פרסומים
מזכר 133, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, מארס 2014. עורכות: פנינה שרביט ברוך, ענת קורץ
אנו ניצבים כעת בפני החלטות מכריעות בנוגע לעתיד האינטרנט. מצד אחד, הנוכחות הבלתי מעורערת של רשת האינטרנט העולמית בתוך חיינו כיום, עושר המקורות שלה וקלות הגישה של 2.5 מיליארד בני אדם אליה. מצד שני, אותו טבע חופשי ו"פראי" חושף ממשלות וארגונים בין־ממשלתיים לאתגרים משמעותיים, עקב הקלוּת הרבה שבה הרשת ממונפת לביצוע פעילויות לא חוקיות וגבוליות, לרבות עבריינות סייבר שמחירה יקר. זאת, בהיעדר מסגרות נורמטיביות רב־צדדיות מחייבות.
על כן, ממשלות החלו לפקח בעצמן הן על התוכן והן על הגישה לאינטרנט בשם הצורך בהגברת הביטחון הקיברנטי, ללא הסכם גלובלי ואפקטיבי על פרמטרים של משפט ומדיניות. התנהלות זו תפגע במקרה הטוב בניצול האופטימלי של הרשת, ובמקרה הגרוע תתגלה כפוגענית והרסנית, בהינתן טיבו הגלובלי של האינטרנט ותלותם ההדדית של משתמשיו.
על כן, ממשלות החלו לפקח בעצמן הן על התוכן והן על הגישה לאינטרנט בשם הצורך בהגברת הביטחון הקיברנטי, ללא הסכם גלובלי ואפקטיבי על פרמטרים של משפט ומדיניות. התנהלות זו תפגע במקרה הטוב בניצול האופטימלי של הרשת, ובמקרה הגרוע תתגלה כפוגענית והרסנית, בהינתן טיבו הגלובלי של האינטרנט ותלותם ההדדית של משתמשיו.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרק בקובץ
נושאיםמשפט וביטחון לאומי