הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר

הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר

מבט על, גיליון 1232, 25 בנובמבר 2019

English
אמילי לנדאו
הנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, משוחחת עם שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף בעת דיון בנושא הסכם הגרעין במטה האו

במאי 2019 רמזה איראן כי תחל להפר את תנאיו של ההסכם בינה לבין המעצמות לגבי תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). הפרות אלה תלבשנה אופי של צעדים מצטברים והדרגתיים, שעליהם יוכרז מדי 60 יום, בתגובה לפרישתו של ממשל טראמפ מהסכם הגרעין שנה קודם לכן והסנקציות החריפות אשר הוטלו בעקבות צעד זה על ידי הממשל. הצעד הרביעי, אותו נקטה איראן בנובמבר, הוא החמור ביותר עד כה: איראן הודיעה כי תחל להעשיר אורניום במתקן ההעשרה התת-קרקעי המבוצר היטב בפורדו. עם כל צעד שנקט הדגיש המשטר האיראני כי ההפרות הן הפיכות וכי ישוב לתנאי ההסכם אם תסיר ארצות הברית את כל הסנקציות. חרף העובדה כי הצעדים ננקטו בתגובה לסנקציות האמריקאיות, איראן מקפידה לכוון את המסר למדינות אירופה השותפות להסכם, אשר אותן מאשימים האיראנים באי-קיום ההבטחה להגן על האינטרסים של איראן במסגרת ההסכם. ואכן, איראן אינה משדרת כי ברצונה לנטוש את ההסכם או שההסכם יתמוטט; למעשה, הרעיון הוא לגרום להסרת הסנקציות באמצעות הפעלת לחץ על מדינות אירופה על מנת שתעשינה יותר כדי לסייע. על כן, בכדי להפוך את מסע הלחץ המרבי נגד איראן לאפקטיבי, על ארצות הברית ואירופה להתחיל לשדר כי הן מתואמות ביניהן אשר לצורך להמשיך בלחץ על איראן.


במאי 2019 רמזה איראן כי תחל להפר את תנאיו של ההסכם שגובש בינה לבין המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA), המוכר גם בשם 'הסכם הגרעין עם איראן'. הפרות אלה תלבשנה אופי של צעדים מצטברים והדרגתיים, שעליהם יוכרז מדי 60 יום, בתגובה לפרישתו של ממשל טראמפ מהסכם הגרעין שנה קודם לכן והסנקציות החריפות אשר הוטלו בעקבותיה על ידי הממשל. ההפרה הראשונה הייתה הגדלת מאגר האורניום המועשר ברמה נמוכה (LEU) שבידי איראן אל מעבר לגבול 300 הקילוגרמים, אשר נקבע בהסכם הגרעין, כפי שאישרה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בתחילת יולי. לאחר מכן הכריזה איראן כי בכוונתה לעבור לשלב הבא ולהתחיל להעשיר אורניום אל מעבר לסף 3.67 האחוזים, אשר הותר על פי ההסכם ל-4.5 אחוזים, ובתחילת ספטמבר 2019 אמר פקיד איראני בכיר כי ארצו החלה להפעיל צנטריפוגות מתקדמות, המסתובבות במהירות גבוהה הרבה יותר מאלה שבהן השתמשה קודם לכן. הצעד הרביעי, שנקטה איראן בנובמבר, הוא החמור ביותר עד כה: איראן הודיעה כי תחל להעשיר אורניום במתקן ההעשרה התת-קרקעי המבוצר היטב בפורדו. עם כל צעד שנקט הדגיש המשטר כי ההפרות הן הפיכות וכי איראן תשוב לתנאי ההסכם אם תסיר ארצות הברית את כל הסנקציות.

מה ניתן להסיק מהפרות אלה של הסכם הגרעין? חרף העובדה כי הצעדים ננקטו בתגובה לסנקציות האמריקניות, איראן מקפידה לכוון את המסר שלה אל מדינות אירופה השותפות להסכם, אשר אותן מאשימים האיראנים באי-קיום ההבטחה להגן על האינטרסים של איראן במסגרת ההסכם. ואכן, איראן אינה משדרת כי ברצונה לנטוש את ההסכם או שההסכם יתמוטט; למעשה, הרעיון הוא לגרום להסרת הסנקציות באמצעות הפעלת לחץ על האירופים על מנת שיעשו יותר כדי לסייע.

ראוי לציין כי ההפרות הספציפיות שאותן בחרה איראן לבצע חושפות פגמים מסוכנים בהסכם עצמו, אשר בלטו לעין כל מלכתחילה. איראן לא הייתה מסוגלת להגדיל את מלאי האורניום המועשר ברמה נמוכה שברשותה, או להעשירו לרמות גבוהות יותר, אלמלא היה ההסכם מתיר העשרה זו ואף מעניק לה לגיטימציה. אשר לצנטריפוגות המתקדמות, גם כאן הותר לאיראן, על פי תנאי ההסכם, לעסוק במחקר ובפיתוח של המערך המלא של צנטריפוגות אלה, ועל כן רק כפסע היה בינן לבין ההחלטה להפעילן. הסיפור של פורדו הוא הקריטי מכולם, משום שמתקן העשרה זה לא היה אמור להישאר פתוח על פי תנאי ההסכם - עם מקום ל-3000 צנטריפוגות בלבד אין לו כל תפקיד במסגרת תוכנית גרעין אזרחית. למעשה, מתקן זה - שעליו לא הצהירה איראן בפני סבא"א בכוונה להשאירו סודי ומוגן - נחשף בידי המעצמות אשר התעמתו עם איראן ב-2009 על סמך מידע מודיעיני. תפיסתה של איראן "על חם" עם מתקן שלא הצהירה עליו הייתה קו פרשת מים בטיפול בהונאה האיראנית בנושא הגרעין, אשר המחישה כי איראן הוליכה את סבא"א שולל בנוגע למתקן בעל יישומים צבאיים. לקראת המשא ומתן על הסכם הגרעין היה זה הגיוני לדרוש את סגירתו של המתקן. אולם לא זו בלבד שפורדו נותר פתוח, אלא שנותרו בו גם כ-1000 צנטריפוגות. ההסכם שהושג קבע כי צנטריפוגות אלה לא תעשרנה עוד אורניום, אלא תוסבנה על מנת שתשמשנה בלעדית למטרות מחקר אזרחי. אולם צעד זה דרש את שינוי תצורתו של המתקן בפורדו, וכעת, ארבע שנים לאחר שהוצג הסכם הגרעין, ברור כי איראן מעולם לא קיימה את התחייבותה בעניין זה וכי הצנטריפוגות מסוגלות להתחיל להעשיר אורניום.

משמעות שלישית של הפרות ההסכם על ידי איראן היא האופן בו אפשרו לה לשנות את הנרטיב בכל הקשור לדרישתה כי ארצות הברית תסיר את הסנקציות. במקום שהסרת הסנקציות תהיה המחיר תמורת שובה של איראן לשולחן המשא ומתן על מנת לדון בעסקה טובה יותר, קושרת כעת איראן בין דרישתה להסרת כל הסנקציות לבין חזרה להסכם הגרעין המקורי גרידא.

אף על פי שנראה כי איראן אינה מעוניינת לטלטל את הספינה באופן חמור - והיא מדגישה כי כל הפרותיה את הסכם הגרעין הן הפיכות באופן מיידי - הרי שההשלכות של הפרותיה הופכות חמורות יותר ויותר ועלולות לעורר תגובה בינלאומית חריפה יותר. פעולותיה, לרבות עיכובה של מפקחת של סבא"א, נראות כעוינות במידה הולכת וגוברת. המכון למדע ולביטחון בינלאומי (ISIS) מעריך כי עם מלאי של יותר מ-500 ק"ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה התקצר זמן הפריצה של איראן מ-8–12 ל-6–10 חודשים.

אף כי איראן מנסה להצדיק את הפרות ההסכם על ידה כתגובה להפרת ההסכם על ידי ארצות הברית - נרטיב אשר אומץ במידה רבה על ידי הזרם המרכזי בתקשורת ומרבית השחקנים הבינלאומיים - לא הוקדשה תשומת לב מספקת להיבטים בעייתיים אחרים של התנהגותה של איראן, הקשורים למאמציה המתמשכים להניח את הבסיס לתוכנית צבאית. הפעילויות בהקשר זה - ביניהן ההימנעות משינוי התצורה של פורדו, או השקרים באשר לרכישתם של צינורות נוספים עבור הכור באראק עוד בטרם המלט נשפך לתוכם - אינן כה קלות לאיתור בהשוואה לחצייה של ההגבלות הספציפיות על העשרת אורניום אשר נקבעו בהסכם הגרעין. יתרה מזאת, מדובר בפעולות אשר לא צוינו בדוחות הרבעוניים של סבא"א, ועל כן הן נזכרות בתקשורת או נידונות במסגרת דיון נרחב יותר לעתים נדירות בלבד, חרף העובדה כי הן מעלות חששות כבדים.

הדו"ח האחרון של סבא"א על אודות איראן שופך אור על שתי סוגיות מעוררות דאגה נוספות, הגם שאינו מספק פרטים כלשהם. הדו"ח מציין כי סבא"א השתתפה בישיבה אחת של קבוצת הרכש של ה-JCPOA, אולם אינו מתייחס למודיעין האמריקני אשר למאמציה של איראן לרכוש סחורות לשימוש כפול (dual use) העשויות לשמש במסגרת תוכנית נשק גרעיני בתקופה שבין 2015 ל-2018. כן אין הדו"ח מציין דבר על אודות חקירתו בנושא הארכיונים הגרעיניים האיראניים - המסמכים המקוריים המפרטים את תוכניותיה של איראן לייצר חמש פצצות גרעיניות, אשר חולץ בידי ישראל מטהרן בינואר 2018. מסמכים אלה - הכוללים מידע על אודות מדענים, מתקנים וציוד המעורבים בתוכנית הגרעין הצבאית של איראן, אשר לא היה ידוע ב-2015 - הועברו לסבא"א לפני למעלה משנה וחצי.

בפעם הראשונה הדו"ח של סבא"א כולל התייחסות לחלקיקי אורניום (אורניום טבעי מ"מקור אנתרופוגני") אשר התגלו באתר גרעיני בלתי מוצהר, שדבר קיומו נחשף על ידי ראש הממשלה נתניהו באו"ם בספטמבר 2018, ואשר דגימות קרקע ממנו ניטלו מוקדם יותר השנה. היה זה לאחר שהאיראנים רוקנו את המחסן במהלך קיץ 2018, כשנודע להם כי ישראל העבירה את הארכיונים הגרעיניים לידי סבא"א. לפי דו"ח מאת דייויד אולברייט ואנדריאה סטריקר, בתדרוך לעיתונאים שהתקיים לאחרונה, "הישראלים...הכריזו כי המאפיינים והגיל של האורניום אינם תואמים את האורניום אשר נמצא בכל אחד ממתקני הגרעין אשר נחשפו קודם לכן על ידי איראן, מה שמרמז על קיומו, כיום או בעבר, של מתקן המרת אורניום בלתי-מוכרז". .תחילה הכחישה איראן במפורש כי למחסן זה היה קשר כלשהו לתוכנית הגרעין שלה, וטענה כי מדובר במפעל לשטיחים. מאז חשיפת הממצאים על ידי סבא"א מציינת הסוכנות את חוסר שיתוף הפעולה מצדה של איראן למתן הסברים מתקבלים על הדעת לשרידים הרדיואקטיביים. עובדה משמעותית היא כי ממצא זה אינו קשור לפרישתו של טראמפ מהסכם הגרעין וכי הוא למעשה רמז לשאיפות ולהונאה המתמשכות של איראן בסוגיית הגרעין.

טיעון נפוץ לאור הפרותיה הנוכחיות של איראן הוא כי אסטרטגיית הלחץ המרבי של ממשל טראמפ מספקת לה את הרציונל להתחיל ולהפר את ההסכם בעצמה, ועל כן, בעקבות פניית הפרסה האמריקאית נוצר מצב גרוע יותר מזה אשר היה נוצר אילו היה ההסכם נשמר. אולם, אם ההסכם אכן סובל מפגמים מסוכנים - אשר החשוב מכולם הוא סעיפי ה"שקיעה", קרי פקיעת התוקף, הבלתי-מותנים - הרי שהפרותיה של איראן תגענה בשלב מסוים לידי עימות. טיעון נגדי הוא כי עדיף להתעמת עם הפרותיה של איראן כעת, כאשר היא חלשה יחסית, מאשר בעוד 5–10 שנים, כאשר היא עלולה להפוך חזקה הרבה יותר, תוך שעשתה כל שביכולתה כדי להכשיר את הקרקע לפריצה מהירה עם פקיעת תוקפו של ההסכם.

על מנת להפוך את קמפיין הלחץ המרבי לאפקטיבי נדרש כוח השפעה פוליטי אשר יגבה את הקשיים הכלכליים אותם חווה איראן. לכן, על ארצות הברית ומדינות אירופה להתחיל ולשדר כי הן מתואמות ביניהן אשר לסנקציות ולצורך להמשיך בלחץ על איראן, במיוחד לאור הפרותיה המסוכנות בנושא הגרעין.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןאירופהיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.