כרמית ולנסי

מהן ההשלכות של המערכה באיראן על דמשק, כיצד פועל משטר א-שרע לניצול הזדמנויות – ולמה יש לשים לב בישראל?

כיצד רואה הממסד הדתי של "סוריה החדשה" את האפשרות להסדר עם ישראל – ומה יש ללמוד מכך?

איך נראית סוריה שנה לאחר נפילת שלטון בשאר אל-אסד – הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית - ומהן ההמלצות לישראל?

איך נראה השינוי חסר התקדים ברשת השלוחים של משטר האייתולות בזירות השונות - ומהן המשמעויות לישראל ולארה"ב?

כיצד באה לידי ביטוי ההשקעה של דוחא במשטר הסורי החדש – ואיך היא משפיעה על הכוחות האזוריים?

מאמר זה עוסק במאפייניה של המדינה הסורית ובאירועים שהובילו לקריסת משטרו של בשאר אל-אסד ולעלייתו של המשטר החדש, כפי שהם משתקפים בתוכנית הלימודים הממלכתית בשנים2017 ‒2026,[i] מתוך הנחה שתוכניות לימוד הן כלי עזר בהערכה האסטרטגית (Curriculum Informed Strategic Assessment, CISA). הניסיון מלמד כי ניתן להתבונן בתוכניות הלימוד במבט צופה פני עתיד, בהיותן משקפות את החזון הלאומי, ואפשר שיהיה זה מבט לאחור, שיבחן לאחר מעשה היכן בישרו הספרים על מהלך העניינים והיכן פחות. במאמר זה אחנו בוחנים במבט לאחור את הקשר בין ספרי הלימוד לבין מדיניות משטר אסד במהלך מלחמת חרבות ברזל, ואת האירועים שהובילו לקריסת המשטר. במבט קדימה ננסה ללמוד לאן מועדות פניה של סוריה, בהנחה שהתגבשות תוכנית הלימודים החדשה היא ציר חשוב במערך ההתפתחויות הכולל. במבט רחב אנחנו מזהים במשטר החדש שאיפה לבנות את סוריה כמדינה ערבית סמכותנית, לאומית, חזקה ואמביציוזית המחויבת לאסלאם שמרני, בשלב זה לא בכפייה, ותוך שמירה על חופש פעולה במרחב. סוריה מצויה בתקופת עיצוב ובנייה, ולכן התמונה הנוכחית מורכבת. קיימים רכיבים ג'האדיסטיים, אך אלה אינם חלק מתוכנית הלימודים הרשמית. זו משתלבת במגמת המשטר, המבקש לא לערער באופן קיצוני את הסטטוס קוו המתעצב בסוריה.