פרסומים

בבואם לבחון את האיום החות'י, אמורים קברניטי הביטחון בישראל לחוש במבוכה לא קטנה. שכן במקרה החות'י מדובר בזירת עימות רחוקה ובלתי מוכרת לחלוטין, הנמצאת בקצה היכולות המבצעיות והמודיעיניות של מערכת הביטחון. האויב, לכאורה, הינו שחקן בעל מאפיינים לא ברורים המשלב דפוסים היברידים הנעים בין יכולות של מיליציה קריקטורית כמעט (לבושה סנדלים וגלביות) ליכולות צבאיות מתקדמות של ממש הנשענות על גב מדינתי. ואולם, הבנת טבעו של הארגון – המתהווה בתור מרכיב משמעותי יותר ויותר בסביבה האסטרטגית האזורית – היא חיונית לניהול אפקטיבי ויעיל של סדרי העדיפויות בתחום הביטחון הלאומי של ישראל.

מאמר זה בוחן כאמור את האסטרטגיה של החות'ים כלפי ישראל, את היכולות המבצעיות ואת שיטות הפעולה של הארגון. מטרתו היא להעריך את חומרת האיום החות'י על ישראל ולהסיק מסקנות עבור מקבלי ההחלטות בישראל. במילים אחרות, הוא נועד לשפוך אור על תוכנה של "קופסה שחורה" מסתורית זו,^[1] באופן שישרת את מקבלי ההחלטות בתחום ביטחונה הלאומי של ישראל. מן הניתוח עולה כי חרף הרטוריקה הלוחמנית, לא נראה שהחות'ים החליטו כבר בשלב זה להגיע לעימות ישיר עם ישראל, וייתכן כי לא יעזרו אומץ לכך גם בעתיד. עם זאת, התפתחויות אסטרטגיות באזור, ביניהן התגברות הלחץ על הארגון מצדה של איראן או שינוי בדינמיקה הפנימית בתימן, עלולים להפוך את האפשרות למתקפה חות'ית סבירה יותר; עם זאת יובהר כי מידת נכונותם של החות'ים להיענות ללחציה של איראן ולפעול נגד ישראל נותרת "תלוית הקשר"; בשלב זה נראה כי בידי החות'ים יכולות מבצעיות מצומצמות כדי להוות איום אסטרטגי משמעותי על ישראל; מנגד יש להדגיש כי אף ללא עימות ישיר עמם, התפתחויות במלחמת האזרחים בתימן עלולות להשפיע בעקיפין לרעה על ישראל, שכן הזירה משמשת כשדה ניסוי עבור האיראנים לצבירת ידע בהתמודדות מול מערכות נשק ושיטת פעולה מערביות; מתקפה חות'ית ישירה על ישראל או צבירת יכולות ניכרות המציגות איום משמעותי על ישראל מצד הארגון, ייאלצו את המנהיגות הישראלית להתמודד עם הדילמה האם/מתי לפעול מול הארגון באופן צבאי במכה פריוונטיבית, תוך הסתכנות בהיגררות לתוך הביצה התימנית.

I. גישתם האסטרטגית של החות'ים כלפי ישראל

התנועה החות'ית היא ארגון חברתי, דתי, פוליטי וצבאי, אשר צמח במחוז סעדה שבצפון תימן. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, בזכות מספר תהליכים שעברו על סעדה דה אז, ביניהן ההזנחה מצד ממשלת תימן, התגברות הקנאות השיעית בעקבות המהפכה באיראן, שקיעתם של המבנים השבטיים המסורתיים ועלייתם של הזרמים הסלפים, נוצרה סביבה אשר תרמה להתחזקות הזרם הדתי החות'י (השיעה הזיידית). פעילותה המוקדמת של תנועה זו כללה מחנות קיץ והשתתפות בפרלמנט, אולם עד 2004 היא התפתחה לכדי התקוממות מזוינת, שהייתה בלתי-מאורגנת בתחילתה. ממשלת תימן שאפה לדכא את ההתקוממות באמצעות נקיטת יד קשה (2010-2004), אך זו גרמה דווקא לחיזוקה של התנועה.

"האביב הערבי" שפרץ ב-2011 העניק לחות'ים הזדמנויות נוספות להתפשטות בעקבות הגמגום וההשתהות של ממשלת המעבר בתימן, כך שעד סוף 2014 עלה בידם להשתלט על בירת תימן, צנעא. מאז מחזק הארגון בעקביות את יכולותיו הצבאיות ואת היקף פעילותו. מגוון היכולות הצבאיות שבידי הארגון הולך וגדל, ובמקביל מסתמן עניינו הגובר בסוגיות אזוריות, מה שחידד את השאלה: מהי גישתם האסטרטגית כלפי ישראל?

א. החות'ים כשחקן מקומי ואזורי

החות'ים הם ארגון מקומי המאורגן באופן רשתי בהירארכיות גמישות, הפועל להשגת אינטרסים מקומיים בשורה של סוגיות פרקטיות, אך בד בבד הוא גם אחד הארגונים המובילים מבין המיליציות השיעיות הנתמכות בידי איראן, בעל אוריינטציה כלל אזורית. המידע האמין על אודות ההתפתחויות באזור הנתון לשליטת החות'ים מועט בדרך כלל, אולם קיימת ראיות מסוימות בדבר התגברותם בטריטוריה שנכבשה בידי החות'ים של סכסוכים הן בתוך הארגון עצמו והן בין הארגון לבין קבוצות אוכלוסייה מקומיות.^[2] כך דו"ח שפורסם על ידי ACLED מטיל אור על התחרות הפנימית המתגברת בין המנהיגים החות'ים: "אף על פי שמצופה מהם להפגין מחויבות אידאולוגית למאבק החות'י, נהנים המפקדים המקומיים גם מאוטונומיה יחסית ופועלים כרשת של מיליציות המעורבות בגביית מיסים וגיוס לוחמים למאמץ המלחמתי. עם זאת, המבנה "דמוי הקרטל" מועד לעורר מתחים בתוך התנועה. לפי הדיווחים, בקרב ההנהגה החות'ית הבכירה קיימים פלגים יריבים, המתחרים ביניהם על הגישה לעמדות השפעה ושליטה על דמי חסות..."

הנתונים שתועדו ע"י ACLED חושפים כי המאבקים הפנימיים בשורות החות'ים הגיעו לשיא חדש ב-2020.^[3] בניגוד לעשור שקדם לכן, שבמהלכו הייתה התפשטותו של הארגון תלויה בקשרים משפחתיים ובהזדהות עמו^[4], בתקופה האחרונה גברו בקרב החות'ים המחלוקות מבית, לעיתים תכופות תוך שימוש באלימות.

במקביל, מסתמן שלחות'ים או לפחות למנהיגיהם גם שאיפות אזוריות לא מבוטלות. לדוגמה, ב-2019 הכריזה תחנת הרדיו החות'ית Sam FM כי גייסה כ-300,000 דולר לתמיכה בחיזבאללה בלבנון, בתקופה שארגון זה התמודד עם קשיים תקציביים כתוצאה מהשפעת הסנקציות בעקבות מסע ה"הלחץ המקסימלי" שניהלה ארצות הברית נגד הפטרונים של חיזבאללה באיראן. לכאורה, האינטרסים המקומיים היו מחייבים את החות'ים לעשות שימוש בכספי תרומות בתימן, למען האוכלוסייה המקומית תחת שליטתם הסובלת מעוני קיצוני, רעב וחולי. על כן לנוכח החלטתו להעביר את הכספים ללבנון, טען הארגון כי "זו הייתה העדפתו של התורם התימני."^[5] ייתכן כי קמפיין זה אכן היה כפי שתיארו אותו החות'ים, מאמץ אמיתי לגיוס כספים, אולם ייתכן גם כי הקמפיין הציבורי שימש ככיסוי לפעילויות שונות, לרבות סחיטת אזרחים תימנים לשלם לחיזבאללה עבור שירותים שהוענקו להם או לחלופין דרך מתוחכמת להעביר כספים מאיראן לחיזבאללה. על כל פנים, נראה כי פרסום הקמפיין יכול לשמש עדות המדגימה את שאיפותיהם האזוריות של החות'ים.

דוגמה נוספת לעניין הינו פרסום הקובע כי במהלך 2021-2020 פעלו החות'ים במטרה להשיג את שחרורם של אסירי חמאס מבתי כלא בערב הסעודית בתמורה לשחרור אנשי צוות אוויר סעודים, אשר נתפסו בידי החות'ים. אפשר שהדבר קשור לניסיון החות'י להפגין מחויבות למאבק הפלסטיני^[6], תוך מיצוי המשאבים המוגבלים העומדים לרשותם באופן המעניק עדיפות לסדר היום האזורי על פני זה המקומי.

החות'ים מאותתים כי הם שואפים לחקות בתימן את המודל של הרפובליקה האסלאמית, הפטרונית של הציר הרדיקאלי, באמצעות מונחים השאולים מהלקסיקון של המשטר המהפכני והבעה בפומבי של הערצה לטהראן. ב-2 בפברואר 2021 נכתב בציוץ (פורסם בחשבון טוויטר רשמי לכאורה העוסק בגיוס תומך למשפחותיהם של "הקדושים המעונים"), כי "המלחמה הרכה מסוכנת יותר עבור הגברים והנשים הצעירים שלנו מאשר מטוסי הקרב."^[7] "מלחמה רכה" זהו המונח בו עשתה שימוש הרפובליקה האסלאמית (ג'אנ'-אה נארם בפרסית) "כלשון נקייה להפצה של רעיונות, תרבות והשפעות זרות באמצעות טכנולוגיה של העברת מידע."^[8] בתור דוגמה נוספת ניתן לציין כי ביום השנה ה-42 למהפכה האסלאמית באיראן פרסם הדובר החות'י הוותיק מוחמד עבדלסלאם ציוץ שבו הביע את הערצתו כלפי המשטר בטהראן: "אנו מברכים את איראן לרגל יום השנה ה-42 לניצחונה של המהפכה האסלאמית. איראן רושמת הישגים בכל התחומים ומהווה מודל ייחודי ומובהק של מדינה עצמאית, חזקה ובעלת יכולות בעולם האסלאמי."^[9]

דוגמאות לעיל מוכיחות כי אומנם היחסים בין החות'ים לבין איראן הינם סבוכים ומעורפלים, אך אין כל ספק באשר לקיומה של זיקה אידאולוגית ביניהם, המאפשרת לטהראן להשפיע על החות'ים גם באופן החורג בעומק השפעתו של פטרון המקושר לבן חסותו בקשרים תועלתניים בלבד. בה בעת, החות'ים עד כה לא נתנו סיבה להאמין כי מטרותיו האסטרטגיות של הארגון נועדו לקדם את האינטרסים של האיראנים. אין ספק כי הקשר בין טהראן לצנעא התחזק בשנים האחרונות, אולם חשוב לזכור כי קיים יסוד סביר להניח שאין מדובר בקשר חד-כיווני וכי אין עדיין די סימנים מעידים שניתן להסיק מהם כי החות'ים עתידים להפוך לכלי לקידום האינטרסים של איראן.

ב. מה מסתתר מאחורי המוטו החות'י

ניתן לטעון כי המוטו החות'י, "מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים וניצחון לאסלאם", מציג את גישת הארגון כלפי ישראל. אולם לאמיתו של דבר, גם אם ניתן לקבל את הטיעון כי ביטוי זה מבטא את הגישה של החות'ים כלפי ישראל, ברור לכל כי אין בכוחו של מוטו להציג את המדיניות. גם אם נסיק כי הגישה הבסיסית של החות'ים כלפי ישראל מכוונת להשמדתה, הרי לא תהיה זו מסקנה מועילה במיוחד באשר להערכת כוונותיהן המיידיות. למען הסר ספק, עמדתם של החות'ים כלפי ישראל עוינת ושלילית ביותר, אולם השאלה האם או כיצד תמומש גישה זו בפועל מחייבת בירור.

דו"ח של תאגיד RAND משנת 2010 מציין כי "אולם התקווה שמביע חוסיין אינה כי סיסמה זו תעורר מעשי אלימות כשלעצמם... בחינת ההקשר המקורי של הסיסמה מלמד כי לדידו של חוסיין אל-חות'י הוא פעל לניסוחה של מעין קריאת הקרב באמצעותה הוא קיווה לנצל את הרגש האנטי-אמריקני ובה בעת להעניק לתומכיו דרך להזדהות זה עם זה גם בהיעדרו.."^[10] הערכה זו, מלפני כעשור, בדבר הכוונות שביסוד המוטו של החות'ים, שיקפה מציאות שבמסגרתה עד אותו שלב הציב הארגון את מאבקו נגד ממשלת תימן בעדיפות עליונה ולא שאף לתקוף ישירות יעדים אמריקאים או ישראלים, כלל חרף הצהרותיו הלוחמניות לכאורה.

יש לשים לב גם לעובדה כי אף אל פי שאיראן הייתה הראשונה לטבוע את הסיסמה "מוות לאמריקה, מוות לישראל," מנהיגיה של הרפובליקה האסלאמית לא חיפשו לממשה בעימותים ישירים עם אף אחת משתי המדינות היריבות. במקרה הישראלי, עד כה איראן הסתפקה בלטפח קשרים עם שחקנים בעולם הערבי הנמצאים בקרבה גאוגרפית לישראל, ביניהם חיזבאללה בלבנון, חמאס ברצועת עזה ומשטר אסד בסוריה, על מנת להקיז את דמה של ישראל ולהרתיע אותה בעימות עקיף.^[11] היו אף שפירשו את הניסוח של ההצהרות בנוגע להשמדתה של ישראל כמעיד על כורח תיאולוגי תיאורי, לא כקריאה להצבת מטרה מחייבת שנדרש להגשימה בהקדם האפשרי. עמדתה האמיתית של טהראן עשויה להימצא אי שם בין שתי פרשנויות אלה.^[12] כך גם העמדה החות'ית הפועלים בהשראה איראנית בנסיבות דומות.

ג. מדוע החות'ים לא פעלו עדיין נגד ישראל

בשנים האחרונות, שחררו ההחות'ים במספר הצהרות מאיימות כלפי ישראל.^[13] חרף זאת, עד כה על סמך חומר המגיע ממקורות גלויים, לא נראה כי הם ניסו לממש איומים אלו בפועל. בריאיון שהעניק ב-2019 מוחמד נאסר אל-עטאפי טען שר ההגנה החות'י כי כוחותיו מחזיקים בבנק של מטרות צבאיות ישראליות. אך באותה הנשימה, רמז האיש כי מנהיגי הארגון לא החליטו עדיין לתקוף את ישראל באמר כי "אנו לא נהסס להכות [בישראל] כל אימת שההנהגה תחליט על כך."^[14]

על כן מתחדדת השאלה, כיצד ניתן להסביר שהארגון החות'י הקיצוני, שאימץ מדיניות עוינת כלפי ישראל כעמוד תווך אידאולוגי, לא החליט עדיין להוציא עמדות אלו מן הכוח אל הפועל? יש לכך מספר הסברים אפשריים:

1) הרתעה: ייתכן כי החות'ים חוששים מהתגובה הפוטנציאלית של ישראל על תקיפתם. הם עשויים לחשוש מפני התגובה הצבאית הישראלית, מפני התגובה האמריקנית וכן מפני ההשלכות השליליות הקשורות ללגיטימציה ולתמיכה הבינלאומית במאבקם נגד ערב הסעודית. בנוסף, בראייתם, התגובה הישראלית, עלולה לגבות מהם מחיר כבד במיוחד. לכן, הם עשויים במקום עימות ישיר להעדיף מהלכים ליצירת הרתעה הדדית מול ישראל, בדומה למודל של החיזבאללה.^[15] הדובר הצבאי של החות'ים, בריגדיר-גנרל יחיא א-סארי, השמיע הצהרות ברוח זו, אמירות המבהירות כי איומיהם נגד ישראל מיועדים בעיקרם למטרות הרתעה.^[16] כך במסיבת עיתונאים בנובמבר 2019 ציין הלה כי הישראלים יספגו תקיפות כואבות, אולם סייג את דבריו באומרו כי האיום הינו "במקרה של תוקפנות ציונית נגד תימן. [הכוחות החות'ים] מוכנים באופן מלא להתמודד עם כל איום מצידה של ישראל."

2) עדיפות/תזמון: לא מן הנמנע כי החות'ים החליטו להקפיא לעת עתה את העיסוק בנושא הישראלי על מנת להקצות את המשאבים הקצובים העומדים לרשותם לסכסוכים המתמשכים שבהם הם מעורבים כבר עתה, ביניהם מלחמת האזרחים בתימן ומאבקם נגד התערבותה במלחמה של הקואליציה הסעודית. בכיר הלשכה הפוליטית החות'ית הסביר זאת בריאיון לטלוויזיה בנובמבר 2020, באמרו שהארגון מעניק עדיפות לתקיפת ערב הסעודית על פני תקיפת ישראל, "משום שהתוקפנים הסעודים ממשיכים במתקפות החנק שלהם כלפי תימן."^[17] לחילופין, ייתכן כי החות'ים מעוניינים לעכב את פעולתם נגד ישראל לשלב עתידי שבו פעולה כזו תענה.

3) רטוריקה: רטוריקה אנטי-ישראלית עשויה לשמש לגיוס תמיכה והסטת תשומת הלב מהבעיות הפנימיות בתימן, אך להנהגה החות'ית אין אינטרס אמיתי לפעול בהתאם להצהרותיה.

4) יכולות: ישראל מרוחקת כ-2,000 ק"מ מזירת הפעולה העיקרית של החות'ים, ולכן פתיחת חזית בטווחים כה ארוכים תוך מתן מענה למערכות ההתראה המוקדמת והתגברות על היכולות ההגנתיות של ישראל, עלולה להתברר כמשימה קשה למדי. מימוש מערכה מהסוג הזה עושיה לדרוש מהחות'ים מאמץ של בניית כוח יעודי, החורג מהיכולות הגנריות שאותן פיתחו עד כה. כמו כן, בראיה מפוקחת קדימה, יהיה על החות'ים להעירך מראש לאפשרות כיח הם יידרשו להדוף תגובה ישראלית ממושכת ועוצמתית.

הסברים אפשריים לעיל אינם בהכרח שוללים זה את זה, וייתכן כי החשיבה החות'ית בנושא הישראלי תכלול כמה מהם בעת ובעונה אחת. יתר על כן, אין לשלול כי קיימות סיבות נוספות המתקבלות על הדעת להימנעות החות'ים מתקיפת ישראל, סיבות שאינן גלויות אך הן בעלות משקל רב בתהליך קבלת ההחלטות של הארגון בפועל.

הלכה למעשה, עד כה כיוונו החות'ים את התקפותיהם בעיקר נגד מדינות המעורבות באופן ישיר במלחמת האזרחים בתימן (בייחוד ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות). חריג אחד לכלל זה היה הניסיון לתקוף את ספינות הצי האמריקני USS Mason ו-USS Ponce מול חופי תימן ב-2016.^[18] בתגובה לאותה מתקפה פגעה ארצות הברית בשלושה מתקני מכ"מ משותפים לכוחות החות'ים ולכוחות של עבדאללה סאלח, ומאז לא ניסו עוד החות'ים לפגוע בנכסים אמריקאיים מאוישים.^[19] יכולתה של ארצות הברית לסכל את המתקפה החות'ית ולהגיב בתקיפות עשויה להבהיר לחות'ים, כי מספר השחקנים אשר גישתם של החות'ים כלפיהם עוינת אך הם עצמם אינם מעורבים עמוקות וישירות במלחמה בתימן אוחזים ביכולות מבצעיות ומודיעיניות שכדאי להשרם מחוץ למעגל האיום.

ד. כיצד עשויה גישתם של החות'ים כלפי ישראל להשתנות?

נכון לבחון אילו גורמים עשויים להשתנות באופן המחזק את נטייתה של ההנהגה החות'ית לתקוף את ישראל. תרגיל מחשבתי זה נועד להצביעה על הפרמטרים הרלוונטיים למעקב שוטף על מנת לאמוד את רמת האיום הפוטנציאלי הנשקף מצד החות'ים בתימן. חוסר בהירות לגבי השיקולים של החות'ים מקשה אומנם על הדיון בדבר הגורמים העשויים לשנות את שיקוליהם. עם זאת, היא אינה מבטלת את החשיבות של הניסיון לזהות סימנים העשויים להעיד על שינוי פוטנציאלי במגמה החות'ית כלפי ישראל.

• התפתחות אפשרית אחת, העשויה לגרום למדיניות החות'ית כלפי ישראל להפוך תוקפנית יותר, היא העליה במפלס המתח והחיכוך בין ישראל לבין איראן. התפתחות זו עלולה להתרחש במספר זירות גיאוגרפיות: לבנון, סוריה או סביב מספר נושאים ובראשן סוגיית הגרעין האיראני. בתרחיש זה, איראן עשויה לנסות ולהרחיב את יכולותיהם של החות'ים באמצעות הגברת הזרמת הכספים, הסיוע החומרי והמודיעיני והתמיכה הפוליטית בארגון, לרבות האפשרות לסיוע בפעולה צבאית נגד ישראל. טהראן עשויה אף להרחיק לכת ולהעניק לחות'ים תמריץ לתקוף את ישראל תוך שימוש במגוון גזרים ומקלות, ביניהם כאמור השליטה האריאנית בכיול התמיכה בחות'ים.
• האפשרות השנייה היא הופעתן של תמורות ביחס החות'י לישראל לנוכח סיומה של מלחמת האזרחים בתימן (לפחות בתצורתה הנוכחית). בתרחיש זה הסעודים והחות'ים יגיעו להבנה בדבר הפסקת הלחימה ולאחר מכן להסכמה באשר לצורת חלוקת אזורי השליטה בתימן (חלוקת תימן או קיומה כמדינת קנטונים). מוערך כי לאחר סיום העימות החות'ים עשויים לשאוף לשמר את החיכוך המתמיד עם ישראל, שכן הדבר ישרת שתי מטרותיהם העיקריות: ראשית, הוא ישמור על מקומם ב"ציר ההתנגדות" ויחזק את הצידוק להמשך קיומו של הארגון; שנית, הוא יספק עילה להמשך פיתוח של כוחו הצבאי של הארגון וימנע את פירוקן של הכוחות המזוינים החות'יים, דבר שהיה מחייב להחזיר לבתיהם אלפי פעלים בעלי הכשרה צבאית אך ללא אופק תעסוקתי וכישורים אזרחיים מתאימים. נראה כי ארגונים כגון החמאס ברצועה נקטו בצעד זה בעבר, כשהם המשיכו גם בנסיבות החדשות לבצע מתקפות רקטות/טילים נגד ישראל, בין היתר כאמצעי להראות כי הם "עושים משהו", להסיח את הדעת ממצב העניינים המדכא תחת שלטונו ולספק תירוץ להמשך ולקיים את כוחו הצבאי.
• אפשרות שלישית היא כי החות'ים עשויים לראות בהסלמה באחת מן הזירות האחרות שעמן מתמודדת ישראל, בין אם בלבנון, בסוריה או ברצועת עזה, רגע מתאים להפגין את מחויבותם למטרות האידאולוגיות המוצהרות. הם עלולים לעשות כן מסיבות של תעמולה, לצורך חיזוק הסולידריות עם "ציר ההתנגדות" או תמיכה במאבק הפלסטיני, ו/או הם עשויים לעשות זאת כדי לנצל יתרונות פרקטיים-מבצעיים, מתוך אמונה כי העיסוק של ישראל בחזיתות אחרות יפחית מרצונה להפוך למעורבת בעימות אינטנסיבי, העשוי להימשך זמן רב, עם ארגון הנמצא בקצה היכולות המבצעיות והמודיעיניות שלה.
• אפשרות רביעית היא תפקיד גדול יותר של ישראל במאבק נגד החות'ים בתימן. החות'ים עשויים לנסות לגבות מישראל מחיר על מנת להניאה מהמשך תמיכתה בקואליציה שבהובלת ערב הסעודית. ייתכן כי תקיפות נגד מטרות ישראליות תגרומנה באופן בלתי מכוון למעגל הסלמה אשר יתגבר באופן הדדי ובסופו של דבר יגרום, אף אם בשוגג, להגברת המעורבות הישראלית בזירה האיראנית.
• אפשרות חמישית היא כי ישראל תיזום תקיפה נגד כוחות חות'ים כחלק מפעולת מנע נגד ההתעצמות הצבאים של הארגון, אולי בניסיון לשחזר את "המלחמה שבין המלחמות" בהקשר התימני. פעולה שכזו עלולה להוביל לפעולת תגמול חות'ית.

באופן כללי, מעבר לחמשת התרחישים שהוצגו לעיל, שחיקת ההרתעה של ישראל, הן בשל הכישלונות בחזיתות אחרות או במיוחד בשל העלייה ההדרגתית בהיקיף ואיכות של היכולות החות'יות, עשויה להגביר את הפיתוי עבור החות'ים להיות הראשונים ולפתוח במערכה היזומה כנגד ישראל. יודגש כי שאלת הגישה האסטרטגית של החות'ים לישראל היא אומנם חשובה וצריכה לעצב במידה רבה את גיבוש מאמציה של ישראל בהתמודדות עם האיום החות'י. אך יחד עם זאת, כוונות ארוכות שנים יכולות להשתנות במהירות וללא סימנים מעידים מוקדמים ברורים. על כן יש להתייחס עליה כאל מעין "תעלומה" שכן אפילו המנהיג עבד אל-מאליק אל-חות'י עצמו לא יכול להיות בטוח כיצד ואיך הוא מתכוון לנהל את מאמציו בהקשר הישראלי.

II. היכולות המבצעיות ושיטות הפעולה של החות'ים

א. טילי שיוט ארוכי טווח, מל"טי תקיפה וטילים בליסטיים

האיום המוחשי ביותר על ישראל מצד החות'ים הינו, ללא ספק, יכולת חות'ית מוכחת לבצע אש ארוכת טווח באמצעות טילי שיוט ומל"טים תוקפים ובאמצעות הטילים הבליסטיים. עם זאת, התבוננות מפוקחת על יכולות האש החות'יות היום מלמדת כי האפשרות לממש איום מהסוג הזה לעבר ישראל אומנם קיימת אך מצומצמת למדי, שכן, על מנת לפגוע בישראל, נדרשים החות'ים לעשות שימוש בטילים או כטב"מים המסוגלים להגיע לטווח של 1,600 ק"מ לפחות. מדובר בטווח מזערי נדרש לפגיעה מאזור Majz הצפוני ביותר בתימן לאזור אילת, הקרוב ביותר בישראל. כאשר למעשה, על מנת לייצר איום אש משמעותי יידרשו החות'ים לשגר מאזורים דרומיים בהרבה בתימן (למשל במרחב השיגורים המוכר מהעבר באזור ה-Huth) ולהגיע לאזורים בעלי חשיבות גדולה יותר בישראל (לכל הפחות אזור דימונה). לשם כך ידרשו לעשות שימוש בטילים המסוגלים להגיע לטווחים של כ-1800 ק"מ לכל הפחות.

מסתמן שבשלב זה, עיקר איום האש עבור ישראל נשקף מטילי שיוט ממשפחת Soumar האיראנית, בעלי טווח פגיעה של כ-2000 ק"מ ורש"ק של כחצי טון, ובפרט מהגרסאות השונות של טיל זה כגון Hoveyzeh. מדובר בטיל שיוט בעל יכולת פגיעה בטווחים של כ-1350 ק"מ במעוף בניווט נמוך, המקשה על איתורו ויירוטו. כאשר במעוף גבוה לא מתמרן, מסוגל, ככל הנראה, הטיל לגמוע טווחים גדולים בהרבה. בשלב זה אין ודאות כי הטילים שהוצגו על ידי החותי'ים במסגרת פעולות מבצעיות שונות הינן גרסאות ייצור מקומיות של האמל"ח^[20] או שמה מדובר בטילים איראנים מוברחים. בכל אופן בשנים האחרונות ביצעו החות'ים מספר תקיפות בטילי שיוט מסוג זה לעבר יעדים במדינות הקואליציה הערבית, דבר שמהווה הוכחת יכולת משמעותית לבצע ירי דומה גם על ישראל בעת הצורך.

בהקשר זה יוזכר טיל חות'י חדש יחסית Quds-2 שהשימוש הראשון בו אותר רק לאחרונה עת הותקפו באמצעותו מתקני Aramco ליד ג'דה וראס-טאנורה (מארס 2021) שבערב הסעודית והאתרים בסמוך לג'דה (נוב' 2020). הטיל החדש הציג אמנם טווח של 1,350 ק"מ ו-600 ק"מ בלבד, אך לדברי פונקציונר חות'י בכיר, Al-Wahhab Al-Mahbashi Abd, מתוך הראיון שהעניק (24 נוב' 2020) לתחנת הטלוויזיה של חיזבאללה Al-Mayadeen מטרת הפיתוח של אמל"ח זה מלכתחילה הייתה פגיעה בישראל.

"אשר לתקיפת העיר ג'דה, הרי שאנו מאמינים כי טיל זה [שלנו] מיועד לתקוף את אילת ולא את ג'דה... הפיתוח והניסויים של טיל זה יימשכו עד שנצליח להגיע עמוק ל[שטח] פלסטין ולתקוף את הישות הציונית שעל האדמה הפלסטינית המבורכת."

רכיב נוסף של עוצמת האש ארוכת הטווח של החות'ים הם כטב"מים, החמושים בפצצות לצורך תקיפות אוויר-קרקע או משמשים כחימוש משוטט.^[21] החות'ים מחזיקים בארסנל נרחב של כטב"מים, הכולל את דגמי^[22] "Samad" ארוכי הטווח. הארגון עשה שימוש בכטב"מי Samad לצורך תקיפות ארוכות טווח ב-2018 (אבו דאבי) ו-2019 (ריאד). עם זאת, שימוש ב 3-Samad -, בעל טווח מבצעי מוצהר של 1,800 ק"מ (שמספיק תיאורטית לתקיפת ישראל), יגרום לנזק מוגבל בלבד לתשתית ישראלית, בהתחשב במשקלו הקטן יחסית של ראש הקרב של הכטב"מ (כ- 45 ק"ג בלבד).^[23]

במארס 2021 חשפו התעשיות הצבאיות החות'יות גם את דגם 4-Samad, שלטענתן הינו בעל טווח מירבי של 2,000 ק"מ והוא מסוגל לשאת מטען של שתי רקטות קטנות. באותו אירוע הציגו החות'ים גם את כטב"מ ה"וואיד"^[24], הנראה כחימוש משוטט בעל טווח מוצהר של 2,500 ק"מ.[25] פיתוחים חדישים אלה מצביעים על האפשרות לקפיצת מדרגה פוטנציאלית בארסנל כלי הנשק שבידי החות'ים המסוגלים לתקוף את ישראל.

עם זאת, עקב המגבלות השונות של הכטב"מים ארוכי הטווח שברשות החות'ים, יש להניח כי הם ישוגרו במאפיינים מבצעיים (מסלול, גובה, מהירות הטסה ללא שליטה של יחידת הבקרה הקרקעית). כל אלו מעלים באופן ניכר את הסבירות כי יתגלו וייורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית של ישראל. בנוסף, וכפי שכבר צוין, גם אם אחד ממל"טים מדגמים אלו יצליח לפגוע בתשתית ישראלית, הוא יגרום נזק מוגבל עקב משקל הקטן יחסית של הרש"ק שלו. על מנת למקסם את האפקט ולהקשות על היירוט, החות'ים עשויים לנסות לבצע מתקפה באמצעות מספר כטב"מים בו-זמנית^[26]. כן קיימת אפשרות כי החות'ים ינסו להוציא לפועל תוכנית מבצעית מורכבת הרבה יותר, באמצעות שיגור בו-זמני של מספר מל"טים וטילי שיוט לעבר ישראל. בתרחיש סביר הרבה פחות, ועם זאת עדין אפשרי, החות'ים עשויים לנסות לתקוף מטרות בשטח ישראל עם מל"טים לטווח קצר, כגון Samad-1/2 או Qasef תוך הפעלתם "ממקפצות" בסוריה, עיראק או בחצי האי סיני. ההדגמה שביצעו החות'ים במארס 2021 של החימוש המשוטט בעל הטווח הטקטי המתקדם ביותר שלהם, המכונה "חאטיף", שפגע במטרה המכוסה בדגל ישראל, סיפקה ראיות אפשריות לכוונה כזו לכאורה.

בניגוד לסעיפים הקודמים, בהתייחס לאיום הטילים הבליסטיים של החות'ים בולטת בשלב זה היעדרות של יכולות עצמאיות מוכחות. לכאורה מבחר הטילים הרלוונטים למשימה זו מסתכם בכלים ממשפחת Burkan^[27] (המבוססים בתורם על הטילים Qiam/Shiab האיראניים). בשלב זה, הוכיחו טילים אלו בגירסת Burkan-3 את יכולתם המרבית^[28] לטווחים מבצעיים של עד 1200 ק"מ. יודגש כי בפועל טיל בגרסה זו נוצר מהקטנת רש"ק של Burkan-H2 המוכר מן העבר לשם הארכת טווח, ועל כן לא מדובר על הגרסה החות'ית שמתבססת על יכולת איראנית מתקדמת יותר. החשש המרכזי נעוץ אפוא באפשרות כי החות'ים יקבלו לידיהם יכולות איראניות בליסטיות מתקדמות יותר (כגון טילי Shihab מתקדמים בעלי טווח מוגדל) שיהיו מסוגלים להגיע לישראל. לחלופין, אפשר שהחות'ים עתידים לאפשר לאנשי משמרות המהפכה לשגר טילים איראנים מתקדמים משטחם (למשל במקרים בהם יבקשו האירנים לתקוף את ישראל ב"מבודל"). יודגש כי עבור האיראנים מדובר בסה"כ ביכולת בליסטית זמינה, שכן הטיל Shihab-3 (בגרסת MRBM שלו) מסוגל כבר היום ככל הנראה להגיעה לטווחים של כמעט 2000 ק"מ.

ולבסוף, ייתכן שבעתיד יאפשרו החות'ים למשמרות המהפכה לשגר משטח תימן טילי שיוט איראניים מתקדמים, מל"טים או טילים בליסטיים. תרחיש זה עשוי להתממש אם טהראן תבקש לתקוף את ישראל מבלי לקחת אחריות ישירה על ההתקפה דבר הממעזראת השלכותיה השליליות פוטנציאליות בראיתה.

ב. איום ימי

איום מוחשי נוסף על ביטחונה הלאומי של ישראל נובע מהאפשרות כי החות'ים יתקפו ספינות השטות בנתיבי השיט לאורך מיצרי באב אל-מנדב, לחופי הים האדום או במפרץ עדן. יצוין כי גם ללא קשר לעניין הישראלי, בשנים האחרונות גוברת הדאגה העולמית מיכולתם של החות'ים לפגוע משמעותית בתעבורה הימית באזור. מסתמן כי ביכולתם של החות'ים לכאורה לייצר פגיעה נרחבת בפעילות הספינות באזור, לשבש אספקה עולמית דרך תעלת סואץ, לפגוע במערך הובלת הנפט ולהעלות פרמיות הביטוח. יתרה מזו, הארגון עלול לעשות כן בעילה מוצהרת כי הוא פועל בתור תגובה על מדיניותה של ישראל תוך לקיחת הסחר הימי האזורי כ"בן ערובה" על מנת לייצר לחץ על ישראל בסוגיות מדיניות שבמחלוקת.

אף על פי שתרחיש זה אפשרי טכנית, בפועל, סיכויו להצליח להערכתנו נמוכים. שכן, אזור זה ידוע בתור מרחב לפעולות חבלה ולפיראטיות. לכן, קידום חופש התנועה סביב צוואר בקבוק בנתיב ימי קריטי זה משמש מטרה חשובה עבור מספר הולך וגדל של כוחות משימה ימיים הפועלים באזור (ארצות הברית, צרפת, רוסיה, סין ומצרים). ומכאן היכולת המוגבלת של החות'ים לשבש את התעבורה הימית או לגרום נזק נרחב לספנות העולמית.

אם, במקום זאת, ימקדו החות'ים את מאמציהם בזירה הימית ביצירת איום מבצעי ישיר על ישראל, הם יזדקקו ליכולת לתקוף באופן מובחן את הספינות המזוהות באופן כלשהו עם ישראל. ניתן להניח, כי התקפה שכזו על ספינה ישראלית תבוצע בעת שהיא תעבור במיצר באב אל-מנדב, שרוחבו 25 ק"מ, או לאורך נתיבי השיט הבינלאומיים לחופי תימן, העוברים כ-100 ק"מ מחופי מפרץ עדן או מחוף הים האדום.

בעבר הפעילו החות'ים צי של ספינות סיור על מנת לאתר ולזהות מטרות ימיות איכותיות. יחידות אלו מילאו תפקיד משמעותי בפרט לפני 2016, ומאוחר יותר נוספה למערך זה ושולבה בו^[29] מידה מסוימת של יכולת בהפעלת מכ"מ חוף.^[30] מערכות המכ"מ המופעלות לאורך חופה המערבי של תימן תמלאנה תפקיד מכריע בגילוי ובזיהוי נכסים ימיים באזור ואף תאפשרנה פוטנציאלית לתקוף אותם באמצעות טילים נגד ספינות. אולם הן אינן נותנות מענה מוחלט לאתגר העיקרי הניצב בפני יעילותן של פעולות שכאלה בהקשר הישראלי, קרי היכולת לתקוף מטרות הקשורות באופן מובחן לישראל. לשם כך יידרשו החות'ים לבחור מבין מגוון אפשרויות שכולן בעלות מגרעות:

• תקיפת ספינה של חיל הים הישראלי: אין ספק כי מדובר במטרה ראשונה במעלה, אך נדירה למדי באזורים הנגישים לחות'ים, מה גם שזו אינה טרף קל שכן היא בעלת יכולת להגן על עצמה מפני איומים אפשריים.
• תקיפת ספינות צי סוחר שבבעלות חברות ישראליות: בעולם פועלות כ-300 ספינות כאלה, שמרביתן לא מפליגות לאורך חופי תימן, והן מניפות דגלי נוחות העלולים להסוות את מקורן ולהקשות על זהות בעליהן.^[31]
• שיבוש פעילות של אחד מקווי ספנות המשפיעים על אספקת הסחורות לישראל: פעולה מסוג זה תדרוש תקיפה של כלי שיט לא-ישראליים. החות'ים יידרשו לייצר פגיעה מדויקת בספינות זרות בדרכן לישראל (חלקן הגדול ככל הנראה בבעלות סינית)^[32]

מבחינת היכולות המבצעיות בפועל, לרשות החות'ם ארסנל טילי חוף-ים ממספר סוגים:

• טילי Styx סובייטים מיושנים (מדובר בטיל משנות החמישים לטווח של כ-40 ק"מ, עם רש"ק של כחצי טון) ,
• סדרת הטילים הסיניים C-801 והשדרוג המתקדם יותר שלהם C-802 הנושאים בגרסתן האיראנית את השם Noor (בעלי טווח של עד 180 ק"מ ורש"ק של כ 165 ק"ג) וכולל גם, ככל הנראה, את הגרסה המקומית של הטיל השייך למשפחה זו המכונה al-Mandab-1.

כאמור, יכולות אלו הופעלו עד כה מספר גדול של פעמים באופן מבצעי כנגד ספינות אזרחיות וכלי שייט צבאיים של הקואליציה הערבית (סעודיה, אמראויות) ואף כנגד משחתת אמריקניתUSS Mason  ואוניית התובלה האמפיבי USS Ponce של הצי האמריקאי (2016).

יכולת טילאות חוף-ים מרשימה זו מתוגברת על ידי יחידות קומנדו ימי חות'י מיומנות. יחידות אלו יכולות לבצע משימות השתלטות על כלי שייט בלב ים, כשם שבוצע בעת שנחטפו מול חופי תימן (נוב' 2019), הספינה הסעודית והדרום קוריאנית (פעלו במרחק של 33 ק"מ מהחוף). או משימות תקיפה במתווים שונים: התקרבות וירי נ"ט, בדומה לתקיפה שבוצעה לעבר מכלית Muskie MT (מאי 2017). עוד עולה האפשרות כי הקומנדו הימי החות'י יבצע מבצעי חבלה והדבקת מוקשי אלוקה, בדומה למתווה שמומש (פברואר 2021), ככל הנראה בידי גורמים המזוהים עם איראן מול הספינה בבעלות הישראלית MV Helios Ray.

לחלופין, החות'ים מסוגלים לייצר פגיעה ממוקדת ומשמעותית בכלי שייט ישראלי על ידי הפעלת כלי מתאבד הנשלט מרחוק כשם שהותקפה הפריגטה הסעודית Al Madinah (ינואר 2017). יצוין כי מתווה זה של שימוש בכלי שייט מתאבד נחשב בדרך כלל למאתגר במיוחד עבור הנתקף. התקפות שכאלה ניתנות לביצוע באמצעות כלי שיט שעברו הסבה או כלי שייט בלתי מיואשים (כשב"מ), שתוכננו במיוחד לשם כך. במקרה האחרון, במקום ספינות "רגילות" שהוסבו באופן בולט לעין, תיאלצנה הספינות הישראליות להתמודד מול ספינות בלתי מאוישות (USV) בעלות פרופיל נמוך שתוכננו במיוחד ונשלטות מרחוק^[33], המציבות איום דמוי טורפדו.

איום ימי נוסף שבשימוש החות'ים כבר כיום הוא זריעת מוקשים ימיים באזורים הסמוכים למצרי באב אל-מנדב. כך במהלך-2017, אשר הייתה כפי הנראה עד כה שנת השיא בפעילות המיקוש הימי של החות'ים, נרשמו 15 תקריות מיקוש שונות אשר יוחסו לחות'ים לאורך רצועה של 100 ק"מ של חוף בתימן בין נמלי Midi  לנמל Mokha הסמוכים למצרים (במקרים מסוימים אף דווח כי המוקשים סופקו ע"י איראן)^[34]. האינטרס של הארגון להמשיך לפתח יכולות אלה מודגש בכך שהתעשיות הצבאיות החותיות מפתחות, לפי הצהרתן, למעלה מ-10 סוגים של מוקשים ימיים.

ועם זאת, בשנים האחרונות פחת איום זה במרחב, בין היתר, בזכות מגוון צעדים לשיפור בטיחות התעבורה הימית במרחב ובכלל זה מבצעי שליית מוקשים דחופים הנערכים על ידי ציים זרים הפועלים במרחב והצי הסעודי. להערכתנו, חרף יכולתם של החות'ים להמשיך ולממש מבצעי מיקוש ימי ביתר שאת בעתיד, בעיקר ליצירת אפקט שיבוש נרחב ונזק רוחבי לנתיבי סחר במרחב, מימושו של האיום זה בהקשר הקונקרטי של הספנות הישראלית דווקא נראית מורכבת מאוד עד כדי לא ריאלית^[35].

ג. פעולות בחו"ל

ממד נוסף הראוי לבחינה בכל הנוגע ליכולות החות'יות הוא יכולתו של הארגון לבצע פעולות טרור נגד ישראל בשטחי פנים, במרחב יהודה ושומרון, בגבול הרצועה או נגד מטרות יהודיות או ישראליות בחו"ל. יודגש כי חרף אופיים של החות'ים כארגון מיליציה אלים, אופן הפעולה שלהם אינו דומה לזה של ארגון טרור בינלאומי קלאסי. לפחות עד כה, התמקד הארגון בפעילות מקומית וביצע מעט מאד פעולות לא-אוויריות/לא-ימיות מחוץ לגבולותיה של תימן. ניתוח של המתקפות שבוצעו על ידי החות'ים מצביע על כך שמתוך כמעט 2,800 תקיפות, אשר בוצעו בידי הארגון בין 2012 ל-2019, כ-300 בלבד בוצעו מחוץ לגבולות תימן (וכמעט כולן בערב הסעודית השכנה)^[36]. לפי מקורות גלויים העומדים לרשות המחברים, אין עדויות כי החות'ים נכונים להשקיע  זמן ומשאבים ליצירת תשתית שתאפשר מעבר לאסטרטגיה של טרור בינלאומי (למעט אולי בתחומי ערב הסעודית).

אף על פי כן, לא ניתן לשלול אפשרות כי הארגון "ישתדרג" באמצעות בניית רשת טרור בינלאומית בעתיד. דוגמה מובהקת לארגון שעשה זאת הוא החיזבאללה, אשר שבר את "תקרת הזכוכית" של היותו ארגון מקומי באמצעות ביצוע מוצלח של מספר התקפות קטלניות בדרום אמריקה ובאירופה והכוונת פעילויות חתרניות בשטחי יהודה ושומרון במשך תקופה ארוכה. התפתחות זו הושגה בעיקר, אולם לא רק, הודות לתמיכתה של איראן, בדגש על סיוע במשאבים, אולם הצלחתה הייתה תלויה במידה ניכרת גם בניצול הפזורה השיעית הלבנונית. כחלק משאיפתם לחקות את מודל המתקפות נגד מטרות ישראליות/יהודיות של החיזבאללה מחוץ לתימן יידרשו החות'ים להתמודד עם אתגרים משמעותיים עקב המשאבים הדלים יחסית העומדים לרשותם, הפערים הצפויים במאפיינים ובעומק של התמיכה האיראנית בהשוואה לחזבאללה בעבר וכן בהיעדרה של רשת תימנית-זיידית גולה המחויבת למאבק החות'י.

שאלת נכונות החות'ים לפעול מחוץ לגבולות תימן, מקרינה בתורה גם על האפשרות כי היחידות החות'יות ישלחו לחזיתות הלחימה מול ישראל בעתות חירום ומשבר. הדבר דומה באופן כללי לאיום שמייצרות מיליציות שיעיות-איראניות שפועלות כיום בסוריה ובעיראק, שכן לפי ההערכות הישראליות, בעת מלחמה עלולה ישראל למצוא את עצמה בעימות ישיר גם מול יחידות אלו בחיכוך מבצעי בחזית הסורית והלבנונית. אם זאת כאמור, הדמיון בין מילציות שיעיות לחות'ים אינו מוחלט. לפיכך אנו מעריכים כי בשל זיקה עמוקה למאבק תימני שבטי בשלב זה לא מסתמנת מוטיבציה בקרב ההנהגה החות'ית לשלוח את לוחמיהם מרחק 2000 ק"מ מתימן לעימות מול ישראל, אך מאידך לא נכון ליחס להערכה זו חשיבה גבוה מדי, שכן הדבר עשוי להשתנות לאורך הזמן או בהינתן כאמור הקשרים אסטרטגיים ייחודיים.

למרות שמשלוח כוחות חות'יים לחזית הישראלית אינו משימה פשוטה, בשנים האחרונות נרשמו מקרים של "חילות משלוח" שעשו דרכם לאזורי עימות שונים, לרבות פריסת מיליציות טורקמנייות-סוריות בלוב, המרוחקת כ-1,500 ק"מ מסוריה. אולם במקרה החות'י יהיה צעד שכזה כרוך באתגרים רבים. יהיה קשה לביצוע גם בהינתן תמיכה לוגיסטית ומבצעית האיראנית מלאה. אף על פי כן, וחרף הקושי המתואר לעיל, לא ניתן לשלול את האפשרות של חדירה של יחידות/תאים חות'יים לאזורי עימות על מנת ליטול חלק בקרבות נגד ישראל, 1) באם יישלחו בצו ההנהגה, 2) באם ישוגרו כיוזמה של מפקדים בולטים בשטח, 3) באם יפעלו כמתנדבים עצמאיים שישאפו להילחם מסיבות אידאולוגיות או כלכליות.  מדובר בגרסה תימנית לאיום משמעותי המכונה באזור "משקע פעילים". מונח זה מדגיש את עתידם הבעייתי של עשרות אלפי לוחמים חות'ים אשר נטלו חלק פעיל בהתקוממות/מלחמת האזרחים מאז 2014 או אף מאז 2004, עברו אינדוקטרינציה אידאולוגית רדיקלית, קיבלו הכשרה צבאית וצברו נסיון מבצעי אך מנגד גם הזניחו את האפשרות לטפח קריירה אזרחית, לא זכו להשכלה הולמת, נטשו את משפחתם הגרעינית, ובמקרים מסוימים ביצעו פשעים או היו שותפים להם. עבור אלפים רבים מלוחמים אלה, שיבה לשגרת החיים ולשוק העבודה העלוב לאחר שנים בשדה הקרב תהיה קשה עד בלתי אפשרית; ללא מנגנוני שיקום הולמים הם עלולים למצוא עצמם נודדים בין סכסוכים שונים ומציעים את שירותיהם לכל המרבה במחיר - כולל ארגונים העוינים את ישראל.

ד. חיכוך עקיף

אפיק משמעותי אחרון, הינו הסיוע החות'י האפשרי בבנין הכוח של המערכת היריבה, בדגש על התמיכה החות'ית בארגונים הפלסטינים ברצועת עזה. כך בעבר (בתקופה 2014 - 2017 לכל הפחות), כבר נפוצו דיווחים^[37] אודות שימוש איראני האפשרי בחות'ים כחלק מתשתית אספקה של הנשק לרצועה עבור חמאס והג'האד האיסלמי הפלסטיני. להערכתנו, העצמת פעילות בציר זה עתידה להתאפשר אם ישמש להעברה לרצועה של עודפי האמל"ח החות'י (למשל בתרחישים בהם היקפי הלחימה בתימן יצטמצמו עוד יותר) או במקרה בו יממנו האיראנים רכש אמל"ח מתקדם לפלסטינים מתוצרת התעשיה הצבאית החות'ית.

גורמי הטרור ברצועת עזה עשויים להערכתנו לגלות עניין רב בקבלה מהחות'ים של מערכות נ"ט שונות (פער משמעותי ברצועה), כטב"מים, ובאפשרות גם טילים/ערכות דיוק עבור טילים טקטים מתוצרת חות'ית (טילים לטווח ארוך במונחים של הרצועה) וכן בטילי חוף-ים. בנוסף, אפשר כי הפעילים ברצועה יגיעו לאימונים במחנות בתימן (באפשרות גם מחנות חות'ים) למגוון רחב של הכשרות צבאיות. יודגש כי מימוש תרחיש זה עשוי לספק לחות'ים מצד אחד אפיק נוח למימוש שאיפותיהם האידאולוגיות האנטי-ציוניות והפרו-פלסטיניות ומאידך להעניק להם רווחים כלכלים נאים, זאת מבלי להסתכן בעימות ישיר מול ישראל. יודגש כי במקרה ויחליטו החות'ים להעניק סיוע בבניין הכוח לפלסטיניים, יהיה זה ביטוי לפעילות תשתיתית רלוונטית בעיקר לעתות שגרה והרחבתה בחירום ככל הנראה תתאפשר באופן מוגבל בלבד.

III. סיכום

על בסיס ההערכות שנותחו לעיל זיקקנו מספר נקודות עיקריות, קריטיות להבנתנו לגיבוש מדיניות ישראלית בנושא האיום החות'י:

א. חרף הרטוריקה החות'ית הלוחמנית, לא נראה כי בשלב זה הם גמרו בדעתם לצאת למהלך התקפי נגד ישראל וייתכן כי לא יחליטו לעשות כן גם בעתיד הקרוב. עם זאת, התפתחויות אסטרטגיות באזור, כגון התחזקות הלחץ מצד איראן או שינוי בדינמיקה הפנימית בתימן, עלולות להפוך את האפשרות של מתקפה חות'ית נגד ישראל לסבירה יותר. החשש העיקרי הוא כי החלטה שכזו תתקבל ככל הנראה בתהליך חשאי מהיר ללא סימנים מעדים מובהקים מקדימים, תחת כיסוי מודיעיני דל, כך שתהיה בסבירות גבוהה מפתיעה. לכן, על ישראל למקד חלק ניכר מעיסוקה בתימן בניטור (ובאופן אידאלי, במידת הצורך גם בסיכול) של היכולות החות'יות.

ב. מסתמן כי בשלב זה לפחות המוטיבציות העצמאיות של החות'ים לצאת למהלך התקפי נגד ישראל אינן גבוהות, זאת בעוד נכונותם לתקוף את ישראל בשליחות איראנית נותרת שאלה פתוחה. ובכל מקרה, היקף התגייסותם של החות'ים למהלך האיראני תלוי במפגש אינטרסים והקשר קונקרטי והוא עלול להתברר בזמן אמת בלבד. הסעודים נהגו לומר בבדיחות דעת כי "אי אפשר לקנות תימני אבל אפשר לשכור אותו לזמן קצר,"^[38] ומכאן שמינוף ההשפעה האירנית באמצעות מהלכי פטרונות, אינו מוחלט ויימשך פרק זמן מוגבל.

ג. נכון לרגע זה לא נראה כי ברשותם של החות'ים יכולות צבאיות מספקות על מנת ליצור איום משמעותי על ישראל. הגם שאפשר כי יכולות אלו ישתכללו בעתיד באם:

1)         החות'ים ימשיכו בבניית ארסנל של כלי נשק המסוגלים להגיע לנכסים אסטרטגיים בעומק שטחה של ישראל.

2)         איראן תספק לחות'ים אמל"ח מתקדם קטלני ובעל טווח מספיק.

3)         יכולות הלוחמה הימית של החות'ים תשתפרנה במידה ניכרת, עד כי יהיו איום משמעותי על הספנות הישראלית.

4)         יתברר כי החות'ים מוכנים לאפשר שימוש בתימן ככר עבור פעילות יחידות טילים של משמרות המהפכה.

5)         החות'ים יגבירו את תמיכתם בחמאס או בג'האד האסלאמי הפלסטיני באמצעות הספקה לשימושם של מערכות נשק בייצור מקומי במימון איראני.

ד. אף בהיעדר חיכוך צבאי ישיר בין ישראל לחות'ים, ההתפתחויות במלחמת האזרחים בתימן עלולות להשפיע לרעה על ישראל, שכן זירה זו משמשת עבור האיראנים כשדה ניסוי מבצעי עבור מגוון מערכות נשק הניבחנות בשימושן נגד פלטפורמות מערביות. קצב השיפור המהיר ביכולות החות'יות, משימוש חובבני במטולי RPG ב-2010 עד שימוש בטילים מונחים בניסיונות סיכול ממוקד ב-2020,^[39] מעיד על תהליך למידה מהיר ואיכותי העשוי ליצור ידע אשר יופץ לאחר מכן (במישרין או בעקיפין) בקרב שותפים אחרים ב"ציר", ביניהן חיזבאללה וחמאס.

ה. מתקפה חות'ית על ישראל או צבירה של מאגרי נשק שיאיימו על ישראל על ידי הארגון עלולות לאלץ את המנהיגות הישראלית להתמודד עם הדילמה, האם ומתי לצאת למהלך התקיפי כנגד הארגון המתעצם/המתגרה, תוך הסתכנות בהיגררות לתוך הביצה התימנית. לפי שעה, ישראל תתקשה מאד להתמודד עם איום זה. שכן הפערים המבצעיים והמודיעיניים והיעדרה של אסטרטגיה מוגדרת וברורה ביחס לתימן, מגבילים בצורה משמעותית את את סל הכלים המצוי בידי מקבל ההחלטות הישראלי.

המעטה בערכו של האיום החות'י משום ש"רחוק מהעין, רחוק מהלב" תאפשר אומנם לישראל למקד את משאביה באתגרים מידיים יותר, אך מנגד, היא כרוכה בסיכונים רבים בהתייחס לאיום החות'י המתהווה.

[1] להערכה של פביאן הינז לגבי מתקפת הטילים של החות'ים על נמל התעופה של אבהא ב-2019, בה הוא מתאר את המנהיגות החות'ית ואת זרוע הטילים שלהם כ"קופסה שחורה", ראו: https://www.fpri.org/article/2019/06/abha-airport-missile-attack-understanding-the-houthi-iranian-logic-in-escalation/.

[2] לפי ציוץ של המומחית לענייני תימן נאדוואה אל-דאווסארי, בחודשים הראשונים של 2021 הוציאו החות'ים להורג מספר רב של מנהיגים שבטיים בולטים בשטח שתחת שליטתם: https://twitter.com/Ndawsari/status/1370784445859561476?s=20.

[3] לדו"ח המלא אודות המאבקים הפנימיים בתחומי הטריטוריה החות'ית, ראו: https://acleddata.com/2021/02/09/the-myth-of-stability-infighting-and-repression-in-Huthi-controlled-territories/.

[4] להערכה של התככים הפנימיים בארגון החות'י אשר פורסמה ב-2010, ראו: https://www.rand.org/pubs/monographs/MG962.html.

[5] למאמר המפרט את גיוס הכספים של החות'ים עבור החיזבאללה, ראו: https://www.thenationalnews.com/world/mena/yemen-s-Huthi-rebels-raise-nearly-300-000-for-hezbollah-1.889034.

[6] למאמר אודות הניסיון החות'י להחליף אסירי חמאס תמורת אסירים סעודים, ראו: https://www.al-monitor.com/pulse/originals/2021/01/yemen-Huthis-release-saudi-palestinian-hamas-prisoners.html.

[7]ניתן למצוא את הדיווח הקשור לחות'ים כאן: https://twitter.com/AShuahda/status/1356668351230148610?s=20.

[8]למאמר מעמיק אודות קונספט "המלחמה הרכה" באיראן, ראו: https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/10714421.2017.1346976?journalCode=gcrv20.

[9] להצהרתו של הדובר החות'י מוחמד עבדלסלאם, ראו: https://twitter.com/abdusalamsalah/status/1359564631099006978?s=20.

[10] לדו"ח של תאגיד RAND על החות'ים משנת 2010, ראו: https://www.rand.org/content/dam/rand/pubs/monographs/2010/RAND_MG962.pdf, עמ' 120-119.

[11] השגריר מייקל אורן מעריך את האיום הנשקף לישראל מצדם של שליחיה של איראן באזור עבור ה-Atlantic. למאמר ראו: https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2019/11/israel-preparing-open-war/601285/.

[12] הפרשן לענייני ערבים אהוד יערי כותב למכון וושינגטון בנושא "העמימות האיראנית באשר לתפקידה הישיר בעימות מכריע עם ישראל." למאמר, ראו: https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-iran-plans-destroy-israel.

[13] לסרטון תעמולה חות'י מ-2019, בו מאיים הארגון לתקוף את ישראל, ראו: https://www.memri.org/tv/Huthi-video-threatening-israel-quds-missile-death-america-iran-yemen-lebanon-arab-leaders.

[14] מאמר הכולל את הצהרותיו של שר ההגנה בנושא ישראל מופיע כאן (ערבית): https://www.alalamtv.net/news/4599636

[15] למבט מעמיק על ההרתעה ההדדית בין חיזבאללה וישראל, ראו: https://www.mitpressjournals.org/doi/full/10.1162/ISEC_a_00259?mobileUi=0#fn11.

[16] לסרטון של הצהרתו של בריגדיר-גנרל יחיא אל-שארי עם כתוביות באנגלית, ראו: https://www.memri.org/tv/Huthi-military-spokesman-general-saree-ready-confrontation-israel-strikes-hurt-surprise

[17] לריאיון המלא עם כתוביות באנגלית, ראו: https://www.memri.org/tv/yemen-Huthis-mahbashi-developing-missiles-reach-eilat-saudi-aggression-siege-atttacks

[18] לדו"ח של ממשלת ארה"ב אודות המתקפות החות'יות על ספינות אמריקניות, ראו: https://fas.org/sgp/crs/mideast/IN10599.pdf.

[19] ראוי לציין, עם זאת, כי מתקפות אוויריות בלתי מאוישות התבצעו במספר הזדמנויות מאז.

[20] טילי/ Quds-1 Ya Ali המיוצרים על ידי החות'ים גם הם מהווים ככל הנראה גרסה מוקטנת של Soumar יתכן מוגבלת לטווח של עד כ 700 ק"מ.

[21]המידע בחלק זה מבוסס על הדו"ח הבא:

Ian Williams, Shaan Shaikh, “The Missile War in Yemen,” CSIS, June 2020.

[22]המל"טים מדגמי "ראסף" ו"קאסף" הם כלי הנשק הרלוונטיים ביותר למרחקים טקטיים.

[23]לניתוח מעמיק של היכולות של הסאמאד, ראו: https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/08929882.2020.1846279?journalCode=gsgs20.

[24] כטב"מ מסוג זה שימוש כבר לתקיפה של מתקני Aramco בספטמבר 2019, אולם חרף העובדה כי החות'ים נטלו אחריות על המתקפה, הרי שסביר להניח כי היא בוצעה ע"י איראן.

[25] באופן אירוני, כטב"מ זה נראה לראשונה באיראן ב-2017 והוא כפי הנראה גרסה מקומית של מל"ט ההארפי (Harpy) מתוצרת התעשייה האווירית.

[26] מתווה שדומה דומה לתקיפה של ערב הסעודית במרץ 2021, אשר כללה שיגור של 15 מל"טים חות'יים.

[27] טילים בליסטיים אחרים כגון Qaher, Badr אינם רלוונטיים לטווחים אלו

[28] נעשה שימוש (1 באוג' 2019) לתקיפת אתר סעודי צבאי ב Dummam

[30] להערכות נוספות אודות האמצעים העשויים לשמש את החות'ים כדי לאיים על נתיבי שיט סביב חופיה של תימן, ראו: https://dryadglobal.com/how-much-do-the-Huthis-threaten-red-sea-shipping/.

http://www.ieee.es/Galerias/fichero/docs_opinion/2020/DIEEEO19_2020ANAAGU_BabMandeb_ENG.pdf.

[31] מוגדר ע"י מילון מריאם-ובסטר כ"מרשם של אוניות סחר תחת דגל זה במטרה ליהנות מתקנות מקילות."

[32] התקפות על ספינות בבעלות סינית צפויות לסבך את החות'ים עקב התלות הכלכלית הניכרת של פטרוניהם האיראנים בסין.

[33]  דומה לזה של ספינת ה-Blow Fish (LPV) החות'י שנלכדה בים האדום בספטמבר 2018

[34] לדו"ח המפרט את פעולות המיקוש של החות'ים באותה שנה, ראו:

https://www.idc.ac.il/he/research/ips/documents/publication/2/redseabasinshaulshay25_9_17.pd.

[35] https://www.idc.ac.il/he/research/ips/documents/publication/2/redseabasinshaulshay25_9_17.pd

[36]  יש צורך להבדיל בין פעולות איבה הכוללות פעילות צבאית ובין פעולות טרור, כך שבמקרה זה בחרו המחברים לסווגן לפי מיקומן.

[37] https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-5050735,00.html

[38] בזיכרונותיו מספר דיפלומט אמריקני לשעבר כי שמע את הביטוי הסעודי: https://adst.org/wp-content/uploads/2018/11/Keiswetter-Allen-L.pdf.

[39] לחקירת מודיעין ממקורות גלויים אודות מתקפת הטילים החות'ית אשר כמעט וחיסלה את ממשלת תימן בדצמבר 2020, ראו: https://www.bellingcat.com/news/mena/2021/02/09/rockets-over-yemen-inside-the-Huthis-botched-attack-on-aden-airport/.