פרסומים

המועצה המרכזית של אש"פ אשרה את מינויו של חסין א-שיח' לסגן יו"ר אש"פ בהתכנסות שקיימה ב-26 באפריל ברמאללה. היה זה מהלך נוסף בשורת רפורמות שעליהן הכריז אבו מאזן בנאום שנשא בפסגה הערבית, שהתכנסה ב-4 במארס בקהיר ועסקה בהתמודדות עם אתגרי המלחמה נגד ישראל שחמאס פתחה ב-7 באוקטובר 2023. לאישור קדמה התכנסות בת יומיים של המועצה המרכזית של אש"פ, שבה דנו בסוגיית מינוי הסגן - תפקיד שלא היה קיים עד כה. בין שאר סעיפי הרפורמות  שעליהם הכריז אבו מאזן וכבר בוצעו בחלקם: קביעת מנגנון להחלפתו כיו"ר הרשות הפלסטינית אם ייקלע לנבצרות, וכן אפשרות ל"חנינה" לכל מי שסולק מתנועת פת"ח וקריאה לשוב למי שעזב אותה. זאת, במטרה לאחד מחדש את השורות, שהתפצלו לקבוצות רבות בשנים האחרונות, לפני וערב הבחירות שהיו אמורות להתקיים במאי 2021. ימים אחדים לאחר מכן מונה עזאם אל אחמד למחליף א-שיח' כמזכ"ל הועד הפועל של אש"פ.

מספר שנים קודם לכן מינה אבו מאזן את מחמוד אל-עלול הוותיק לסגנו כיו"ר פת"ח. אך עם מינוי א-שיח' פיצל למעשה אבו מאזן את שלוש העמדות שבהן הוא שולט - יו"ר אש"פ, יו"ר הרשות הפלסטינית ויו"ר פת"ח - לשלוש משרות נפרדות. מדובר בשינוי מהותי בהשוואה למציאות מאז החתימה על הסכמי אוסלו, אז אחזו ערפאת ואבו מאזן בשלושתן ונהנו משליטה מוחלטת בכל התנהלות בזירה הפלסטינית. השליטה ברשות הפלסטינית, המהווה מוקד כוח המחליש מאז הסכמי אוסלו את ארגון הגג אש"פ, נשארת, לעת עתה, בידי אבו מאזן. הוא קבע כאן  מנגנון (ולא מינה איש), המטיל על יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ) את האחריות לבחור  מחליף  בתוך 90 יום ביום שאחריו ולשמש עד אז כראש הרשות.

חסין א-שיח' (65) הוא איש פת"ח ותיק, בן הדור שצמח בגדה המערבית בשנות האנתיפאדה הראשונה ואשר התקרב לאבו מאזן בשני העשורים האחרונים והיה לאיש אמונו. הוא מלווה אותו בכל פעילות - מה שאפשר לו לפתח היכרות עמוקה עם גורמים רשמיים בישראל ובעולם. א-שייח', הנחשב ממשיך דרכו של אבו מאזן, דבק בתיאום הביטחוני עם ישראל ומאמין בניהול היחסים עימה בערוץ המדיני. כאיש פת"ח הוא עבר את המסלול שמרבית בכירי התנועה עברו, ובכלל זאת ישיבה  בכלא הישראלי (נשפט ל-11 שנה בגין חברות בתא טרור וריצה בפועל שנתיים), הגם שלא נחשב בעיני גורמי ביטחון ישראליים כמחולל טרור. גם מעורבות בטרור שיוחסה לו בזמן האנתיפאדה השנייה לא הוכחה במלואה. בעשורים האחרונים מילא א-שייח' שורת תפקידים, ביניהם: יו"ר הוועדה לעניינים אזרחים - תפקיד במעמד שר, המחייב קשר הדוק עם הצד הישראלי והבינלאומי; חבר הוועד הפועל של אש"פ, גם מזכ"ל הוועד האחראי על תיק המשא ומתן עם ישראל אחרי מות צאא'ב עריקאת; חבר הוועד המרכזי של פת"ח מאז 2007; קצין בכיר בביטחון המסכל. בה בעת, יוחסו לו האשמות רבות הקשורות בשחיתות, טוהר מידות והטרדות מיניות - מה שפוגע בתדמיתו ובכשירותו להיות מספר אחד בהנהגה הפלסטינית. גם ההון הרב שצבר ועושר משפחתו, מוסיפים לתדמיתו השלילית.

ברקע למינוי א-שייח' ולרפורמות שהנהיג אבו מאזן היו לחצים מתמשכים לרפורמות ברשות הפלסטינית אשר הופעלו עליו על ידי ערב הסעודית, הקושרת ביניהן לבין קידום יחסיה עם ממשל טראמפ, וכן על ידי מדינות ערב התורמות האחרות, ארצות הברית, גרמניה ובריטניה. לחצים אלה לא נענו אלא באחרונה, כשגברו בעקבות המלחמה והאסון שהמיטה על הפלסטינים וההקפאה שכפתה המלחמה על קידום הנורמליזציה האזורית עם ישראל. הזעם הרב שחש אבו מאזן כלפי חמאס וכן הביקורת הקשה המוטחת בחמאס מכל עבר נוכח החורבן הרב שגרם עקב מתקפת ה-7 באוקטובר שחררה אותו מלבטי העבר. אם יצליח אבו מאזן לאחד את שורות פת"ח יקל עליו או על מי שיחליף אותו לשנות את מאזן הכוחות בין פת"ח לחמאס בהקשר המאבק בישראל ולתת משקל יתר להעדפת המאבק הדיפלומטי-משפטי הבינלאומי על פני ההתנגדות האלימה. מבחינת אבו מאזן, המלחמה הבהירה שחמאס אבד רלוונטיות למציאות הנוכחית, הוא אינו כשיר להתמודד עם מורכבות הסכסוך עם ישראל וחסר הבנה לגבי מאזני הכוח האזורי והבינלאומי. נראה שגם גילו המתקדם של אבו מאזן הווה שיקול ומינוי א-שייח' מסמן את רצונו למצוא ממשיך דרך המכיר את המציאות הפלסטינית ואת סביבתה האסטרטגית.

אלא שמהלכים אלה של אבו מאזן אינם מתקבלים כמובנים מאליהם בשורות פת"ח ובזירה הפלסטינית בכלל. הביקורת מתמקדת פחות במינוי א-שייח' ויותר בהליך עצמו, בחוקיותו  ובמשמעויות של ההתכנסות של המועצה המרכזית תוך אי-התייחסות לבעיות הבוערות העומדות על הפרק. מבקרים שייכים לפת"ח ולארגונים אחרים החברים באש"פ תוהים כיצד מינוי א-שייח' תורם לאחדות הפלסטינית או מעמיק את הפיצול הפנים-פלסטיני, וכיצד אפשר להתכנס, בחלוף 18 חודשי מלחמה, בלי לדון בהפסקתה ובצרכי הפלסטינים ברצועת עזה. בנוסף, המבקרים רואים בחסין א-שיח' "איש של ישראל" באש"פ, בעוד השליטה המוחלטת של אבו מאזן במועצה הלאומית הפלסטינית והאופן בו נקבע המינוי מעניקים לו מעמד מוחלש מראש. המבקרים מדגישים עוד כי מינוי הסגן הוא חלק קטן מהרפורמה וכי יש צורך לבחור מועצה לאומית חדשה, וכן מועצה מחוקקת חדשה במקום זו שזה מכבר פוזרה. חמאס מצידו פרסם הודעה מתפלמסת נוכח קללה שביטא נגדו אבו מאזן בנאומו, גינה את המינוי והאשים את אבו מאזן בניצול המלחמה כדי להעמיק את הפיצול הבין-ארגוני. רבים מארגוני השמאל הפלסטינים נטשו במחאה את הדיון שבמהלכו הוכרז המנוי, עוד בטרם התקבלה החלטה בעניין זה.

חברים בפת"ח ואלה שנטשו את התנועה או גורשו משורותיה רואים אמנם ברפורמות שהנהיג אבו מאזן מהלך חיובי, והם גם ראו בחיוב את דבריו בגנות חמאס ותביעתו מחמאס לשחרר את החטופים הישראלים ולהביא לסיום המלחמה, אך רבים מהם סבורים כי לב הבעיה הוא המשך אחיזתו של אבו-מאזן בעמדת הנשיאות ובסמכויותיו הרבות. קריאתו למתן חנינה ולחזרת המגורשים והנוטשים לשורות פת"ח איננה זוכה עד כה להיענות ממשית, על שום הדרישה הנתפסת כמשפילה כי המבקשים לשוב יגישו בקשה אישית ויתחייבו לא לפגוע בתנועה. זאת, כשאישים אלה לא רואים את עצמם כלא שייכים לפת"ח, אלא ככאלה שהורחקו מהתנועה או עזבו אותה על רקע האשמתם את ההנהגה בהסתאבות או סטייה מדרך המאבק המסורתית. המאורגנים שביניהם במסגרת סיעה או קבוצה, דוגמת מחנה הרפורמה של מחמד דח'לאן, רוצים לשוב כקבוצה ולא כבודדים. לכן, טרם ברור האם הרפורמות  וגם המינוי של א-שיח' יתרמו לאחדות השורות בפת"ח.

עם זאת, מינוי חוסיין א-שיח' לסגן יו"ר אש"פ מציב אותו בעמדת נוחה יחסית להתמודדות על החלפת אבו מאזן לאחר לכתו. הוא נהנה מקשר טוב עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שחרף חולשתה המתמשכת של הרשות הפלסטינית נותרו נאמנים לה. אולם המסורת בפת"ח, לפחות זו שהתקבעה מאז החתימה על הסכמי אוסלו, מחייבת הסכמה של התנועה למינוי המנהיג. ערפאת ואבו מאזן נהנו מקונצנזוס מלא של התנועה ועברו הליך בחירות שנתן לבחירתם תוקף חוקי והעניק להם גם לגיטימציה עממית רחבה. ואולם, במקרה א-שייח' מדובר לא רק בהיעדר קונצנזוס אלא גם בעידן חדש, אחרי דור המייסדים, המתאפיין בתחרות בקרב הדור הצעיר, שצמח בשטחי הרשות לאחר הסכמי אוסלו, שבעקבותיהם חדל אש"פ להיות למעשה "הנהגת החוץ". מינויו א-שייח', המוכר על ידי ערב הסעודית ומקובל עליה, וכן מוכר במדינות ערב ובקהילה הבינלאומית, מעיד על הבנת אבן-מאזן וסביבתו את התלות הגוברת אחרי ה-7 באוקטובר 2023 של אש"פ והרשות הפלסטינית בקהילה הבינלאומית והבין-ערבית, וכן בישראל. העובדה שא-שייח' מקובל בחוגים אלה עשויה אולי להוות לו משענת לפרק זמן מסוים. אלא שבה בעת, אפשר שעקב המינוי מותיר אבו מאזן אחריו דווקא חזית פתוחה ופילוג בפת"ח. קריאת תיגר מתמדת עלולה להישמע נגד מועמדותו של חסין א-שיח', אשר  תשקף העמקה של המחלוקות בשורות פת"ח ותדרבן התחזקות של גורמים קיצוניים, שאין להם כל מחויבות להסכמים שנחתמו עם ישראל.

עידוד האחדות בפת"ח, עריכת בחירות פנימיות במוסדות הארגון וייצובו כמוביל המחויב להסכמים עם ישראל, הוא אינטרס חיוני גם עבור ממשלה בישראל, המבקשת לנהל את הסכסוך תוך הימנעות מתהליך מדיני שתכליתו לקדם הסדר. לכן, על ישראל לטפח מגעים מתבקשים עם חסין א-שיח' וראשי פת"ח האחרים, הרואים בקשר עמה הכרח קיומי, ולנסות לרקום עימם בסיס לעתיד טוב יותר מזה ששני העמים, הישראלי והפלסטיני, חווים בשנים אלה.