כרמית ולנסי

איך נראה השינוי חסר התקדים ברשת השלוחים של משטר האייתולות בזירות השונות - ומהן המשמעויות לישראל ולארה"ב?

כיצד באה לידי ביטוי ההשקעה של דוחא במשטר הסורי החדש – ואיך היא משפיעה על הכוחות האזוריים?

השאלות הקריטיות שמעלים אירועי הימים האחרונים בסוריה – וההמלצות לישראל

רוחות של שינוי מצפון? בחינת התפנית במדיניות ירושלים כלפי דמשק, ברקע ההתפתחויות האחרונות ביחסי המדינות - שכוללות שיחות ישירות ואף דיווחים על אפשרות לנורמליזציה

כיצד נראית סוריה חמישה חודשים לאחר נפילתו של בשאר אסד — הן מהעבר הסורי והן מהעבר הישראלי של הגבול — ומהם הסיכונים וההזדמנויות העומדים בפני מקבלי ההחלטות בירושלים?

מלחמת האזרחים בסוריה, המתנהלת מעל עשור, הוגדרה כאסון ההומניטרי הגדול ביותר של המאה ה-21. נשיא המדינה בשאר אל-אסד אומנם נותר על כסאו, אבל סוריה רחוקה מלהיות מדינה מתפקדת או יציבה. מתוך אוכלוסייה של כ-22 מיליון בני אדם, המלחמה גבתה את חייהם של יותר מחצי מיליון תושבים והותירה כ-15 מיליון הזקוקים לסיוע הומניטרי. המלחמה הביאה גם למשבר הפליטים החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. יותר משישה מיליון פליטים סורים שנאלצו לעזוב את בתיהם עברו להתגורר במדינות שכנות – בעיקר טורקיה, לבנון, ירדן ומדינות באירופה. כ-90% מהם אינם זוכים לתנאי מחיה בסיסיים במדינות המארחות ונתפסים כנטל כלכלי ופוליטי. עד כה שבו לסוריה כ-750 אלף פליטים מאז 2016, ועל אף מדיניותו המוצהרת של המשטר שיש להשיבם, חזרתם של מיליוני הפליטים לסוריה אינה נראית באופק. הסיבות לכך קשורות בחשש הפליטים מנקמה מצד המשטר או מגיוס בכפייה, וכן בתפיסה שאין עתיד עבורם נוכח מצבה העגום של סוריה החרבה. עם שוך הקרבות התחלפה תופעת הפליטות בהגירה, וסורים רבים מעוניינים לעזוב את המדינה למען עתיד טוב יותר. מאמר זה עוסק בתופעת הפליטים הסורים מפרספקטיבה של מלחמה הנמשכת יותר מעשור, בהשלכות נוכחותם של הפליטים על המדינות המארחות ובכלל זאת על סביבתם הגיאופוליטית. המחקר בוחן את מידת השתלבותם של הפליטים במדינות המארחות ועוסק גם בשאלת חזרתם למדינה הסורית ובפוטנציאל שיקומה.