שב''חים בישראל - האם המדיניות הישראלית נגד מגפת הקורונה תרמה לגידול בתעסוקתם? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שב''חים בישראל - האם המדיניות הישראלית נגד מגפת הקורונה תרמה לגידול בתעסוקתם?

שב''חים בישראל - האם המדיניות הישראלית נגד מגפת הקורונה תרמה לגידול בתעסוקתם?

שלושה מהפיגועים הקשים שאירעו בשבועות האחרונים בישראל בוצעו על ידי שוהים בלתי חוקיים – תופעה שהלכה והתעצמה בעקבות משבר הקורונה. כיצד הובילה המגפה לזינוק במספר השב"חים, ואיך ניתן לצמצם את תופעה?

מבט על, גיליון 1596, 8 במאי 2022

English
חגי אטקס
ופאק עדנאן

הפיגועים שבוצעו בבני ברק, בתל אביב ובאלעד על ידי שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) הציפו את סוגיית קלות החדירה לישראל דרך המכשול בין ישראל לגדה המערבית והשהייה בישראל ללא היתר. למעשה, מספר השב"חים בישראל גדל מכ-20 אלף ערב פרוץ מגפת הקורונה לכ-40 אלף ברוב שנת 2021, בעיקר ממעבר של עובדים בהיתר לעבודה כשב"חים. סביר כי המדיניות הישראלית בתקופת הקורונה, כחובת הלינה בישראל ועלויות העסקה נלוות של עובדים בהיתר, כמו גם הסטתם של גורמי אכיפה לאכיפת תקנות הקורונה, תרמו לגידול בתעסוקה כשב"חים. מנגד, סגירת הגדר בעקבות הפיגועים מצמצמת את התעסוקה של שב"חים בישראל שכמעט מחציתם אינם נשואים והנם יותר צעירים בהשוואה לעובדים בהיתר.


במאמר זה נעשה שימוש בסקרים פלסטיניים כדי לבחון את הגידול במספר העובדים הפלסטינים מהגדה המערבית העובדים בכלכלה הישראלית (ישראל הריבונית וההתנחלויות) עם היתר עבודה בישראל וללא היתר עבודה, מפרוץ מגפת הקורונה (רביע שני של 2020-2021). בתחילת משבר הקורונה ירד מספר העובדים בלי היתר (קו כתום בתרשים 1) מכ-23 אלף עובדים ברביע הראשון של 2020 לכ-15 אלף עובדים ברביע השני, שבמהלכו הוטל סגר הקורונה הראשון. אולם, לאחר מכן גדל מספר העובדים בישראל בלי היתר והגיע לכ-40 אלף עובדים החל מהרביע השני של שנת 2021. יש לציין כי הגידול בתעסוקה בלי היתר בישראל במהלך משבר הקורונה עומד בניגוד לפגיעה בתעסוקה לא פורמלית במהלך משבר הקורונה בכלכלות רבות, לרבות במזרח התיכון.

במקביל, מספר העובדים בהיתר בכלכלה הישראלית (קו כחול בתרשים 1), שעמד על כמאה אלף עובדים ערב מגפת הקורונה, צנח לכ-62 אלף עובדים ברביע השני שבמהלכו הוטל סגר הקורונה הראשון. מספר העובדים בהיתר התאושש בהדרגה במחצית השנייה של 2020 ובמהלך 2021. אולם, גם בשלהי 2021 מספר העובדים בהיתר טרם חזר לרמתו ערב המגפה.

עובדים פלסטינים בישראל ובהתנחלויות בהיתר וללא היתר, 2018-2021 אלפי עובדים

מקור: סקרי כוח האדם, הלמ"ס הפלסטיני

המגפה לוותה גם בצמצום פער השכר בין עובדים בהיתר לעובדים בלי היתר (קו אדום בתרשים 2): השכר היומי של עובדים בלי היתר (קו כתום) קפץ עם פרוץ מגפת הקורונה ברביע השני של 2020 בכ-11 אחוזים, אך השכר של העובדים בהיתר (קו כחול) עלה במתינות. הגידול המהיר במספר העובדים בלי היתר במקביל להתאוששות האיטית במספר העובדים בהיתר, וגם עליית השכר של העובדים בלי היתר ביחס לשכר בהיתר, מעלים את ההשערה כי במהלך מגפת הקורונה גדל הביקוש בישראל לעובדים בלי היתר על חשבון העובדים בהיתר.

שכר יומי של עובדים פלסטינים בישראל בהיתר וללא היתר ופער השכר, 2018-2021 שקלים ליום ואחוזים

מקור: עיבודי INSS לסקרי כוח האדם, הלמ"ס הפלסטיני

בסיס הנתונים

מחקר זה מנתח את הנתונים הגולמיים של סקרי כוח האדם (סכ"א) הפלסטיניים בשנים 2018 – 2021. הסכ"א הנם סקרי משק בית הנערכים באופן שוטף על ידי הלמ"ס הפלסטינית. בכל רביע נסקרים כ-6 אלפים משקי בית בגדה, הכוללים כ-14 אלף תושבים בני 10 ומעלה, כולל עובדים בישראל. נציגי משקי הבית נשאלים על אודות מאפייני עבודתם של בני משק הבית, כולל תעסוקה בישראל - בהיתר או בלעדיו. מאחר שהסקר נערך על ידי הלמ"ס הפלסטינית, אין אנו חוששים מהימנעות מדיווח על תעסוקה בישראל ללא היתר ישראלי.

ככלל, הלמ"ס הפלסטינית סוקרת את אותו משק בית ארבע פעמים: בשני רביעים עוקבים בשנה נתונה ובשנה שאחריה (לדוגמה רביעים ראשון ושני בשנים 2018 ו-2019). כך ניתן לעקוב אחר מעברים של נסקרים בין מקומות ומצבי תעסוקה שנה אחר שנה. אולם, הדגימה של משקי בית חדשים נפגעה במהלך משבר הקורונה. על כן, אנו אומדים את המעברים בין מצבי תעסוקה ברביע נתון לבין הפעם האחרונה שפרט נסקר בשנה-שנתיים שלפני הריאיון.

מעבר עובדים בין מצבי תעסוקה לפני ובמהלך משבר הקורונה

ניתוח של מעברים בין מצבי תעסוקה מצביע על ירידה באטרקטיביות של תעסוקה בהיתר ביחס לתעסוקה בלי היתר במהלך משבר הקורונה: שיעור שב"חים שבעבר עבדו בהיתר מכלל השב"חים הוכפל מ-10 אחוזים לפני הקורונה ל-22 אחוזים לאחר פרוץ משבר הקורונה, ואילו שיעור השב"חים בעבר שעברו לתעסוקה בהיתר ירד מכ-21 אחוזים לפני הקורונה לכ-13 אחוזים במהלך משבר הקורונה (סימונים כחולים בתרשים 3). במקביל, שיעור העובדים בהיתר שהמשיכו לעבוד בהיתר ירד במהלך משבר הקורונה (מ-74 אחוזים ל-68 אחוזים) וחלקם עבר לעבוד בישראל כשב"חים (לא מוצג בתרשים). מעבר העובדים בהיתר לתעסוקה כשב"חים דחק את השב"חים לתעסוקה בכלכלה הפלסטינית בשכר יחסית נמוך או למצב של היעדר תעסוקה (סימונים ירוקים ואדומים בצד הימני של תרשים 3).

מצב תעסוקה קודם (שנה+) של עובדים בישראל בלא היתר, לפני הקורונה (2017 - 2020 רביע 1) ותוך כדי מגפת הקורונה (2020 רביע 2 - 2021)

מקור: עיבודי INSS לסקרי כוח האדם, הלמ"ס הפלסטינית

אם כן, הירידה באטרקטיביות של התעסוקה בהיתר ביחס לתעסוקה בלי היתר משתקפת בצמצום פערי השכר היומי בין עובדים בהיתר ושב"חים (תרשים 2), במעבר עובדים בהיתר לתעסוקה כשב"חים או בכלכלה הפלסטינית, ובדחיקה של שב"חים לתעסוקה בכלכלה הפלסטינית או לאבטלה/יציאה משוק העבודה (תרשים 3).

ניתן להציע מספר הסברים לירידה באטרקטיביות של התעסוקה בהיתר במהלך משבר הקורונה ביחס לתעסוקה כשב"חים. בתחילה, הכניסה של עובדים בהיתר הוגבלה במהלך סגרי הקורונה, ובימי עבודה רבים העובדים לא יכלו לעבור במעברי העובדים ונכנסו דרך הפרצות בגדר ההפרדה. לאחר מכן הוסדרה התעסוקה בהיתר של עובדים שחויבו ללון בישראל למשך מספר שבועות, כאשר חלק מעלות הלינה וביטוח הבריאות של העובדים בישראל הושתו על המעסיקים הישראליים. בנוסף, גורמי אכיפה, שפעלו לצמצום תעסוקת שב"חים, הוסטו במהלך משבר הקורונה מעבודתם הרגילה לפיקוח על יישום תקנות הקורונה. אם כך, המדיניות הישראלית לצמצום הדבקה בקורונה באמצעות המגבלות על עובדים פלסטינים בהיתר עודדה כניסת עובדים בלי היתר ובלי פיקוח, שהיו עלולים להאיץ את הפצת המגפה. הגידול במספר השב"חים התאפשר גם עקב עצימת עין של גורמי הבטחון לכניסת השב"חים לישראל.

צמצום תעסוקת השב"חים פוגע בעובדים צעירים וברווקים

סגירת הפרצות בגדר בעקבות הפיגועים בתל אביב ובבני ברק צפויה לפגוע בתעסוקה של שב"חים, שהנם צעירים בכ-4 שנים בהשוואה לעובדים בהיתר. בנוסף, כמחצית מהשב"חים רווקים לעומת כעשירית מהעובדים בהיתר. מאפיינים אלו משקפים את התנאים לקבלת היתר עבודה בישראל, שכוללים 'סטאטוס נשוי' וכללו בעבר תנאי של גיל 25 ומעלה. השכר היומי של בעלי ההיתרים גבוה בכ-13 אחוזים מהשכר של השב"חים והשכר החודשי ברוטו גדול בבכ-23 אחוזים עקב ימי העבודה הנוספים שהעובדים בהיתר מועסקים. אולם, כמחצית מהעובדים בהיתר משלמים לספסרים כ-2,450 ש"ח בחודש עבור היתר העבודה. כך, השכר החודשי הממוצע של שני סוגי העובדים עמד ב-2021 על כ-4,400 ש"ח.

טבלה:  מאפייני עובדים בהיתר ובלא היתר, 2021

מקור: עיבודי INSS לסקרי כוח האדם, הלמ"ס הפלסטינית

סיכום והמלצות

המעבר של פלסטינים העובדים בהיתר לתעסוקה כשב"חים בעקבות מדיניות המאבק בקורונה, שהגבילה וייקרה את העסקת העובדים בהיתר, מדגישה את הצורך לאזן בין נוחות התעסוקה בהיתר ועלויות ההעסקה בהיתר - בפרט כאשר מכשול ההפרדה פרוץ. על כן, ראוי שרפורמות עתידיות בהסדרי התעסוקה הפלסטינים בישראל יימנעו מלדחוף עובדים ומעסיקים לעבוד בדרכים לא פורמליות כחלק מהכלכלה השחורה בישראל.

הגידול במספר השב"חים התאפשר גם עקב עצימת עין של גורמי הבטחון לכניסת השב"חים לישראל דרך פרצות ידועות בגדר. על פי ציטוטים בתקשורת, גורמי בטחון מעריכים כי תעסוקת השב"חים בישראל מסייעת לשמירה על היציבות הביטחונית, ומביאה תועלת כלכלית לרשות הפלסטינית ולישראל. הפיגועים שאירעו באחרונה בישראל מדגישים דווקא את הסיכונים הביטחוניים הגלומים בקלות החדירה והשהייה בישראל. גם התועלת הכלכלית לישראל הינה לכלכלה השחורה, המנוגדת למדיניות הממשלה המכוונת להילחם בהון השחור ולצמצם את השימוש במזומן. זאת ועוד, התעסוקה של השב"חים אינה מוגבלת לענפים שהוקצו להם היתרים והיא עלולה לפגוע בתעסוקת עובדים ישראלים חסרי השכלה גבוהה בענפים אחרים.

סגירת הפרצות בגדר המסתמנת בעקבות הפיגועים האחרונים והידוק הפיקוח על התעסוקה של פלסטינים צפויים לצמצם את כניסת השב"חים לשטח ישראל, וצמצום זה צפוי לסייע למעסיקים פלסטינים שהתקשו בשנה האחרונה להעסיק עובדים עקב התחרות עם המעסיקים הישראלים. בה בעת, צמצום הכניסה של שב"חים יפגע בעיקר בצעירים לא נשואים, שכיום מתקשים לקבל היתר עבודה. מאידך גיסא, מצב זה יגדיל את הביקוש לרכישת היתרי עבודה בישראל באמצעות ספסרים ומדגיש את הצורך ברפורמה שתצמצם סחר לא חוקי זה. מומלץ לבחון האם 'סטאטוס נשוי' כתנאי לקבלת היתר עבודה אכן מסייע לצמצום סכנת הטרור.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםכלכלה וביטחון לאומי
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
חלופות אסטרטגיות לרצועת עזה
בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי, חלופה שמחיריה מבחינת ישראל נמוכים, אך לעת עתה אינה מציגה מנגנון אפקטיבי לפירוז הרצועה ולפירוק נשקו של חמאס; ולבסוף, אפשרות שיוזמות מדיניות וצבאיות לייצוב הרצועה ייכשלו, ויותירו את חמאס בשלטון.
09/04/25
Below the Sky / Shutterstock.com
לאן מובילים הווקטורים ברצועת עזה?
תובנות מסימולציה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, העוסקת בהתנהגות השחקנים השונים בכל הנוגע לשלב השני של המתווה לשחרור החטופים
27/03/25
מפה אינטראקטיבית: פעילות צה"ל בעזה
בשבעה באוקטובר 2023, נפתחה נגד ישראל מתקפת פתע נרחבת מצד חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה. במהלכה, כ-6,000 מחבלים חדרו ליישובי העוטף ולבסיסי צה"ל במרחב, ובמקביל – שוגרו 4,300 רקטות אל לב העורף הישראלי. במתקפה נרצחו 1,163 ישראלים ונחטפו 251. מאז, צה"ל הכריע את היכולת הצבאית של חמאס – תקף מעל ל-44 אלף מטרות, חיסל כ-17 אלף מחבלים, בהם הנהגת חמאס, פגע בכ-90% מהמערך הרקטי שלו והשמיד כ-40% מרשת המנהרות. רוב החטופים חזרו הביתה, בעיקר במסגרת הסכמי חילופים, אך המשימה טרם הושלמה. לצד הישגים צבאיים ואסטרטגיים מרשימים, מלחמת "חרבות ברזל" גבתה מחירים כבדים ובראשם למעלה מ-1,860 ישראלים הרוגים ומעל ל-24 אלף פצועים. מפה זו מציגה את פעילות צה"ל בעזה, לרבות אזורי תקיפה, שליטה ופינוי. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
24/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.