמים רבים החיים כמיעוטים במדינות אחרות. כצפוי, המשבר העולמי עורר תגובות של אנשי דת, ובהם גם אלה המשמשים כפוסקי הלכה של הסלפיה-ג'האדיה. לצדם התייחסו למשבר גם דוברים בשם אל-קאעדה ודאע"ש, שהנחו את תומכיהם כיצד לנהוג לנוכח האיום ועודדו אותם לשמור על נאמנותם לארגונים עצמם ולדרך שהם מתווים לתומכיהם. עם פרוץ המשבר התמקדו דוברי הארגונים בעיקר בחובת המאמינים לשמור על חייהם ובריאותם בחיי היומיום. כדרכם, הנמקת המלצותיהם התבססה על החדית' ובו מובאים דברי הנביא אשר הורה למוסלמים להישמר על חייהם ולברוח ממגפת "הצרעת כמו מאריה". המאמינים נדרשו לדבוק ללא פשרה בהלכה המוסלמית, המגפה פורשה כסימן ששלח האל למאמיניו, מוסלמים נקראו לחזור בתשובה ולשמור בקפדנות על צוויי הדת, וכן הובטח כי כל מי שנפגע מהמגפה הוא "שהיד". כך ביקשו הדוברים לנצל את המשבר כדי להגביר את הדבקות במצוות הדעווה, קרי להציל את נפשות התועים אשר לא הקפידו לקיים אורח חיים מוסלמי, ולהחזיר את הכופרים לדרך הישר. בדיון שהתנהל בסוגיית שמחה לאיד בקרב הכופרים על סבלם ומותם של מוסלמים רבים, רוב הדוברים גרסו כי המגפה היא עונש ראוי וכי על המוסלמים להמשיך להיאבק עד חומרה בכל מי שמאיים עליהם ופוגע בהם.

זרם הסלפיה-ג'האדיה עצמו נמצא מזה כשנה במשבר קשה בעקבות תבוסתה הצבאית של "המדינה האסלאמית", לאחר מספר שנים שבהן הגיעה לשיא כוחה. על רקע המצוקה העולמית של "אויבי האסלאם", המגפה נתפסת כהזדמנות לחזק את ליבם של תומכי הארגונים ואת אמונתם. לדידם של דוברי הארגונים, המגפה הוכיחה כי מדינות המערב, ובכללן ארצות הברית ומדינות אירופה, הן נמר של נייר. עוצמתן הטכנולוגית והכלכלית קרסה באחת בפני המגפה, הנתפסת כביטוי לכוחו של האל. כך, דוברי אל-קאעדה ציינו בכרוז רשמי מטעם ההנהגה, שפורסם ב-31 במארס, כי מגפת הקורונה חשפה את שבריריות הכלכלה העולמית ואת חולשת החומריות הפושעת של העולם המערבי, שהייתה מקור גאוותו, וציינו כי הקדמה הטכנולוגית והגלובליזציה, שהמערב חרת על דגלו, הם שהפכו למקור כישלונו. העולם המערבי נקרא לשים לב לעדות שסיפקה המגפה לעוצמת אללה ולאמץ את דת האסלאם. מאמר המערכת בא-נבאא', ביטאונו של דאע"ש, לגלג על עוצמתה של ארצות הברית, שתוארה כמזויפת וכפרי של לוחמה פסיכולוגית, שגרמה לרבים להאמין כי יש לה יכולות מיוחדות ותבונה עודפת. כן נאמר שהנהייה אחרי ארצות הברית והצידוד בה הם ניסיון לרצות את בעלי הכוח. דוברים הצהירו במפורש כי מטרתם היא להשחיר את ארצות הברית ולחשוף את אלה בעולם המוסלמי ומחוצה לו הנוהים אחריה, כדי שיחזרו בהם מדרכם הסוטה. הדוברים לא חסכו את שבט לשונם גם מאיראן, האשימו אותה ביצוא הנגיף וטענו שהמגפה שפגעה בה קשה היא אות והוכחה לכך שהשיעה אינה האסלאם האמיתי אלא תרמית.

לפי שעה, נשמעו גם קולות בודדים שקראו לנצל את הסחת הדעת של גורמי השלטון, הביטחון והמודיעין  – אמנם בלי פירוט לגבי מקום מסוים - כדי להיערך לפגיעה נוספת במערב באמצעות פיגועי ראווה כגון אלה שבוצעו  בפריז, בלונדון ובבריסל, ללא פירוט היכן וכיצד לפעול. ניתן להניח כי העובדה לפיה רובם המכריע של תושבי המערב ספונים בבתיהם, והתנועה האזרחית וחיי הכלכלה מושבתים, מקשים על פגיעה בהם גם לו תכננו.

(בווידאו: נשים המשתייכות לדאע"ש טוענות כי רק כופרים נדבקים בקורונה)

קריאה זו לפעולה נגד המערב באה בהמשך לפעילות הנמשכת של גורמי דאע"ש בשנה האחרונה, בעיקר בלבנט. בעקבות תבוסתה הצבאית של "המדינה האסלאמית" נכנס דאע"ש לתקופת התארגנות והיערכות מחדש של כוחותיו, ובשנה שחלפה מאז אבדן מאחזו האחרון בבאע'וז, המשיך הארגון לבצע מדי שבוע פעולות טרור וגרילה בלבנט, בעיקר בעיראק וכן בסוריה ובמקומות אחרים ברחבי העולם באמצעות שותפיו. התעמולה הנוכחית נועדה לחזק את אמונתם של כלל תומכי הארגון, שנחלשה עקב המפלה הצבאית ואובדן השליטה והמשילות "האסלאמית" ("התמכין") באזורים נרחבים, ולגייסם למאבק שתכליתו להחזיר את עטרת האסלאם ליושנה. תרמו לתחושת הביטחון הגוברת של גורמי דאע"ש בלבנט כי ביכולתם להתאושש, הודעותיהן של מדינות שונות, שנטלו חלק בפעילות הקואליציה להבסת "המדינה האסלאמית", ביניהן אוסטרליה, ספרד, צרפת, בריטניה, ניו זילנד, פורטוגל, צ'כיה והולנד, על אודות החזרת או צמצום כוחותיהן המסייעים לעיראק באימון כוחותיה להמשך המערכה נגד דאע"ש. אותה תחושה חוזקה על ידי הסגת מחנות אמריקאים ממוצול, אלקאים, אלקיארה, כרכוכ וא-תקדם, והעתקת הכוחות לבסיסים עורפיים, מוגנים יותר, כחלק ממהלך נרחב שהחל מאז חיסול מפקד "אל קודס" קאסם סולימאני. ואכן, במהלך מארס נרשמה פעילות מוגברת של פעילי סלפיה-ג'האדיה בעיראק.

על אף התעמולה המתלהמת של דוברי הסלפיה-ג'האדיה, וגם למרות המשך פעילות הטרור והגרילה שמבצעים פעילי דאע"ש בלבנט, ניכר כי מגפת הקורונה השפיעה על היקפי פעילותם של ארגוני הזרם ברחבי העולם. פיגועי ההתאבדות, שהיו ל"סמלם המסחרי" ברחבי העולם, הופסקו בחודשים האחרונים, למעט חריגים, והדבר ניכר מאז התפרצות המגפה בחודשים פברואר-מרץ. עם זאת, ניתן להעריך כי על אף שהשלכות המגפה לא פסחה גם על ארגוני הסלפיה-ג'האדיה, פעיליהם ותומכיהם, הסטת הקשב העולמי להתמודדות עם המגפה והשלכותיה המורכבות ובתוך כך הפחתת התשומות למאבק בטרור ולפי כך הפחתת הלחץ המופעל על ארגונים אלה, ינוצל על ידם למאמץ התאוששות והגברת פעילות הטרור, אשר על פי אמונתם הינה חלק מהגשמת ציווי האל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאירופההמדינה האסלאמיתטרור ולוחמה בעצימות נמוכהנגיף הקורונהסוריהעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Thibault Camus via REUTERS
הטעות ועונשה: משבר פוליטי שיצר נשיא צרפת אשתקד ירדוף אותו גם ב-2025
החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?
27/01/25
Shutterstock
גרמניה 2025: שנת מעבר לעתיד אפוף אי-ודאות
לקראת הבחירות לבונדסטאג בפברואר: מול אילו אתגרים צפויה להתמודד הממשלה הבאה בברלין – ואיך הדבר ישפיע על יחסיה עם ירושלים?
14/01/25
Dimitris Papamitsos/Greek Prime Minister's Office/Handout via REUTERS
בצל ה-7 באוקטובר: אתגרים ליחסי ישראל-יוון
על האתגרים לשותפות הכלכלית והביטחונית בין ירושלים לאתונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
07/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.