פרסומים

מבוא^[1]

ב־30 בינואר 2020 נחתה בישראל נעמה יששכר, תרמילאית ישראלית-אמריקנית בת 26. היא הייתה מלֻווה בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שטס במיוחד למוסקבה (מוושינגטון) כדי להחזירה הביתה. המילים היחידות שהיא אמרה היו: "תודה... אני עדיין בהלם". ^[2] ההלם שלה היה מובן. היא נעצרה באפריל 2019 בנמל תעופה במוסקבה בגין החזקת כמות מזערית של סמים, ונידונה ל־7.5 שנות מאסר. היא שוחררה לאחר משא ומתן ארוך ובדרג בכיר - בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

האופי החידתי של הפרשה והתפתחותה המהירה, ממה שנראה לכאורה כעוד מקרה של אי־צדק ועד לפרשה פוליטית המעסיקה את הדרגים הגבוהים ביותר במוסקבה ובירושלים, עוררו שאלות מרובות. האם היה זה רק סיפור אנושי ומעורר הזדהות שמשך את תשומת לב התקשורת? או שאולי מדובר באירוע של לוחמת מידע רוסית, שבה שחקנים רוסים שונים פעלו בשיתוף פעולה ובתיאום רב-זרועי כדי להשפיע על התקשורת והשיח הציבורי בישראל ועל קבלת החלטות פוליטיות בה?

באמצעות ניתוח מקורות ראשוניים, בעיקר מערוצי תקשורת ישראליים מובילים (האתרים YNET ומאקו) ומערוץ החדשות הרוסי הממשלתי  RT(Russia Today),^[3] מאמר זה מבקש לשפוך אור חדש על סיפורה של יששכר, ומנתח את המקרה, כ"מבצע השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי" רוסי בישראל שבו ערוץ RT מילא תפקיד מפתח. מבצע זה התרחש הרבה לפני שהרשויות הישראליים זיהו את האיום שבהתערבות רוסית חתרנית בפוליטיקה הישראלית.^[4] המאמר יפרט כיצד ערוץ RT פעל בתיאום עם גופים ממשלתיים רוסיים אחרים, וכיצד התזמון והאופן שבו סיקר את הסיפור סייע לרוסיה להפעיל לחץ על ישראל ולחלץ הישגים דיפלומטיים. בהמשך תוצג הגישה ההוליסטית הרוסית כלפי מרחב המידע והתקשורת, ולפיה הסיקור התקשורתי (כולל שימוש בנרטיבים מניפולטיביים) נועד לקדם את האינטרסים של הקרמלין בזירה הבין-לאומית.

מאמר זה הוא הניסיון הראשון לבחון את פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית. קודם למחקר זה, המקרה של יששכר מעולם לא נחקר בישראל או במקומות אחרים כקמפיין לוחמת מידע. בישראל הוא דווח כמקרה של סחיטה פוליטית, ויששכר תוארה כ"כלי במשחק" או "קלף מיקוח".^[5]

עקב היקפו המוגבל של המאמר, לא נוכל לדון בתפקידים המורכבים ולעיתים הסותרים של השחקנים השונים שהיו מעורבים בפרשה זו. רוב הפעילויות הרוסיות והישראליות בנושא זה לא היו גלויות לציבור, והיה קושי לחקור אותן ולהסיק מהן מסקנות מבוססות. במאמר זה נמנענו מלדון לעומק במידת הסבירות לקיומו של תיאום בין ערוץ RT לבין סוכנויות הביטחון השונות (אף כי בראייתנו, סבירותה גבוהה), התפקיד של מערכת המשפט והאכיפה ברוסיה (בתי משפט, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הפדרלי, משרד המשפטים והפרקליטות הכללית), וכן תפקיד ההנהגה הפוליטית הבכירה בישראל וברוסיה, כפי שעולה מציר הזמן ומהדינמיקה של הפרשה. כמו כן בחרנו שלא לדון במעורבות של ארגונים דתיים כמו חב"ד והכנסייה הרוסית האורתודוקסית, שמילאו תפקיד בפרשה. בראיית המחברים, די בהתמקדות בתפקיד של RT כדי להוכיח שפרשת יששכר היא דוגמה ללוחמת מידע רוסית בישראל.

המאמר בנוי מארבעה חלקים. בחלק הראשון - מבוא תיאורטי קצר על המושג 'לוחמת מידע' והסבר המתודולוגיה שיושמה במחקר. לאחר מכן תוצג סקירה כללית של ציר הזמן למעצרים של יששכר ואלכסיי בורקוב (האקר רוסי שנעצר בישראל ומוסקבה תבעה להחליפו ביששכר), שהמחברים שחזרו בעיקר על בסיס מחקר מידע גלוי. החלק השלישי יציג ראיות אמפיריות לכך ששחקני מדינה רוסיים, ובתוכם RT, לקחו חלק במבצע לוחמת מידע מתואם בישראל (בהתבסס על המערכת המושגים והראיות שבחלקים הראשון והשני). בחלק האחרון יובא דיון על השפעת המבצע על ישראל ולקחים אפשריים מהפרשה עבורה.

מסגרת תיאורטית ומתודולוגיה

הדיון האקדמי על המאמצים הרוסיים להוציא לפועל מבצעי מידע והשפעה, מושך תשומת לב רבה.^[6] מחקרים בנושא זה מלמדים שבחשיבה האסטרטגית הרוסית, חלה נטייה גוברת להתיך ולשלב בין לוחמת מידע, יחסים בין־לאומיים וניהול סכסוכים.^[7] הם מתמקדים בהסברת האסטרטגיות, הדוקטרינות, הטכניקות והייחוד התרבותי של מבצעי המידע הרוסיים. הפעילות הרוסית בתחום קיבלה שמות שונים, כמו "לוחמה היברידית",^[8] "אמצעים אקטיביים" (active measures),^[9] "כפייה חוצת-ממדים"^[10] ו"לוחמת מידע".^[11]

המאמר הנוכחי נוקט גישה מעט שונה, ומציע מסגרת תיאורטית המסבירה את הפעילות הרוסית במרחב המידע ואת התפקיד שממלא ערוץ RT תוך הסתמכות על מונחים רוסיים מקוריים.^[12] ברוסיה, הוויכוח על פעולות השפעה במרחב המידע עתיר מטפורות של מלחמה. המונח הפופולרי ביותר לתיאור פעולות כאלה הוא "מלחמת מידע" ('informatsionnaya voyna'), שבמסגרתה נעשות פעולות של "השפעה אינפורמטיבית-פסיכולוגית" ('informatsionno-psikhologicheskoye vozdeystviye'). בהקשר הרוסי, מונחים אלה מתארים שילוב של שיטות צבאיות ולא צבאיות, שמטרתן להשפיע על הסביבה הפסיכולוגית-אינפורמטיבית של קהל היעד.^[13] לפיכך המאמר יבחן את המקרה של יששכר על רקע המשגה רוסית זו.

למיטב ידיעתנו, אין דוקטרינה רוסית פומבית פורמלית של 'לוחמת מידע'. עם זאת מצאנו שמוסדות וסוכנויות רוסיים שונים הטמיעו את ההמשגה של הביטחוניזציה של תחום המידע בכתיבתם ופעילותם. הכתיבה הרוסית בנושא ב־15 השנים האחרונות מתארת את לוחמת המידע כעימות רב־תחומי שבו התחומים הפוליטיים, הכלכליים, הדיפלומטיים והתקשורתיים שלובים זה בזה, ושחקני מדינה אזרחיים וביטחוניים אמורים לשתף פעולה.

הסיפור החריג של נעמה יששכר

ב־9 באפריל 2019, יששכר הייתה בדרכה חזרה מהודו לישראל דרך מוסקבה,^[14] שם נאמר לה כי במטען שמסרה לבטן המטוס בניו-דלהי נמצאו 9 גרם של חשיש הודי. היא הואשמה בהחזקת סמים, עבירה שהוחמרה לאחר מכן להברחת סמים.^[15] בשלב זה, מנקודת מבט דיפלומטית ומשפטית לא היה שום דבר יוצא דופן במקרה. ישנם מאות מקרים של ישראלים שנכלאו בחו"ל בגין סמים ועבירות אחרות, מוצדקות יותר או פחות, ומערכת המשפט הרוסית ידועה כמחמירה וקפקאית במיוחד.^[16]

באוגוסט 2019 ניסתה משפחתה של יששכר לפנות לממשלת ישראל באמצעות התקשורת כדי לקבל ממנה סיוע. התקשורת הישראלית הגדירה את המקרה כהתעללות של השלטונות הרוסיים בנערה צעירה, אך הסיפור לא הצליח למשוך תשומת לב רבה.^[17] עם זאת, מאחורי הקלעים, כבר החל להתרקם הרעיון להחליף את יששכר באזרח רוסי שנכלא בישראל. לפחות בשתי הזדמנויות שונות במהלך אוגוסט-ספטמבר 2019, אדם המכונה קונסטנטין בקנשטיין פרסם בתגובה לכתבות המועטות שעסקו בכליאתה של יששכר, כי "הרוסים מוכנים להחזיר את הנעמה יששכר תמורת אלכסיי בורקוב!!!" (שגיאת כתיב במקור) וכי "הסיבה היחידה שרוסיה לא משחררת את נעמה זה סירובה של ישראל להחזיר את בורקוב". בקנשטיין גם פנה באובססיביות למשפחתה של יששכר בהצעות לקדם עסקת חילופין בין השניים. עיתונאים ישראלים גילו מאוחר יותר כי בקנשטיין הוא ישראלי דובר רוסית בעל רקע מפוקפק, אשר ריצה בעבר עונש מאסר בגין הונאה באותו בית סוהר שבו בורקוב המתין להסגרה, ולכן יש סיכוי שהשניים נפגשו שם.^[18]

בורקוב הוא אזרח רוסי שנעצר בישראל בדצמבר 2015, והמתין להסגרה לארה"ב באשמת פשעי סייבר. בדיעבד, התגובות המקוונות של בקנשטיין היו אמורות להדליק נורה אדומה בישראל בנוגע למניעים פוליטיים אפשריים מאחורי מאסרה הממושך של יששכר. אבל התגובות המעט מוזרות של בקנשטיין כנראה לא הגיעו לידיעת הרשויות בישראל בזמן, והתקשורת ומשפחתה של יששכר התעלמו מהן. בדיעבד התברר כי מספר שבועות לאחר מכן ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לשחרר אותה, ונענה בדרישה רוסית בערוצים רשמיים להחליפה בבורקוב. ^[19]עם זאת, גם הדרישה הזו לא הובאה לידיעת הציבור ובמשך חודשים רבים יששכר נותרה אנונימית לציבור.

תשומת הלב הציבורית הישראלית הופנתה לפרשה רק באוקטובר 2019 כאשר ערוץ RT החל לסקר את הפרשה. ב-1 באוקטובר החל משפטה של יששכר במוסקבה. בשלב זה הוא כמעט ולא זכה לסיקור בתקשורת הישראלית, אבל עורך בכיר של ערוץ RT ברוסית, דָנִיאִיל לוֹמָקִין, הקדיש ליששכר כתבת מגזין באתר האינטרנט הרוסי של RT.^[20] שבוע לאחר מכן, ב־9 באוקטובר, פרסם לומקין כתבת מגזין נוספת, שהתגלתה כבעלת חשיבות מכרעת לגורלה של יששכר. בכתבה זו לומקין התמקד בהאקר הרוסי בורקוב. לומקין ראיין את קונסטנטין בקנשטיין (מי שפרסם את התגובות באינטרנט כחודשים קודם לכן), והציג אותו כידיד של בורקוב וכיוזם של חילופי האסירים האפשריים. ^[21]

בבוקר ה־11 באוקטובר 2019, יום גזר הדין של יששכר, החלה העיתונות הישראלית לדווח באופן אינטנסיבי על החלפה אפשרית בין יששכר לבורקוב, תוך הסתמכות על הכתבה של לומקין ב-RT. RT הוא חלק מרשת תקשורת ממלכתית רוסית "Rossia Segodnia" ובמימונה המלא, המיועדת לקהל זר. RT נחשב למרכיב מרכזי בארגז הכלים של לוחמת המידע של רוסיה, והוכח ששיטות הפעולה שלו אינן עולות בקנה אחד עם נורמות האתיקה העיתונאית. ^[22] בצוהרי ה-11 באוקטובר אישרה לשכת ראש הממשלה את מעורבותו של נתניהו במאמצים מאחורי הקלעים לסייע ליששכר, ורמזה על סירובה של ישראל להחליף אותה בבורקוב.^[23] בהמשך אותו יום, נגזרו על יששכר 7.5 שנות מאסר. ישראל סירבה להחליף את יששכר בבורקוב, והוא הוסגר לארה"ב בנובמבר 2019, אך המשא ומתן לשחרורה נמשך עוד כחודשיים לאחר מכן.

להצעה, ובעצם הדרישה, הרוסית לחילופי אסירים ולעונש הלא פרופורציונלי של יששכר הייתה השפעה יוצאת דופן על מרחב התקשורת בישראל. הם הציתו עניין חסר תקדים והתפרצות של אהדה כלפי יששכר. מ־11 באוקטובר 2019 ועד לשחרורה של יששכר מהכלא בינואר 2020, הפך המקרה לאחד הסיפורים המדֻווחים ביותר בתקשורת הישראלית. נתניהו ויריבו בני גנץ, שנקלעו למבוי סתום בפוליטיקה ולבחירות חוזרות ונשנות, התחייבו פומבית למאמצים לשחרר אותה, והסיפור האפיל על כל שאר הסוגיות ביחסי ישראל-רוסיה במשך חודשים. בתוך שלל הדיווחים החדשותיים, כתבות המגזינים ויוזמות ציבוריות, היה גורם ישראלי רשמי בכיר שאף ביקש מהציבור "להתפלל למען נעמה".^[24]

חלק ניכר מהדיווח האינטנסיבי של התקשורת הישראלית על פרשת יששכר נוצר באופן טבעי, אולם ערוץ RT המשיך להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי. כך למשל, כשהוא חורג מאמות מידה של אתיקה עיתונאית, ביקר כתב RT דניאיל לומקין את יששכר בכלא. במהלך הביקור הוא הסתיר ממנה את זהותו כעיתונאי, והציג את עצמו כפעיל זכויות אדם.^[25] לאחר מכן הוא פרסם צילומים עם יששכר ותיאר כיצד היא "מתרגלת יוגה ולומדת רוסית".^[26] העניין הרב ביששכר הניע את ערוץ 13 הישראלי לראיין את לומקין, שם הוצג שוב כ'פעיל זכויות אדם' שרוצה להביא "מסר אופטימי" לציבור בישראל.^[27] מחקרנו גילה כי ב-8 באוקטובר (יום אחד בלבד לפני שפרסם את המאמר שלו על חילופים אפשריים בין יששכר לבורקוב,^[28]) מונה לומקין לחבר ב'וועדת הפיקוח הציבורית' - גוף בחסות ממשלתית רוסית, חברות שאפשרה לו לבקר את יששכר. הוא מונה לוועדה כחלק ממהלך טיהור ממשלתי, של החלפת פעילי זכויות אדם אמיתיים בנאמני משטר.^[29] מסריו "האופטימיים" של לומקין נועדו ככל הנראה לסתור דיווחים בתקשורת הישראלית ולפיהם יששכר "מותשת ואינה יכולה יותר להחזיק מעמד"^[30] וסובלת מאיומים ומבידוד.^[31]

תשומת הלב של התקשורת הישראלית לפרשת יששכר הגיעה לשיאה בינואר 2020 כאשר הנשיא פוטין ביקר בירושלים כדי להשתתף בפורום השואה העולמי שציין את יום השנה ה־75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. לפני ביקורו של פוטין פורסם כי הוא ייפגש עם אמה של יששכר,^[32] והדבר הוביל לסיקור לא פרופורציונלי של הביקור בתקשורת הישראלית שהתמקדה בגורלה של יששכר יותר מאשר בכל היבט אחר של הביקור הנשיאותי או של הפורום עצמו, שבו נכחו 45 מנהיגים זרים, חלקם בכירים ביותר. סביר להניח שפוטין החליט לחון את יששכר עוד טרם ביקורו בישראל, אך דחה את המהלך עד לאחר הפורום.^[33] בפורום קיבל פוטין יד חופשית להציג נרטיבים רוסיים פוליטיים ומניפולטיביים על מלחמת העולם השנייה,^[34] שעוררו מחלוקת, בייחוד מצד מנהיגי מדינות מזרח אירופה (הנשיא הפולני, אנדז'יי דודה, סירב להגיע לכנס בגלל שלא אושר לו להגיב לפוטין, ואילו נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, החליט שלא להיכנס למליאת הפורום בגלל נוכחותו של פוטין).

שבוע לאחר שובו מירושלים חנן פוטין את יששכר, ונתניהו טס למוסקבה כדי ללוות אותה הביתה^[35]. גורמים רשמיים רוסיים וישראליים טענו כי יששכר קיבלה חנינה מטעמים הומניטריים, אך דיווחים טענו כי הושגה עסקה בין שתי המדינות. על פי דיווחים אלה, התמורה המרכזית של ישראל עבורה היה בדמות הבטחה לסייע לרוסיה בתביעה שהתנהלה במערכת המשפט בישראל, בדרישה להעביר לידי הפטריארכיה המוסקבאית בעלות על כנסיית אלכסנדר נבסקי בירושלים - האתר הרוסי-אורתודוקסי הנוצרי הקרוב ביותר לקבר הקדוש בירושלים. למורת רוחה של מוסקבה, כנסיה זו הייתה בשליטת עמותה נוצרית גרמנית, שאינה שרה למרות הפטריארכיה המוסקבאית.^[36]  עוד דווח על תמורות נוספות, שכללו את תמיכתה המרומזת של ישראל בנרטיב הרוסי על מלחמת העולם השנייה, כפי שאפשר היה לראות בפורום השואה העולמי, וסיוע לקרמלין בסיקור תקשורתי חיובי של ביקור פוטין בישראל. כך הפך המקרה של יששכר למנוף יעיל שקידם מטרות פוליטיות חשובות לרוסיה.

לוחמת המידע של רוסיה בישראל

המחקר מצא ארבעה היבטים שבהם הפעילות של שחקנים רוסים בפרשת יששכר הגיעה לכדי התערבות מניפולטיבית וחתרנית במרחב המידע הישראלי, עם מאפיינים של 'לוחמת מידע'.

חטיפת סדר היום הציבורי בישראל

ראשית, אחד הממצאים המובהקים במחקר התקשורת שעשינו, היה הקפיצה ב"ערך החדשותי" של הסיפור של יששכר בישראל בעקבות הכתבה בערוץ RT שקישרה בין יששכר לבורקוב. קודם לדיווח ב־RT, גילתה התקשורת הישראלית עניין מועט ביששכר. בין מעצרה ב־9 באפריל 2019, ועד ליום שבו התפרסמה בישראל הידיעה על הצעת ההחלפה ב־11 באוקטובר 2019, יששכר כמעט שלא הוזכרה בכלי תקשורת מובילים בישראל.

הכתבה בערוץ RT שקישרה בין יששכר לבורקוב השפיעה בבירור על מרחב התקשורת הישראלי. מכיוון שהסיפור המקורי ב־RT פורסם ברוסית, חלפו כ־48 שעות עד שהחדשות חדרו למרחב התקשורת הישראלי, המתנהל ברובו המוחלט בעברית.^[37] עם זאת, מבוקר 11 באוקטובר ועד לשחרור נעמה יששכר, דיווחה עליה התקשורת הישראלית כמעט מדי יום. בשבוע שלאחר הידיעה על החלפה אפשרית, פרסם אתר MAKO 33 דיווחים על יששכר, ואתר Ynet פרסם 25 (ראו תרשים). למרבה הסמליות, רק לאחר  שאתר Ynet  פרסם על הקשר לכאורה בין יששכר לבורקוב, הוא יצר תגית חדשות עם שמה – אות שרק בשלב זה היא הפכה לידיעה ראויה לתיוג.

תרשים 1: פרשת יששכר משכה את תשומת לב התקשורת בישראל רק בתגובה לסיקור RT (9 באוקטובר 2019)

העלייה הברורה בדיווחים התקשורתיים על יששכר יכולה הייתה להיות נסיבתית (פרשנות ישראלית לדיווחים ב־RT כאילו מדובר בבקשה רוסית רשמית להחלפה). אולם ערוץ RT לא עסק בסיפור הזה לפני כן, וקשה לחשוב שהסיבה לסיקור המעמיק שלו היא שמדובר בסיפור בעל ערך חדשותי. מיקודו בפרשה מוסבר טוב יותר כניסיון להפנות את תשומת הלב הציבורית בישראל לאירוע שעד לאותו זמן היה שולי. מבט מקרוב חושף שורה ארוכה של פעולות מניפולטיביות נוספות מצד ערוץ RT, המבססות את הטענה שתפקיד הערוץ בפרשה היה לסייע למבצע מידע.

התרמילאית וההאקר – שני קורבנות שווים

ההיבט השני הוא המניפולציה שביצע RT על סדר היום התקשורתי כאשר השתמש באותם מונחים כדי למצב את בורקוב ויששכר כקורבנות דומים של אי־צדק משפטי. תיאור מפורט של התלונות של בורקוב הוכיח את החיבור המלאכותי והכמעט אקראי בין שני המקרים. RT ושגרירות רוסיה בתל אביב טענו כי בורקוב הוא "אדם נורמטיבי" שהסיכוי היחיד שלו לצדק הוא "בתקווה לחילופי אסירים" עם יששכר, שכן הוא נפל קורבן לעוול משפטי בדיוק כמוה.^[38]

המניפולציה הייתה בעצם השוואת שתי מציאויות משפטיות שונות מאוד. יששכר הואשמה בפשע שלא הייתה לה דרך לבצע (לא ייתכן שרצתה להבריח סמים לרוסיה, משום שמלכתחילה לא התכוונה להיכנס למדינה). בורקוב היה נתון במשך שנים לחקירה של לשכת החקירות הפדרלית של ארה"ב בגין מספר רב של הונאות וגנבות מקוונות, שהסתכמו ב־20 מיליון דולר. הראיות נגד בורקוב נבחנו על ידי כמה בתי משפט בישראל ונמצאו עומדות ברף המשפטי המתאים.^[39] פרטים אלה, שהושמטו מהדיווחים של RT, יצרו מראית עין מטעה שלפיה בורקוב ויששכר הם קורבנות דומים. בכך סייע ערוץ RT לנרמל את המעצר השרירותי שביצעה ממשלת רוסיה ולעמעם את האופי הסחטני של הדרישה הרוסית.

מרחב הכחשה למעורבות של ממשלת רוסיה

נקודה שלישית - המקורות והאופי של הצעת חילופי יששכר-בורקוב הוצגו גם הם בצורה מניפולטיבית על ידי ערוץ RT, שטען כי היוזמים והלוביסטים להחלפה הם בני משפחתו וחבריו של בורקוב. כך למשל, הם ראיינו את אחותו של בורקוב, נטליה, ואת חברו לכאורה - בקנשטיין האניגמטי, שפרסם את התגובות באינטרנט באוגוסט-ספטמבר. לדבריהם, הם היו היוזמים לרעיון ההחלפה ופעלו לקדם אותו באופן עצמאי.^[40] המסגור הכוזב היה שמדובר בחילופי אסירים על רקע הומניטרי, אף שאין ספק שערוץ RT ידע שההחלפה היא יוזמה של ממשלת רוסיה, ושהמעצר של יששכר דומה הרבה יותר לאירוע חטיפה, שכן שחרורה הותנה בדרישות מדיניות שהציבה רוסיה. בכך הסתיר הערוץ את התפקיד שמילאה ממשלת רוסיה ביוזמת הבקשה, ואפשר לקרמלין מרחב הכחשה.

שסביר להניח שגורמים רוסיים תדרכו את הצוות העיתונאי. אנו מסיקים זאת מהעובדה שבאוקטובר 2019, גורמים ישראליים ורוסיים רשמיים דנו ברעיון ההחלפה מחוץ למרחב הפומבי. לא סביר שהגורמים הישראליים חלקו את המידע עם RT, מכיוון שהם שמרו זאת בסוד אפילו ממשפחתה של יששכר. לעומת זאת, לגורמים הרוסיים היו הידע, המוטיבציה, והגישה ל־RT כדי לפרסם את הסיפור באותה עת (48 שעות לפני גזר הדין של יששכר) לצורך הפעלת לחץ על ישראל. אין פסול בכך ש־RT יפרסם סיפור כל כך מסקרן מבלי לחשוף את מקורותיו או בכך שגורמים רוסיים הדליפו את הסיפור בעיתוי שהיה נוח להם להפעלת לחץ על ישראל. הבעיה היא בהחלטה של RT לפרסם טענה שקרית לגבי מקור המידע.

בניגוד לנרטיב של RT, בקנשטיין לא היה בעמדה לקדם עסקה בין ישראל לרוסיה. הנרטיב של RT גם לא עלה בקנה אחד עם התגובות המוקדמות שפרסם בקנשטיין באתר MAKO, ועם פנייתו למשפחת יששכר, שם טען כי "הרוסים" מעוניינים בהחלפה וכי יששכר מוחזקת בשבי ברוסיה.  ^[41] RT לא הסתירו את המקורות שלהם (נוהג עיתונאי מקובל), אלא קידמו גרסה כוזבת של המציאות, המסווה את המעורבות הממשלתית באירוע ואת העובדה שרוסיה ניסתה למנף את מאסרה של יששכר נגד ישראל, כפי שאישרו בכירים ישראלים. ^[42]

דניאיל, האקטיביסט ולומקין, העיתונאי

והנקודה הרביעית: תקרית הדיווח מהכלא שבה היה מעורב לומקין, עורך RT, מעלה חשד נוסף שהוא פעל להשפיע על השיח התקשורתי הישראלי ולהעצים לחץ על ממשלת ישראל. התנהגותו של לומקין מחזקת את הטענה, שמדובר בפעולה מדינתית-רוסית, שנועדה להשפיע על מרחב המידע הישראלי. לומקין קיבל אישור מממשלת רוסיה לבקר את יששכר בכלא, והגרסה שלו לאירועים לא הייתה נאמנה לאמת. יתרה מזאת: מאחר שלא חקר את יששכר, לא הייתה לו סיבה להסתיר ממנה את השתייכותו ל־RT. לכן מדובר בדפוס פעולה שדומה יותר לקמפיין השפעה שבו לומקין הונה את יששכר ואת העיתונאים הישראלים, כדי להפיץ מידע כוזב שמחמיא למערכת הכליאה הרוסית.

נזק תדמיתי לרוסיה – האם לוחמת מידע יכולה להפוך לבומרנג?

לבסוף, יש לשקול גם את המגבלות של קמפיין מידע כזה. לאחר שערוץ RT סייע לממשלת רוסיה לבסס מרחב הכחשה, הוא גם הציג את החנינה שנתן פוטין ליששכר כמחווה נדיבה והומניטרית. לאחר שבורקוב הוסגר, הדיווח של RT על המקרה פחת משמעותית. ב-RT שבו וחידשו את הסיקור על יששכר סביב ביקורו של פוטין בישראל בינואר 2020. בדיווחים על החנינה הדגיש ערוץ RT כי החנינה הצפויה היא מחווה של פוטין, ותיקון לעונש החמור מדי של בית המשפט הרוסי.^[43] פוטין התייחס לשתי הנקודות הללו בהסבר שנתן לחנינה, שתואר ב־RT כ"נובע מעקרונות הומניטריים".^[44] פוטין תיאר את יששכר כ"בת מזל", ושב והדגיש את גישתו הרחומה כלפיה.^[45]

כאשר בוחנים את האפקט של קמפיין ההשפעה של RT על מרחב התקשורת הישראלי - מדובר בהצלחה מעורבת. מצד אחד הוא עזר למקסם את הלחץ על ישראל בתקופה רגישה מבחינה פוליטית, והניב כמה תשואות חשובות עבור הקרמלין. מנגד, רוסיה ספגה נזק תדמיתי בישראל. השיח התקשורתי הישראלי סביב יששכר התפתח סביב אחד הנרטיבים החשובים ביותר לחברה הישראלית - שיח שבויים/בני ערובה, שברוח האמירה הצבאית, מצהיר כי "לא משאירים אף אחד מאחור". בעקבות הקישור שעשו ב־RT בין יששכר לבורקוב, יששכר תוארה כ"שבויה", מה שיצר פרץ של תמיכה בה ובמשפחתה. כך למשל, מדור הסלבריטאים של Ynet דיווח על תמיכתם של סלבריטאים ישראלים ביששכר תחת הכותרת "אסור לנו לנטוש אותה".^[46] גם נתניהו הדהד את השיח הזה במכתב פומבי ליששכר: "איננו מפקירים אף אדם לגורלו".^[47] אלא שבד בבד הוצג פוטין כנבל אשר חטף את יששכר. קישורים כאלה גרמו נזק תדמיתי לרוסיה בישראל.

נוסף על כך המסגור של RT את החילופים כמעשה הומניטרי לא הצליח לייצר תמיכה לעסקה. אף שהאהדה הציבורית הייתה נתונה בעיקר ליששכר ומשפחתה, הציבור התנגד לדרך פעולה שהסתכנה בהכעסת בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל, ארה"ב, ואין להתפלא מכך. עוצמת השותפות האסטרטגית של ישראל עם ארה"ב  הינה נושא מרכזי בשיח פוליטי חזק ומבוסס בישראל.

בה בעת, ניתן גם לטעון, שרוסיה של פוטין, בייחוד בגלגולה שלאחר הפלישה לאוקראינה ב-2014, אינה פוחדת מתדמית הנבל, ורואה גם יתרונות בכך שיפחדו ממנו, ואילו לחתרנות נגד יחסי ישראל-ארצות הברית עלול להיות הקשר נוח, כפי שניכר בשיח הציבורי בישראל ב-2024, על רקע המחלוקת בין ממשלת נתניהו לבין ממשל ביידן בנוגע לניהול המלחמה בעזה.

סיכום ומסקנות

פרשת יששכר היא דוגמה מוקדמת יחסית, אך חשובה, לשיטת הפעולה המתעצמת של משטר פוטין, של מעצר שרירותי של אזרחים זרים על אדמת רוסיה ושימוש בהם כבני ערובה כדי למנף עסקאות של תן וקח בעלות חשיבות פוליטית עבור הקרמלין. מעצרים שרירותיים נוספים של אזרחי ארה"ב על ידי השלטונות הרוסיים שזכו לסיקור גבוה, כללו בין היתר את איש העסקים פול ווילן, את שחקנית הכדורסל בריטני גרינר (ששוחררה בתמורה לסוחר הנשק הרוסי ויקטור בוט), ואת עיתונאי הוול סטריט ז'ורנל אוון גרשקוביץ'.^[48] מלחמת המידע ממלאת תפקיד בולט בשיטת הפעולה הרוסית, שכן לחץ ציבורי בבית הוא חיוני כדי שאזרחים רגילים שנכלאו על ידי השלטונות הרוסיים, ייחשבו כזכאים להתערבות פוליטית ולעסקאות חילופים שמקודמות בדרגים הגבוהים ביותר.

המקרה של נעמה יששכר אומנם לא נחשב בתחילה כמבצע מידע, אבל ההגדרה ההוליסטית הרוסית של מהי מלחמת מידע מציעה אחרת. התפיסה הרוסית את מרחב התקשורת כזירה של ביטחוניזציה (securitization) מאפשרת לרוסיה להשתמש בשחקנים שונים, ובראשם ערוץ התקשורת RT , כדי להשפיע על השיח הציבורי הישראלי ללחוץ על ממשלת ישראל להיכנס למשא ומתן עם הקרמלין.

מאמר זה שרטט את קווי המתאר של הקמפיין האינפורמטיבי-פסיכולוגי של רוסיה בישראל, ולפיו המאסר והשחרור של נעמה יששכר שימשו את ערוץ RT (גוף תקשורת בבעלות והפעלה של ממשלת רוסיה) לקדם את מטרות המדינה הרוסית. בעזרת המסגרת המושגית של מלחמת מידע, עקבנו אחר האופן שבו סוכנות ידיעות רוסית אזרחית ממלכתית, מנפחת פרשה שגרתית, לכאורה, מעבר למידותיה, וגורמת לה לככב ביחסי רוסיה-ישראל ובפוליטיקה הפנימית הישראלית במשך חמישה חודשים. ערוץ RT אפשר לקרמלין את הגמישות והתמרון להפעיל לחץ על ממשלת ישראל והחברה הישראלית. חרף ההתנגדות הישראלית לשחרור בורקוב בתמורה ליששכר, הלחץ הרוסי על ישראל נמשך, והביא בסופו של דבר לפשרות ישראליות מול הקרמלין.

התרומה של המחקר לדיון הנוכחי על מבצעי ההשפעה הרוסיים היא מרובת-ממדים: ראשית, המחקר מוסיף את הדוגמה המעניינת של המאמץ הפסיכולוגי-אינפורמטיבי הרחב והמגוון של רוסיה, שלא זכתה למספיק תשומת לב בהקשר של יחסי רוסיה-ישראל. שנית, פרשת יששכר הייתה צריכה להוות תמרור אזהרה מוקדם לממשלת ישראל ולרשויות הישראליות, לכך שהיחסים עם רוסיה עומדים לקבל תפנית שלילית. היחסים הורעו בשנת 2022, לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, ועוד יותר מאז אוקטובר 2023, לאחר שהקרמלין אימץ את הנרטיב של חמאס במלחמת עזה. אפשר לצפות להתדרדרות נוספת ביחסים, ועל ישראל לנקוט אמצעים מתאימים כדי להתמודד עם האיום.

ונסיים בתרומה האחרונה של מאמר זה: הוא מפנה את תשומת הלב לחוסר המוכנות הישראלית למבצעי ההשפעה של רוסיה. ישראל מאחרת להגיב מבחינת היערכות להתמודדות עם האופי ההוליסטי של לוחמת המידע הרוסית.^[49] בהקשר זה ברצוננו להדגיש כי אף שמדינות מערביות רבות חסמו את שידוריו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ערוץ RT עדיין פועל בחופשיות באזורים רבים בעולם, כולל בישראל, וכך גם עוד ערוצי חדשות רוסיים שבשליטת הממשלה הרוסית. כך שבישראל, ערוץ RT עדיין יכול לקחת חלק במבצעי השפעה במסווה של כלי תקשורת. הדבר מעמיד את ישראל בסכנה גדולה יותר להשפעה רוסית חתרנית. לאור זאת, על ישראל לפתח גישה אסטרטגית משלה להתמודדות עם מבצעי ההשפעה החתרניים של שחקנים רוסים ואחרים, ולהילחם בהם באופן שמשלב ממשלה וחברה אזרחית. תהליך כזה יהיה כרוך בלמידה, בחינת המדיניות הקיימת וכיול מחדש של משאבים ומאמצים, ויש להתחיל בו בהקדם האפשרי.

[1] המחברים מבקשים להודות לדמיטרי אדמסקי, איתי ברון, יעקב פלקוב, עופר פרידמן, דודי סימן-טוב, ילנה ב', ובעיקר לוורה טולז, על הערותיהם המעמיקות והצעותיהם החכמות. אנו אסירי תודה לבני משפחת יששכר, ולעיתונאים שסיקרו את הסיפור בישראל ועזרו לנו לשחזר את ציר הזמן של הפרשה ולשלוף פרטים חשובים. תודה גם לדניאלה צירולניק על הסיוע במחקר.

^[2] אייכנר, איתמר ובלומנטל, איתי, נעמה יששכר בנתב"ג: 'תודה, בשוק מכל הסיטואציה',YNET, 30 בינואר, 2020.https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5669377,00.html .

[3] מאמר זה מסתמך על ממצאי המחברים בסקירה יסודית של סיקור פרשת יששכר בשלושה כלי תקשורת, שני אתרי חדשות ישראליים בעברית – Ynet ומאקו (כיום מיתג את עצמו מחדש כ-N12), המייעדים את עצמם לקהל הישראלי הרחב, וערוץ החדשות RT ברוסית ובאנגלית. נוסף על כך חקרו המחברים את הסיקור הכללי על יששכר ועל אלכסיי בורקוב בתקשורת הרוסית, העברית והאנגלית וברשתות החברתיות (מאז מעצרו של בורקוב בישראל בדצמבר 2015 ועד לשחרורה של יששכר בינואר 2020). הם גם ערכו ראיונות עם משפחתה של יששכר, עם עיתונאים שסיקרו את הסיפור בישראל ועם אנשי ממשל ישראלים לשעבר שהיו מעורבים בפרשה. חקר יסודי של ההשפעה של פרשת יששכר בשיח ברשתות החברתיות הוא מעבר להיקף המחקר הנוכחי.

^[4] איל, נדב, גורמי מודיעין בישראל דרשו מהרוסים: הפסיקו את מבצעי ההשפעה ברשת, YNET, 21 ביולי, 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/hks3ymd9h.

^[5] ליברמן, אסף, קלף מיקוח – הסיפור המלא מאחורי מעצרה של נעמה יששכר, כאן-11, 18 באוקטובר, 2022. https://www.youtube.com/watch?v=wQ554jKQYeA. ליבמן, כרמל, משפחת יששכר, על הסגרת ההאקר: החלטת שר המשפטים לא אנושית, מאקו, 30 באוקטובר, 2019.https://www.mako.co.il/news-world/2019_q4/Article-53dfae6923e1e61027.htm. פעילן, מיכל, נעמה בדרך לחופש, מאקו, 29 בינואר, 2019. https://www.mako.co.il/news-world/2020_q1/Article-340db61f633ff61026.htm.

^[6] ראו מאמרים מאת עופר פרידמן ויעקב פלקוב בכרך זה, וכן של המחברים להלן:

Dmitry (Dima) Adamsky, Cross-domain coercion: The current Russian art of strategy, Paris: IFRI Security Studies Center, 2015. https://books.google.co.il/books?id=T7PujgEACAAJ. Fridman Ofer, 2020.’Information war’ as the Russian conceptualisation of strategic communications, The RUSI Journal, 165:1, 44-53, DOI: 10.1080/03071847.2020.1740494. Vera Tolz, Stephen Hutchings, Precious N. Chatterje-Doody, & Rhys Crilley, Mediatization and journalistic agency: Russian television coverage of the Skripal poisonings, Journalism, July 2020, https://doi.org/10.1177/1464884920941967. Rid Thomas, 2020. Active measures: The secret history of disinformation and political warfare. New York: Farrar, Straus and Giroux.

^[7] Dmitry (Dima) Adamsky, From Moscow with coercion: Russian deterrence theory and strategic culture, Journal of Strategic Studies, 41:1-2, 2018 33-60. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/01402390.2017.1347872.

^[8] Clark, Mason, 2020. Russian hybrid warfare. Washington DC: Institute for the Study of War, https://www.jstor.org/stable/resrep26547.1.

^[9] Rid, Thomas, Ibid.

^[10] Dmitry (Dima) Adamsky, Deterrence à la Ruse: Its uniqueness, sources and implications. In: Osinga, F., Sweijs, T. (eds.) NL ARMS Netherlands Annual Review of Military Studies 2020. NL ARMS. T.M.C. Asser Press, The Hague. https://doi.org/10.1007/978-94-6265-419-8_9.

^[11] Jankowicz, Nina. How to lose the information war: Russia, fake news, and the future of conflict. London and New York: I B Tauris, 2020.

^[12] הפעילות של ערוץ RT קיבלה את מרבית תשומת הלב מצד חוקרים בתחום התקשורת, שטענו שאת הקמפיינים התקשורתיים הרוסיים יש לנתח בתוך המסגרת של חקר התקשורת הגלובלית. ראו:Tolz et al., Ibid. .

הם ציינו שבשיח המערבי, המונח 'לוחמת מידע' נעדר תיאורטיזציה מספקת ונותר מוגבל בהסברת הפעילות הרוסית. ראו:

Kazakov, Vitaly, & Stephen Hutchings, (2019). Challenging the ‘information war’ paradigm: Russophones and Russophobes in online Eurovision communities. In M. Wijermars, & K. Lehtisaari (Eds.), Freedom of expression in Russia’s new media sphere (pp. 137-158).

יתרה מזאת: מחקרים רבים על פעילות הערוץ RT הביעו ספקנות בנוגע ליכולתו להשפיע על קהלים במדינות מערביות, שכן קהל הצופים שלו נותר שולי למדי.

Joshua Benton, How many people really watch or read RT, anyway? It’s hard to tell, but some of their social numbers are eye-popping, Niemanlab, March 2, 2022. https://www.niemanlab.org/2022/03/how-many-people-really-watch-or-read-rt-anyway-its-hard-to-tell-but-some-of-their-social-numbers-are-eye-popping/. Tolz et al., Ibid.

^[13] Fridman Ofer, 2020.’Information war’ as the Russian conceptualisation of strategic communications, The RUSI Journal 165:1, 44-53, DOI: 10.1080/03071847.2020.1740494.

^[14] יששכר חזרה ארצה מטיול ארוך כחלק מקבוצה גדולה של תרמילאים. הדבר המוזר היחיד שהיא זכרה היה שבזמן שעלתה למטוס בהודו, היא הועברה מהטיסה שהזמינה מראש לטיסת מעבר בשעה מאוחרת יותר, ממוסקבה לתל אביב, מה שהפריד אותה למעשה מהקבוצה. משיחה אישית עם בן משפחתה של יששכר.

^[15] חודש לאחר מכן, החמיר משרד התובע הכללי במוסקבה את העבירה מהחזקה לא חוקית של סמים (שהעונש עליה הוא עד שלוש שנות מאסר) להברחת סמים - עבירה שהעונש עליה הוא עד עשר שנות מאסר.

Sologub, Nikita & Elizaveta Pestove, «Ona ne znala, chto eto znachit - zaderzhaniye v Rossii». Istoriya Naamy Issakhar, kotoraya khotela vernut’sya v Izrail’ so stykovkoy v Moskve, a okazalas’ v SIZO po delu o kontrabande”. ["היא לא ידעה, מה זה אומר להיעצר ברוסיה" - הסיפור של נעמה יששכר, שרק רצתה לחזור לישראל בטיסת מעבר דרך מוסקבה, ומצאה את עצמה בתא מעצר, מואשמת בהברחה"], Mediazona, October 10. https://zona.media/article/2019/10/10/naama.

^[16] פוקס, נינה. "מאות ישראלים עדיין כלואים בחו"ל", YNET, 31 בינואר, 2020.https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5669482,00.html.

^[17] כהן, תום וולדמן, עמית, אם הישראלית העצורה ארבעה חודשים: מקווה שהמדינה תוציא אותה, לא נתנו לי להתקרב אליה, מאקו, 15 באוגוסט, 2019.https://www.mako.co.il/news-world/2019_Q3/Article-418b7bbe9959c61026.htm

^[18] בקנשטיין עצמו טען במספר הזדמנויות שאינו פועל מטעם הרשויות הרוסיות, כי אם מטעם בורקוב ומשפחתו, משיקולים הומניטריים בלבד.

ישראלית עצורה בכלא הרוסי: "היא מבודדת ובחרדה, מרגישה שעוד רגע היא הולכת למות", מאקו, 20 באוגוסט, 2019. https://www.mako.co.il/news-israel/2019_q3/Article-2fd3d9aa90eac61027.htm; רוזובסקי, ליזה, פלג, בר ולנדאו, נועה, חבר של ההאקר הרוסי: פניתי למשפחת יששכר אחרי שנאמר לו על הקשר בין שני המקרים, הארץ, 11 באוקטובר, 2019.https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.7968356.

^[19] לא ברור אם נתניהו וצוותו ידעו מראש, לפני שביקשו מפוטין לשחרר את יששכר, שתג המחיר לשחרורה יהיה בורקוב. שנתיים לאחר האירועים, גורמים ישראליים מציגים גרסאות סותרות. היועץ לביטחון לאומי של נתניהו, מאיר בן שבת, טען ב־2022 כי הדרישה להסגיר את בורקוב לרוסיה, שנכרכה בגורלה של יששכר, הועלתה מצד עמיתיו הרוסים רק לאחר שנתניהו הביא את המקרה של יששכר בפני פוטין. רצף אירועים דומה תואר על ידי בכיר במשרד המשפטים הישראלי שעסק בהסגרתו של בורקוב לארה"ב: הוא לא שמע את השם נעמה יששכר לפני שנתניהו ביקש מפוטין לשחרר אותה. הנחת המחברים היא שאילו הגורמים הישראליים היו מבינים מראש שהרוסים ידרשו את בורקוב בתמורה ליששכר, נתניהו  היה נמנע מלבקש מפוטין את המחווה ההומניטרית, וייתכן שהעניין היה נסגר ברמה הבירוקרטית. ליברמן, 21:33-21:10, 25:36-23:20.

^[20] Lomakin, Daniil, “Dazhe ne prokhodila rossiyskuyu tamozhnyu: inostranku podozrevayut v kontrabande narkotikov vo vremya stykovochnogo reysa” [In Russian. She didn’t even go through the customs: Foreigner is suspected of drugs smuggling during the transit flight], RT na Russkom, October 1, 2019. https://ru.rt.com/efhw.

^[21] Lomakin, Daniil, «Arestovali po standartnoy skheme SShA»: zaderzhannyy po amerikanskomu orderu rossiyanin chetyre goda sidit v tyur’me Izrailya [In Russian. Arrested in a standard USA Scheme: Russian citizen detained due to an American request is sitting four years in an Israeli jail], RT na Russkom, October 9. https://russian.rt.com/russia/article/675668-ssha-izrail-rossiyanin-ekstradiciya.

^[22] לקריאה נוספת בנושא ערוץ RT, ראו:

Mona Elswah, & Philip N. Howard, ’Anything that causes chaos’: The organizational behaviour of Russia today (RT), Journal of Communication, Volume 70, Issue 5, October, Pages 623-645. https://doi.org/10.1093/joc/jqaa027. Vera Tolz, Stephen Hutchings, Precious N. Chatterje-Doody, and Rhys Crilley, Mediatization and journalistic agency: Russian television coverage of the Skripal poisonings, Journalism, July 2020, https://doi.org/10.1177/1464884920941967.

מיכלין-שפיר, ורה, סימן-טוב, דודי ושעשוע נופר, רוסיה כמעצמת מידע, מודיעין הלכה ומעשה, כרך 4, אפריל 2019. https://www.inss.org.il/he/publication/russia-as-an-information-superpower/.

^[23] ההודעה לעיתונות אישרה כי נתניהו העלה את המקרה של יששכר בפני פוטין לפחות פעמיים - בפגישה בין השניים בסוצ'י ברוסיה ב־15 בספטמבר, ובשיחת טלפון בין השניים ב־4 באוקטובר. לפי התגובה המהירה ניכר כי הצד הישראלי היה מודע לבקשת ההחלפה הרוסית לפני הפרסום ב־RT, ניסה לטפל בנושא בערוצים דיפלומטיים, וראה זאת כסודי ביותר, כשהוא נמנע מלעדכן אפילו את משפחת יששכר.

ההודעה מטעם לשכת ראש הממשלה בנושא נעמה יששכר, 11 באוקטובר, 2019. https://www.gov.il/he/Departments/news/spoke_naama111019.

^[24] אברהם, ירון וכרמל ליבמן, 2019. סיירת להחזרת נעמה: לאחר ההקלטה - לחץ על ראשי המפלגות, מאקו, 13 באוקטובר, 2019.https://www.mako.co.il/news-world/2019_q4/Article-cf9f1d57b81cd61027.htm  .

^[25] רייבה ברסקי, אנה, 2019. עיתונאים התחזו לפעילי זכויות אדם, וראיינו את נעמה יששכר: 'לא מאמינה שאני כזאת מפורסמת', מעריב, 13 באוקטובר, 2021. https://www.maariv.co.il/news/world/Article-725316.

^[26] Lomakin, Daniil, «Nadeyus’, oglaska pomozhet»: pravozashchitniki posetili v SIZO osuzhdënnuyu za kontrabandu izrail’tyanku Naamu Issakhar [In Russian. I hope that publication will help: Human rights activists had visited the incarcerated Israeli Naama Issaschar convicted of drugs smuggling], RT na Russkom, October 22, 2019. https://ru.rt.com/ek97.

^[27] זנדר, חן ורוני שצ'וצ'ינסקי, הפעיל שנפגש עם נעמה יששכר בכלא: 'מצבה טוב, היא עושה יוגה', ערוץ 13, 23 באוקטובר, 2019. https://13news.co.il/item/news/politics/state-policy/naama-activist-interview-916940/.

^[28] “Zhurnalist RT vklyuchën v sostav Obshchestvennoy nablyudatel’noy komissii” [RT journalist becomes a member of the public observatory commission], RT na Russkom, October 8, 2019. https://ru.rt.com/eh1q.

^[29] New membership of Moscow, Moscow region and Saint-Petersburg public observatory commissions excludes several human rights activists, who visited detained political prisoner”. [In Russian. V novyy sostav ONK Moskvy, Podmoskovia i Peterburga ne voshli neskol'ko pravozashchitnikov, naveshchavshikh v SIZO politzakliuchennykh, Novaya Gazeta, October 8, 2019. https://novayagazeta.ru/news/2019/10/08/155967-v-novyy-sostav-onk-moskvy-podmoskovya-i-peterburga-ne-voshli-neskolko-pravozaschitnikov-naveschavshih-v-sizo-politzaklyuchennyh.

^[30] לביא, נועה, נעמה יששכר בביקור אמה בכלא: מודה 'על כל התמיכה', YNET, 14 באוקטובר, 2019.https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5607096,00.html.

^[31] רסקין, ניב, מי מאיים על יפה יששכר? סירבתי להצעה וקיבלתי הודעה שטלטלה אותי, אני מפחדת, מאקו, 17 בנובמבר, 2019.https://www.mako.co.il/tv-morning-news/articles/Article-ad943f99f187e61027.htm.

^[32] Putin v Izraile vstretitsya s mater’yu osuzhdënnoy v Rossii Issakhar [Putin will meet in Israel the mother of Issaschar, who was convicted in Russia], RT na Russkom, January 22, 2020. https://ru.rt.com/f8d1.

^[33] במהלך פגישתו של פוטין עם יפה יששכר, שנכחו בה גם נתניהו והפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים, הבטיח פוטין ליפה יששכר כי העניין ייפתר, באומרו "הכול יהיה בסדר"; אברהם, ירון ויאיר שרקי, בדרך לשחרור נעמה. פוטין אמר בהצהרה לתקשורת: 'יהיה בסדר, מאקו, 23 בינואר, 2020. https://www.mako.co.il/news-israel/2020_ q1/Article-472c58db5b1df61026.htm.

^[34] Yad Vashem apologizes for distortions favoring Russia at Holocaust forum, The Times of Israel, February 3, 2020. https://www.timesofisrael.com/yad-vashem-apologizes-for-distortions-favoring-russia-at-holocaust-forum/.

[35] מדובר היה בטיסה חריגה. נתניהו ביקר יום קודם לכן בוושינגטון לכדי להציג יחד עם נשיא ארצות הברית דונלנד טראמפ את תכנית השלום של טראמפ, עליה הממשל האמריקני עבד יחד עם ישראל ושחקנים אחרים במשך שנתיים. לביקור בוושינגטון נלוו עשרות עיתונאים ישראליים והוא מיקד תשומת לב בינלאומית רבה. הטיסה המפתיעה (מבחינת הציבור הישראלי) מוושינגטון למוסקבה, לטובת החזרת נעמה יששכר ארצה זכתה לסיקור עיתונאי אינטנסיבי, והציגה, מבחינה תקשורתית, את שחרור יששכר כאירוע בסדר גודל של תכנית השלום של טראמפ, ואת פוטין כמנהיג מעצמה שוות עוצמה לארה"ב.

^[36] אייכנר, איתמר, 2020b. רגע האמת של נעמה יששכר: מה הרוסים רוצים?, YNET, 22 בינואר, 2020.https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5664164,00.html; אייכנר, איתמר, נעמה על מטוס ראש הממשלה: אלה המחוות שניתנו לרוסים, YNET, 30 בינואר, 2020.  https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5669208,00.html; ליברמן, אסף. קלף מיקוח – הסיפור המלא מאחורי מעצרה של נעמה יששכר, כאן-11, 18 באוקטובר 2022. https://www.youtube.com/watch?v=wQ554jKQYeA&t.

^[37] ערוץ RT פרסם לראשונה על ההחלפה ב־9 באוקטובר, אך עברו 48 שעות עד שהחדשות התפרסמו בישראל. כנראה בגלל שהסיפור פורסם באתר השפה הרוסית של RT. אף שבישראל יש קהילה גדולה של דוברי רוסית, העברית שולטת במרחב התקשורת המקומי ויש רק קומץ עיתונאים בולטים דוברי רוסית. ב־10 באוקטובר פרסם RT גרסה קצרה יותר של הסיפור באתר האינטרנט שלו בשפה האנגלית, ובבוקר למוחרת, ב־11 באוקטובר, יצא הסיפור בתקשורת הישראלית.

'I’m an average man’: Russian man faces extradition from Israel to the US on hacking charges, RT, October 10, 2019. https://on.rt.com/a34m.

^[38] Lomakin, "«Arestoval…"

^[39] בג"ץ 7272/19, אלכסי בורקוב נגד שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, 7 בנובמבר, 2019. https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C19%5C720%5C072%5Cv05&fileName=19072720.V05&type=4

^[40] Lomakin,  "«Arestovali…".

[41] Landau, Noa, Bar Peleg, & Josh Brainer. 'Disproportionate' sentence for Israeli-American after Russian request to release hacker denied. Haaretz, October 11, 2019. https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-israeli-source-moscow-pressed-to-release-hacker-in-exchange-for-detained-israeli-1.7967753

רסקין, ניב, אחותה של נעמה יששכר הכלואה ברוסיה: הילדה מתמוטטת. היא איבדה את התקווה. זה סיוט, מאקו, 4 בספטמבר, 2019. https://www.mako.co.il/tv-morning-news/articles/Article-a53834871bafc61027.htm

^[42]Liberman, 26:50-29:50.

^[43] Shimayev, Roman, «Rukovodstvuyas’ printsipami gumannosti»: Putin pomiloval izrail’tyanku Naamu Issakhar [Guided by the principles of humanity: Putin has pardoned the Israeli Naama Issaschar], RT na Russkom, January 29, 2020. https://ru.rt.com/fac7.

^[44] Yudenich, Marina, Pro miloserdiye [About mercy], RT na Russkom, January 23, 2020. https://ru.rt.com/f8oc.

^[45] אייכנר, איתמר ואברמוב, אתי. נשיקה מנתניהו: נעמה יששכר עלתה למטוס לישראל, YNET, 30 בינואר, 2020. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5669172,00.html.

^[46] פרוים יוני, 2019. הסלבס מתגייסים למען נעמה יישכר: אסור לנו לזנוח אותה, Pnai Plus (Ynet Group), October 15 https://pplus.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5607531,00.html.

^[47] אייכנר, איתמר, נתניהו במכתב לנעמה: איננו מפקירים אף אדם לגורלו, YNET, 13 בינואר, 2020. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5659066,00.html.

^[48] Bertrand, Natasha, Lillis, Katie Bo, & Hansler, Jennifer. US proposal to Russia to free Whelan and Gershkovich included swapping a number of suspected Russian spies, sources say, CNN, December 5, 2023; https://edition.cnn.com/2023/12/05/politics/state-department-whelan-gershkovich-proposal/index.html.

^[49] פלקוב יעקב, 2023. לוחמת מידע רוסית במלחמה באוקראינה, המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, 14 במרץ, 2024. https://www.intelligence-research.org.il/post/influence-russia-ukraine.