מתקפת המנע הישראלית על איראן תפסה בהפתעה גם את סין. פרשנים סינים נקטו בקו זהיר והדגישו שעדיין מוקדם להעריך את השלכות האירועים ואת תוצאותיהם, אולם ציינו כי המהלך צפוי להוביל לשיתוק או כישלון במאמצים להגיע להסכם עם איראן.
גם דובר משרד החוץ של סין בחר בניסוח מאופק. בשונה מהתגובה הסינית לתקיפה הקודמת של ישראל באיראן – באוקטובר 2024 – הפעם נמנע הדובר מגינוי מפורש של ישראל ושל פעולותיה, והסתפק בהבהרה כי "סין מודאגת מאוד מהתקיפות של ישראל נגד איראן וחוששת עמוקות מההשלכות החמורות האפשריות של פעולות אלה". עוד הדגיש הדובר כי "סין מתנגדת לכל הפרה של ריבונותה, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית של איראן, ומתנגדת לפעולות שמחריפות את המתיחות ומרחיבות את הסכסוך".
אם בצד האיראני היו ציפיות לכך שבייג'ינג תספק לה תמיכה דיפלומטית ואף מעשית ברגעים קריטיים אלה, התגובה הסינית הפושרת עשויה להעיד על רצונה של סין לשמור על מרחק מהאירועים ולהימנע מהסתבכות בעימות האזורי. בין הסיבות לכך ניתן לציין בראש ובראשונה את התנגדותה העקבית של בייג'ינג להחזקת נשק גרעיני על ידי איראן, אשר היא רואה בו גורם מערער יציבות, העלול לפגוע באינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של סין במזרח התיכון.
סיבה נוספת היא שסין רואה חשיבות אסטרטגית וכלכלית גבוהה יותר בקידום קשריה עם מדינות ערב המרכזיות – בראשן סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים – מאשר בהידוק יחסיה עם איראן. מדיניות האיזון הזו משרתת את יעדיה האזוריים של בייג'ינג, ומלמדת כי היא אינה רואה את עצמה כחלק מהציר האיראני. בנוסף, לנוכח סימנים ראשוניים לרצון לשפר את יחסיה עם ישראל, סין נזהרת מאימוץ עמדה אנטי-ישראלית שעלולה לפגוע במהלך זה.
מכאן שתגובתה הזהירה של סין משקפת ניסיון מודע לנווט בין מחויבותה לעקרונות מדיניות החוץ שלה לבין רצונה לשמר את השפעתה האסטרטגית באזור – מבלי להיגרר לעימותים שעלולים לסכן את האיזון העדין שהיא שואפת לקיים בין טהראן, ירושלים והמדינות הערביות.
מתקפת המנע הישראלית על איראן תפסה בהפתעה גם את סין. פרשנים סינים נקטו בקו זהיר והדגישו שעדיין מוקדם להעריך את השלכות האירועים ואת תוצאותיהם, אולם ציינו כי המהלך צפוי להוביל לשיתוק או כישלון במאמצים להגיע להסכם עם איראן.
גם דובר משרד החוץ של סין בחר בניסוח מאופק. בשונה מהתגובה הסינית לתקיפה הקודמת של ישראל באיראן – באוקטובר 2024 – הפעם נמנע הדובר מגינוי מפורש של ישראל ושל פעולותיה, והסתפק בהבהרה כי "סין מודאגת מאוד מהתקיפות של ישראל נגד איראן וחוששת עמוקות מההשלכות החמורות האפשריות של פעולות אלה". עוד הדגיש הדובר כי "סין מתנגדת לכל הפרה של ריבונותה, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית של איראן, ומתנגדת לפעולות שמחריפות את המתיחות ומרחיבות את הסכסוך".
אם בצד האיראני היו ציפיות לכך שבייג'ינג תספק לה תמיכה דיפלומטית ואף מעשית ברגעים קריטיים אלה, התגובה הסינית הפושרת עשויה להעיד על רצונה של סין לשמור על מרחק מהאירועים ולהימנע מהסתבכות בעימות האזורי. בין הסיבות לכך ניתן לציין בראש ובראשונה את התנגדותה העקבית של בייג'ינג להחזקת נשק גרעיני על ידי איראן, אשר היא רואה בו גורם מערער יציבות, העלול לפגוע באינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של סין במזרח התיכון.
סיבה נוספת היא שסין רואה חשיבות אסטרטגית וכלכלית גבוהה יותר בקידום קשריה עם מדינות ערב המרכזיות – בראשן סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים – מאשר בהידוק יחסיה עם איראן. מדיניות האיזון הזו משרתת את יעדיה האזוריים של בייג'ינג, ומלמדת כי היא אינה רואה את עצמה כחלק מהציר האיראני. בנוסף, לנוכח סימנים ראשוניים לרצון לשפר את יחסיה עם ישראל, סין נזהרת מאימוץ עמדה אנטי-ישראלית שעלולה לפגוע במהלך זה.
מכאן שתגובתה הזהירה של סין משקפת ניסיון מודע לנווט בין מחויבותה לעקרונות מדיניות החוץ שלה לבין רצונה לשמר את השפעתה האסטרטגית באזור – מבלי להיגרר לעימותים שעלולים לסכן את האיזון העדין שהיא שואפת לקיים בין טהראן, ירושלים והמדינות הערביות.