פרסומים

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתקיים בשבוע זה, כשנה ושבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוא מועד ראוי לבחינה וניתוח של הנתונים על אודות חללי צה"ל ולמידה מהם. מאמר זה מציג נתונים על חללי צה"ל אשר מסרו נפשם במערכה זו, לזכרם ולכבודם.^[1]

מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, 2023, תפסה את צה"ל בלתי מוכן: כוחות סדירים מועטים היו מצויים במערב הנגב בגזרת עוטף עזה, ואנשי כיתות הכוננות של הישובים באזור נמצאו בבתיהם. עם זאת, היו אלה הראשונים להילחם במחבלי החמאס ובהמון תושבי רצועת עזה שחדרו לחלק מהישובים. יחידות מיוחדות הוזנקו לקיבוצים, אחריהם הגיעו כוחות סדירים מעטים, ובשעות אחר הצוהריים של אותו היום הצטרפו גם כוחות מילואים, שגויסו מיידית.

ביום הנורא ההוא נהרגו 289 חיילי צה"ל. לצידם נפלו 58 שוטרים, שישה אנשי שב"כ (ארבעה נוספים הוכרו מאוחר יותר כחללי צה"ל), חמישה אנשי כבאות והצלה ו-806 אזרחים ישראלים וזרים שנרצחו. בסך הכול, 1164 איש ואישה נהרגו באותו היום. 251 נחטפו לרצועת עזה, מתוכם כ-20 חיילים.

עד כה, 850 חיילי סדיר ומילואים נהרגו בגזרות השונות במהלך מלחמת "חרבות ברזל" – 561 מתוכם נהרגו לאחר ה-7 באוקטובר. על פי נתונים אלה, 34% מסך חללי "חרבות ברזל" נפלו ביום הראשון למלחמה.

תרשים 1 - חללים על פי גזרות לחימה

התרשים מציג את חלוקת 850 החללים על פי גזרות לחימה עד 26 באפריל, 2025.

גזרת עזה נחלקת לשתיים: (1) חללי הלחימה בתמרון הקרקעי בתוך רצועת עזה; ו-(2) עוטף עזה - קבוצה הכוללת את הרוגי עוטף עזה בימים הראשונים למלחמה.

מהנתונים עולה כי 88% מהחללים נפלו בגזרת עזה כולה (748 חללים אשר נפלו בעוטף עזה ופנים הרצועה).

פחות מ-10% מחללי צה"ל במלחמה כולה נהרגו בתקריות בגבול הלבנון ובהמשך בתמרון היבשתי בלבנון (מבצע "חיצי צפון") שהחל ב-30 בספטמבר 2024.

לשונות זו במספר החללים בין גזרת עזה לגזרת לבנון וליהודה ושומרון מספר סיבות;

(1) למרות הירי הנרחב מלבנון שכוון בין השאר לריכוזי חיילים, בתקופה שקדמה לתמרון היבשתי בלבנון נהרגו 21 חיילי צה"ל על גבול הלבנון, כנראה עקב התנהלות מבצעית נכונה ומיגון סביר של הכוחות;

(2) ניסיון צבאי רב נצבר עקב הלחימה ברצועת עזה, והוא בא לידי ביטוי בתמרון בלבנון במשמעת מבצעית גבוהה, חתירה למגע ונחישות בלחימה;

(3) כוחות החיזבאללה, שמולם לחם צה"ל –  אנשי כוח רדואן ואחרים - הפגינו חולשה שנבעה מפגיעה משמעותית ביכולותיהם טרום התמרון, מהפגיעה בשרשרת הפיקוד, עייפות מבצעית וחולשה פסיכולוגית כתוצאה מהפגיעה שהסבה ישראל למנהיגי הארגון;

(4) מודיעין בכלל ומודיעין שדה בפרט באיכות גבוהה, כמו סיוע ומעטפת מבצעית מלאה וצמודה (בזמן ובמרחב) של חיל האויר, האש היבשתית – כל אלה תרמו להגנת הכוחות המתמרנים.

(5) ביהודה ושומרון, שהלחימה באזור הייתה בתקופה הנסקרת משמעותית אך מוגבלת, נהרגו 13 חיילים, שהם 1.5% מכלל הנופלים (עוד כ- 1% נהרגו בתוך ישראל, רובם בתאונות דרכים ומגורמים אחרים).

תרשים 2 - נפילתם של חללי צה"ל על פני ציר זמן חודשי

אוקטובר 2023 היה מטבע הדברים חריג במובן היקף הנפגעים.

בנובמבר 2023, לאחר שב-27 באוקטובר 2023 החל התמרון הקרקעי ברצועת עזה, נמנו 60 הרוגים. בסוף אותו החודש סוכמו עסקת שחרור החטופים הראשונה והפסקת האש בין ה-24 בנובמבר ל-1 בדצמבר, 2023.

בדצמבר 2023 התנהלו קרבות קשים ולחימה עצימה בחאן יונס, שג'אעייה וג'אבליה שברצועת עזה. ב-24 בדצמבר נפלו 14 חיילים ביום אחד.

חודש ינואר 2024 התאפיין אף הוא בלחימה עצימה, בעיקר במרכז ובצפון הרצועה, לרבות בחאן יונס.

במאי 2024 נרשם מספר נופלים רב יחסית, עקב הלחימה ברפיח ובציר פילדלפי.

בתמרון הקרקעי בלבנון, אשר החל ב-30 בספטמבר 2024, נפלו 45 חיילים. במקביל, במהלך אוקטובר 2024, נפלו בלחימה ברצועת עזה 15 חיילים.

לוח 1 - חלוקת הנופלים על פי יחידות (ולפי זירות)

בלוח זה (לוח 1.א. ו-1.ב.) מוצגות יחידות שהיו להן חמישה חללים לפחות.

מספר הנופלים הגבוה ביותר נרשם בקרב חיילי חטיבת גולני - 109 חללים, 73 מתוכם ביום ה-7 באוקטובר 2023 לבדו, כאשר גדודים 13 ו-51 של החטיבה היו מוצבים בגזרת עזה עת החלה המלחמה. חטיבת גולני שכלה את מספר החללים הגבוה ביותר גם בגזרת הלבנון. 70 לוחמי חיל הגנת הגבולות (הכוללים את חברי כיתות הכוננות, התצפיתניות ולוחמי יחידות האיסוף) נהרגו בלחימה, רובם (66) ב-7 באוקטובר.

גם חטיבות גבעתי (68), נח"ל (63), הצנחנים (46) ועוצבת הקומנדו (43) נפגעו קשות. מחטיבת השריון 7 נהרגו 29 לוחמים, מתוכם 19 ביום הראשון למלחמה, בעיקר מגדוד 77 אשר היה מוצב בעוטף עזה.

מבין יחידות המילואים בולטות במספר הנפגעים חטיבה 261 (22 חללים, מהם 19 באירוע אחד) וחטיבה 551 (20 חללים).

תרשים 3 - חלוקת הנופלים בין חיילי סדיר (חובה וקבע) לבין חיילי המילואים

מן הנתונים עולה כי כשני שליש מהחללים הם חיילי סדיר ואילו שליש חיילי מילואים.

ביממה הראשונה למלחמה נפלו 66 אנשי מילואים - אנשי כיתות הכוננות שהגנו על ביתם בעוטף עזה. 42% מבין הנופלים מתחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה (ב-26 באוקטובר, 2023) - היו אנשי מילואים. השוויון במספר הנופלים בגזרה הצפונית מקרב חיילי הסדיר והמילואים מדגיש את חלקם המשמעותי של המילואימניקים בלחימה: מערך המילואים הוא חלק בלתי נפרד מעוצמתו של צה"ל וביכולתו לממש את ייעודו, בכל מלחמות ישראל בעבר וביתר שאת במלחמת "חרבות ברזל", אשר טרם הסתיימה.

תרשים 4 - התפלגות הגילים של חללי צה"ל

כ-68% מהחללים הם מתחת לגיל 25 ומספרם הולך ופוחת ככל שהגיל עולה. 3% מהם בני 50 ומעלה, והם בעיקר אנשי כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה.

תרשים 5 – התפלגות חללי צה"ל על פי דרגה

ההתפלגות מצביעה על שידענו בעבר: המפקדים בראש. 191 מהנופלים (כ-22%) היו קצינים בדרגות סגן, סרן ורב סרן, רובם מפקדי מחלקות ופלוגות. גם מפקדים בעלי דרגות גבוהות מאלה, שהיו בראש הכוחות ובקו המגע, נפלו בקרבות: 10 סא"לים (מפקדי גדודים ומקבליהם) ו- שישה אל"מים (מפקדי חטיבות).

תרשים 6 – חללי צה"ל על פי מקום מגורים

מן הנתונים עולה כי מלחמת "חרבות ברזל" היא מלחמה של עם ישראל כולו, אשר התגייס "מן העיר ומן הכפר". חללי המלחמה התגוררו ב-327 יישובים מאילת ועד מרום גולן. מעטים היישובים ששמם נפקד מרשימה זו.

עוד עולה מן הנתונים כי במערכה נפלו 13 חיילים מהעדה הדרוזית ו-10 מהעדה הבדואית - עדות לשותפות הגורל  שחשים בני עדות אלה עם מדינת ישראל.

גם מקומן של הנשים לא נפקד בין החללים. 43 חיילות נפלו במערכה, לצד 11 שוטרות ולוחמות מג"ב  - ביטוי לשילובן של הנשים בכוחות ולתרומתן לביטחון ישראל.

סיפור חללי מלחמת "חרבות ברזל" הוא סיפורה של החברה הישראלית כולה – רב-גונית, אמיצה ומסורה. הנופלים הם מכל חלקי הארץ, ביניהם צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, בעלי דרגות זוטרות וגבוהות, בני העדות השונות, אלה שיצאו להגן בגופם על בתיהם ב-7 באוקטובר ואלה שהשתתפו במלחמה הארוכה בדרום, במרכז ובצפון הארץ.

את זכר הנופלים נכבד וננצור לעד בלב האומה, נחבק את משפחותיהם ונתפלל לשובם במהרה של כל החטופים ארצה.

לחצו כאן לעמוד הנתונים המלא במסגרת פרויקט מיוחד של המכון לרגל יום הזיכרון תשפ"ה

_______________________

[1] הנתונים המוצגים במאמר זה לקוחים מאתר החללים הרשמי של דובר צה"ל ו"מרכז מידע וידע – חרבות ברזל" של מערך הדיגיטל הלאומי.