טרור גרעיני: האומנם האיום החמור ביותר לביטחון העולמי? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על טרור גרעיני: האומנם האיום החמור ביותר לביטחון העולמי?

טרור גרעיני: האומנם האיום החמור ביותר לביטחון העולמי?

מבט על, גיליון 178, 4 במאי 2010.

English
יונתן שכטר
במהלך ביקור שערך לאחרונה בפראג, אשר במסגרתו חתם על הסכם חדש עם רוסיה לפיקוח על הנשק הגרעיני, הצהיר הנשיא אובמה, כי טרור גרעיני הוא "האיום המיידי והחמור ביותר לביטחון העולמי". על אף שהעוצמה ההרסנית הייחודית של הנשק הגרעיני מצדיקה את חששו ביחס לתפוצה ולשימוש בו, דומה כי הערכה חמורה זו ביחס לאיום המיידי של הטרור הגרעיני אינה משכנעת, ואפילו עלולה להוביל להיחלשות הנחישות הבינלאומית בעתיד בסוגיית אי- ההפצה של נשק גרעיני.

במהלך ביקור שערך לאחרונה בפראג, אשר במסגרתו חתם על הסכם חדש עם רוסיה לפיקוח על הנשק הגרעיני, הצהיר הנשיא אובמה, כי טרור גרעיני הוא "האיום המיידי והחמור ביותר לביטחון העולמי". על אף שהעוצמה ההרסנית הייחודית של הנשק הגרעיני מצדיקה את חששו ביחס לתפוצה ולשימוש בו, דומה כי הערכה חמורה זו ביחס לאיום המיידי של הטרור הגרעיני אינה משכנעת, ואפילו עלולה להוביל להיחלשות הנחישות הבינלאומית בעתיד בסוגיית אי- ההפצה של נשק גרעיני.

איום מורכב מכוונה ומיכולת גם יחד. הפרשנים כמעט תמימי דעים בהערכתם כי אל-קאעידה אכן הדגים את כוונתו הן באמצעות הצהרותיו הפומביות והן באמצעות מאמציו להשיג את החומרים הגרעיניים ואת הפסיקות הדתיות התומכות בשימוש הנפשע בהם. תיעוד המצביע על ההתעניינות של הארגון, כך על פי הדיווחים, נמצא באפגניסטן בשנים שלאחר מתקפת ה-11 בספטמבר. זוהי עובדה חשובה, שכן לא זו בלבד שהכוונה לגרום למספר רב של נפגעים תואמת לפילוסופיה ולדרך הפעולה של אל-קאעידה ושל הארגונים המסונפים לו, אלא שקבוצות בודדות בלבד ביטאו אי פעם עניין כלשהו או נכונות להשיג נשק גרעיני ולשאת במחירים הממשיים והאפשריים הכרוכים באחזקתו.

יכולת היא עניין אחר. לדבריו של בריאן ג'נקינס ממכון ראנד, שכתב לראשונה על האפשרות שטרוריסטים "יתגרענו" בשנת 1975, "אוסמה בן-לאדן מעוניין, ללא ספק, בנשק גרעיני. מזה 15 שנים שהוא מנסה להשיג נשק גרעיני . אין כל ספק שאם ישיג נשק גרעיני, הוא ישתמש בו. אל-קאעידה מדבר לעיתים קרובות על נשק גרעיני.... אך עובדה היא שאין כל ראיות לכך שיש לארגון נשק גרעיני או שיש לו החומר או הידע לייצר נשק גרעיני".

אם לאל-קאעידה אכן אין הנשק או היכולת לייצר אותו, הרי שבכל זאת נותר חשש ביחס לאפשרות רכישתו של נשק כזה על ידי הארגון מידי מדינה גרעינית, אם באמצעות שיתוף פעולה או בעקבות התמוטטות משטר. בעניין זה השאלה מתמקדת בעיקר בפקיסטן, באיראן ובצפון קוריאה. במשך יותר מ- 30 שנה איראן ספקה מקלט, אימנה, ציידה, ושלחה מחבלים לתקוף מטרות אמריקאיות וישראליות. האם יהיה זה סביר להניח שאיראן גרעינית תאפשר לאל-קאעידה או לחזבאללה להצטרף למועדון הגרעיני?

העדויות אינן מחזקות הערכה זו. ראשית, חרף דיווחים של חברי אל-קאעידה שמצאו מקלט באיראן ועברו בביטחון דרכה, המתחים וחוסר האמון בין איראן השיעית לבין אל-קאעידה הסונית ימנעו כמעט בוודאות עסקה כזאת. שנית, ואולי אפילו חשוב מכך, לא התקבלה כל עדות לכך שמדינות התומכות בטרור ספקו אי פעם נשק לא-קונבנציונאלי לארגוני טרור. ארה"ב מגדירה את איראן ואת סוריה כ"מדינות תומכות בטרור" במשך יותר מרבע מאה, ושתי המדינות ידועות כבעלות מלאים גדולים של נשק כימי (אשר דומה כי הן מפתחות במשותף; על פי הירחון Janes, בחודש יולי 2007, תאונה במתקן נשק כימי אירני-סורי משותף באלפו גרמה לעשרות הרוגים). ובכל זאת, אף לא אחד מארגוני הטרור הנתמכים על ידי שתי המדינות ביצע התקפה תוך שימוש בנשק זה, ואין כל עדות לכך שבידיהם האמצעים המתאימים כדי להוציא התקפה שכזו לפועל.

ההסבר המקובל ומשכנע למדי לאי-התממשותו של התרחיש אימים זה הוא שמדינות נמנעות מלחלוק טכנולוגיות קטלניות שכאלה, כיון שהדבר עלול לגרוע בדרך כלשהי מעוצמתן הלאומית (ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנשק גרעיני), וכן לגרום להן לאבד שליטה על העיתוי ועל אופן השימוש בנשק זה. על פי התרחיש הגרוע ביותר, מנקודת מבטן, ארגון טרור עלול להשתמש בנשק נגד נותני החסות או בניגוד לאינטרסים שלהם. יתרה מכך, בכל הקשור לנשק גרעיני, בעוד שמדע איסוף הראיות רחוק משלמות, הנשק ברובו ניתן לזיהוי, ומשמעות הדבר היא שיכולתה של מדינה להכחיש קשר לביצוע התקפת טרור גרעינית מופחתת עד מאוד, בפרט לאור העובדה שמספר המדינות החשודות קטן בכל מקרה. לפיכך, בעוד שלהרתעת ארגוני טרור נודעים אתגרים ייחודים משל עצמם, הרתעה בין מדינות עשויה לסייע בשמירת נשק שכזה מחוץ לידיהם של ארגוני טרור מלכתחילה.

ההיסטוריה עשויה לשמש או לא לשמש מנבא טוב של התנהגות לעתיד, אך העובדה שמדינות לא סיפקו נשק בלתי קונבנציונאלי לארגוני טרור בעבר אין פירושה שהן לא תעשנה כן בעתיד. מהי, אם כך, הבעיה בכל הנוגע למאמציו של הנשיא אובמה למקד את תשומת הלב באיום הטרור הגרעיני?

כפי שציין ג'נקינס, הפניית הזרקור על ארגון אל-קאעידה עוררה פחד עצום, לכשעצמה מטרה של פעילי טרור, גם בהעדר יכולת גרעינית כלשהי. כמו כן, ההתייחסות המוגזמת של הנשיא אובמה לאיום טרור גרעיני מיידי עלול ליצור דינמיקה של "זאב זאב", דומה לזו שנוצרה על ידי ממשל בוש בסוגיית הנשק להשמדה המונית בעיראק. בהעדר ראיות דרמטיות חדשות האומרות אחרת, אפשרות שכמובן קיימת, הערכות הממשל האמריקאי ביחס ליכולות היריב עלולות לאבד מאמינותן בקרב בנות ברית, חברי קונגרס, ואולי החשוב ביותר מן ההיבט של הטרור, בקרב הציבור.

לבסוף, ההתמקדות הצרה בטרור נעשית על חשבון ההתמקדות במה שצריכה להיות הדאגה הגדולה ביותר של הממשל – תפוצה גרעינית בקרב מדינות והאפשרות של מרוצי חימוש, והעדר השליטה העלול להיווצר כתוצאה מכך. אין זה מקרה שכמה מהטכנולוגיות הגרעיניות של איראן מבוססות על התוכניות של מהנדס הגרעין הפקיסטני חאן, ושהכור הגרעיני הסורי אשר על פי הדיווחים הופצץ על ידי ישראל בשנת 2007, הוקם בסיועה של צפון קוריאה. מניעת תפוצת נשק בין מדינות, במיוחד מדינות סוררות, היא הדרך הטובה ביותר להפחתת הסבירות שנשק גרעיני ייפול לידיהם של ארגוני טרור, בין אם בשל שיתוף מכוון או בשל קריסתם/נפילתם של משטרים. כמו בכל המקרים של "זאב זאב", העדר התמקדות ואמינות עלולים להוביל להתממשותם של איומים אמיתיים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.