פרסומים

מרבית הקמפוסים בארצות הברית אינם שטופים באנטישמיות וגם אינם חממות של אנטישמיות במסווה של אנטי־ציונות. כפי שצוין בדו"ח של הליגה נגד השמצה ב־2019, "... ההיסטריה סביב פעילות אנטי־ישראלית בקמפוסים אינה מוצדקת. סטודנטים יהודים אינם סובלים מרדיפות על בסיס יום־יומי, ותקיפות גופניות הן נדירות מאוד". האקטיביזם של תנועת ה־BDS (הקוראת לחרמות, למניעת השקעות ולסנקציות על ישראל), התורם לאקלים שלילי נגד יהודים בקמפוסים ולהשתרשות של דימויים שליליים ובדותות על הכוח, על הכסף ועל השפעתם הבלתי מוגבלת של היהודים בתחומים שונים, נוטה להתרכז בעיקר בחוף המזרחי, בחוף המערבי ובאזור שיקגו, אילינוי, ומותיר רבים מהקמפוסים ברחבי ארה"ב בלתי נגועים בעוינות נגד יהודים. ובכל זאת במאות קמפוסים, ביניהם כמה מהיוקרתיים ביותר ומאלה שאחוז הסטודנטים היהודים הלומדים בהם הוא מהגבוהים, נוצרה מציאות חדשה שעל הסטודנטים היהודים, שרובם מגדירים עצמם ציונים, להתמודד עימה.

גם הימין הקיצוני חודר יותר ויותר לקמפוסים האלה. חדירה זו מתבטאת בדרך כלל בצלבי קרס הנחרטים בתאי שירותים או במסדרונות המעונות. קורה גם שעלונים אנטישמיים מופצים ברחבי הקמפוסים ומאשימים יהודים בקידום גלובליזם, רב־תרבותיות והגירה, בהסתננות חשאית לממשלה ובהשמדת אמריקה של "האדם הלבן".^[1] בדרך כלל מנהלי האוניברסיטאות והמכללות נותנים מענה טוב לסוג כזה של אנטישמיות וממהרים לגנותו באופן שאינו משתמע לשני פנים, אולם הם אינם מיטיבים באותה המידה לטפל באנטישמיות שמקורה בשמאל הקיצוני. פעמים רבות אנטישמיות כזו לא זכתה לתגובה, ובגילויי אפליה והטרדה הקשורים לישראל ראו לרוב ביטוי פוליטי שאינו מצדיק כל התערבות מצד רשויות האוניברסיטה (Rossman-Benjamin, 2018).

האנטישמיות של השמאל הקיצוני בקמפוסים בארצות הברית מתבטאת כיום בכך שאנשים, רבים מהם מקהילות מיעוטים בעצמם, מגדירים את עצמם מתנגדי גזענות ומבטאים השקפה כלפי ישראל שנגועה בקנוניות אנטי־יהודיות. כמו האנטישמיות בימין הקיצוני, גם השמאל הקיצוני מתאר את היהודים במונחים של כוח ופריווילגיה. באקלים כזה בקמפוס, שבו קבוצות מוחלשות מתאגדות על בסיס חוויות משותפות של דיכוי ואפליה נגד אויבים משותפים, במקרה זה נגד ישראל, נוצרת אווירה רעילה שהאנטישמיות יכולה לשגשג בה מאחורי כסות של צדק חברתי ושל זכויות אדם. אנטישמיות מסוג זה כבר רווחת מאוד, במיוחד בקרב אמריקאים צעירים ובקרב אלה המזהים את עצמם עם השמאל. היא גם עוברת בהדרגה נורמליזציה בקמפוסים האמריקאים על ידי חברי סגל וקבוצות של סטודנטים המקדמים אותה ותומכים בה, ועל ידי ראשי אוניברסיטאות שכמעט שאינם יוצאים נגדה. ^[2]

אתגר האנטישמיות בקמפוסים

כמעט עשרים שנה לאחר שוועידת הארגונים הלא ממשלתיים שנערכה בשנת 2001 בדרבן שבדרום אפריקה, קראה ל"ניתוק מלא ומוחלט" של ישראל מהקהילה הבין־לאומית, תעמולה הקוראת להחרים את ישראל, להוקיע אותה ולהטיל עליה סנקציות ממשיכה להישמע ולהיראות דרך קבע בקמפוסים ברחבי ארצות הברית – אף שרוב ההחלטות ומשאלי הסטודנטים בנושא נכשלים ושום אוניברסיטה לא הוקיעה את ישראל. הדה־לגיטימציה של ישראל והניסיון להופכה למדינה מנודה ממשיכים, אך מה שמתחולל כיום בקמפוסים רבים הוא חתרני אף יותר – סטודנטים יהודים מושמצים בכינויי גנאי, כגון "אימפריאליסטים", "גזענים", ואפילו "נאצים" ו"תומכי עליונות לבנה" (Flayton, 2020; Zieve, 2017). בכמה קמפוסים הוטל ספק בהתאמה שלהם לכהן בתפקידי מנהיגות בשל אמונותיהם הציוניות והזדהותם עם ישראל (Ritch, 2020).

מקור: Israel on Campus Coalition, 2019 Campus Trend Report, p. 4

סטודנטים במכללות מדווחים יותר ויותר כי הם חוששים לחשוף את זהותם היהודית ואת תמיכתם בישראל, שמא יוחרגו מחיי הקמפוס ומפעילויות שחשובות להם. ארגון "הלל" דיווח כי בשנת הלימודים האקדמית 2019–2020 ב־550 המכללות והאוניברסיטאות שהוא פרוס בהן בארצות הברית הגיע מספר התקריות האנטישמיות לשיא של כל הזמנים (Anderson, 2020), וכי למרות ההשפעה חסרת התקדים שהייתה למגפת הקורונה על ההשכלה הגבוהה, האנטישמיות נמשכת. היהודים וישראל נהפכו לשעיר לעזאזל ולאשמים במגפת הקורונה (Mendeles, 2020). בכמה קמפוסים נחשפו שיעורים ואירועים מרחוק ל"הפצצות זום" והוצפו בתמונות ובהודעות אנטישמיות; באחרים היו סטודנטים יהודים מטרה להטרדות ברשתות החברתיות (Krupnik, 2020).^[3]

מקור: Israel on Campus Coalition, 2019 Campus Trend Report, p. 5

גם פעילות ממאירה יותר של BDS מתרחשת בקמפוסים – מניסיונות להדיר סטודנטים יהודים־ציונים מהשתתפות בקבוצות הפועלות למען מטרות פרוגרסיביות ועד לתעמולה מגונה המכפישה ארגונים אמריקאים־יהודים, ביניהם הליגה נגד השמצה, תגלית והלל, ומבקשת למנוע את פעילותם בקמפוס או להגבילה (Fish, 2019; Lewin, 2019; Lipstadt, 2019; Solomon, 2019). בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בשנת 2020 התחזקו הבריתות בין תומכי ה־BDS לבין התנועה Black Lives Matter, מה שתרם לכך שתיאוריות קונספירציה חדשות נגד יהודים צצות בקמפוסים בתדירות הולכת וגוברת, כגון אירועים וקמפיינים שבמרכזם האשמה כוזבת כי ארגונים אמריקאים־יהודים משלמים לישראל כדי שזו תכשיר כוחות משטרה אמריקאיים לפעול בדרכים לא הומאניות (Richman, 2020b; Elman, 2019).

האנטישמיות מבעבעת גם בכיתות, שם היא מתחזה לשיח לגיטימי על ישראל ועל המזרח התיכון. מרצים המרבים להשמיע בקול את השקפתם האנטי־ישראלית, ממשיכים לפרסם חומרים אנטי־ישראליים ארסיים בכתבי עת מובילים, גם כאלה שעוברים שיפוט עמיתים (Mikics, 2018; Nelson, 2019b), ומחלקות אקדמיות מממנות יותר ויותר אירועים העוסקים בדמוניזציה של ישראל, מעודדים ומהללים אלימות כלפי אזרחים ישראלים או קוראים לחיסול המדינה היהודית (Kerstein, 2020; Richman, 2020a).

באיגודים המקצועיים שלהם ובקמפוסים חברי סגל קוראים בגלוי לחרם אקדמי על ישראל ומוכנים להעניש את הסטודנטים שלהם בכך שהם מסרבים להמליץ עליהם לתוכניות לימודים בישראל (Stanley-Becker, 2018; Falk et al., 2018). בתחומים מסוימים מרצים – ובמיוחד מרצים זוטרים שאינם נהנים מההגנה שמספק להם מעמד הקביעות – מסתירים את עמדותיהם הפרו־ישראליות כדי לא לפגוע בקידום שלהם. הולכים ומצטברים מקרים של חברי סגל יהודים החווים הרחקה, איומים והטרדות על שום אהדתם לישראל (Landes, 2020; Murray, 2020; Nelson, 2019a; Pessin & Ben-Atar, 2018). ^[4]

התנגדות לאנטישמיות בקמפוסים: המלצות ושיטות פעולה

יותר דיבור מצנזורה

ההנחה העיקרית העומדת בבסיס המאבק באנטישמיות במוסדות אקדמיים בארצות הברית, היא שלדבר יעיל יותר מלכפות השתקה (Abrams & Paresky, 2020). זוהי אסטרטגיה מנצחת מכיוון שרוב האקדמאים והמובילים בתחום ההשכלה הגבוהה מאמינים בכל ליבם שדיון נמרץ וביטוי חופשי של רעיונות הם מעקרונות היסוד של האקדמיה. אומנם התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית אינו מתיר השמצות, ונדליזם, השתקת דוברים, אלימות או כל איום ממשי על הביטחון הפיזי של מישהו, אבל הוא כן מגן על הזכות לחופש הביטוי, ודיבור לא סובלני ופוגעני נגד זהות יהודית ונגד האמונה היהודית נופל לרוב תחת קטגוריה זו (Paresky & Harris, 2019). לכן קו הפעולה שמאמצים מרבית הארגונים הפועלים נגד אנטישמיות בקמפוס, הוא שהתרופה היא הסברה מתאימה בנוגע להתבטאויות אנטי-יהודיות – יותר דיבור מצנזורה. ^[5]

רשויות האוניברסיטאות חייבות לנהל דיונים גלויים על חופש אקדמי, על מחקר חופשי ופתוח ועל חופש הביטוי בהקשר ה־BDS והחרם האקדמי על ישראל

רשויות האוניברסיטה ומוסדותיה, כגון הסנאט האקדמי, צריכות לעסוק בסוגיית האינדוקטרינציה בכיתות (מרצים המשתמשים במשרותיהם האקדמיות לקידום האג'נדות האישיות שלהם נגד ישראל) ובשימוש בערוצי האוניברסיטה ובמשאביה – אתרי אינטרנט רשמיים, רשימות דיוור ומפגשי מחלקה – להפצת תעמולה אנטי־ישראלית ואנטישמית ארסית. צריך להיות מובן מאליו לכולם שחברי סגל אינם אמורים לנצל לרעה את סמכותם לטובת אינדוקטרינציה פוליטית או אידיאולוגית, ושהם אינם אמורים לזלזל, להפחיד או להשתיק סטודנטים המביעים דעות שהם אינם מסכימים איתן (Bandler, 2019).

נדרשת גם בחינה טובה יותר של פסאודו־מלגות אנטישמיות שכמה מההוצאות לאור האוניברסיטאיות מפרסמות כיום. יש להעמיד סטנדרטים גבוהים יותר לכמה מההוצאות לאור האוניברסיטאיות ולכמה מכתבי העת האקדמיים המפרסמים חומרים על הסכסוך הישראלי־פלסטיני, לאחר שהוכח כי תהליך ביקורת העמיתים שלהם אינו מקצועי (Mikics, 2019; Nelson, 2019b). כמו כן נדרשת בדיקה טובה יותר של תכני הקורסים.^[6] למרצים, אם יבחרו בכך, יש החופש האקדמי להציג את הנרטיב של ה־BDS, ללמד אותו ולחלוק את דעותיהם התומכות ב־BDS עם הסטודנטים בכיתה. עם זאת, על מרצים התומכים ב־BDS, כמו על כל המרצים, מוטלת החובה לטפח בכיתות אווירה של אדיבות, של כבוד ושל סובלנות. הוועדות של המחלקות ושל הפקולטות המפקחות על תוכניות הלימודים, רשאיות ואף נדרשות להמליץ ​​על תיקונים לקורסים המציגים עמדות פוליטיות חד־צדדיות. גם להנהלת האוניברסיטה יש לא מעט אפשרויות לטיפול בעניינים כאלה. אחרי הכול חופש אקדמי אינו מעניק לכל מרצה את הזכות ללמד כל קורס. כפי שכתב קארי נלסון, "אם המחלקה מחליטה שאתם מחזיקים באידיאולוגיה בלתי מתפשרת בנוגע לישראל, היא יכולה ליעד אתכם ללמד משהו אחר" (Nelson, 2019b).^[7]

יש להטמיע תוכניות הכשרה להגברת המודעות לאנטישמיות כחלק מהמאבק בהטיה נגד יהודים ונגד ישראל

יש לחייב את ראשי מועצות הסטודנטים ואת ראשי ארגוני הסטודנטים להשתתף בהכשרה להגברת המודעות לאנטישמיות; כמו כן יש להציע חומרים וסדנאות העוסקים בנושא לאנשי צוות בדרג הביניים ולגורמים רשמיים במשרדים לענייני סטודנטים ובמשרדי ה־EDI (שוויון, גיוון והכללה) בקמפוס. לעיתים קרובות אנשי מנהלה אלה אינם מבינים או מודעים לאנטישמיות וייתכן שאינם רואים כיצד צורכיהם או דאגותיהם של סטודנטים יהודים מצויים ישירות בתחום אחריותם.

הצו הנשיאותי של ממשל טראמפ למאבק באנטישמיות התריע בפני אוניברסיטאות שהן אינן יכולות לפטור התנהגות מפלה או הטרדה של סטודנטים יהודים באמירה שהן ביקורת נגד ישראל.^[8] עם זאת, הדרך הטובה ביותר לתת מענה לאתגרים העומדים בפני סטודנטים יהודים בקמפוס אינה באמצעות תביעות משפטיות או באמצעות פדרליזציה של הבעיה, אלא באמצעות הצעת תמיכה, משאבים והכוונה למנהיגי הקמפוס. הם זקוקים לעזרה בזיהוי ובמענה טובים יותר למצבים שבהם ביקורת על ישראל או על הציונות חורגת מהמחלוקת הפוליטית והופכת למעשה לצורה מסוכנת של אנטישמיות. ^[9]

ראשי האוניברסיטאות צריכים לדבר בקול וללא חשש נגד אנטישמיות, בדיוק כפי שהיו מדברים נגד גזענות או נגד ביטויים אחרים של חוסר סובלנות בקמפוס

חשוב שיחס שווה לכולם יהיה יעד משותף ובלי מוסר כפול. בדיוק כפי שהיו מגנים ביטויים אחרים של דיבור שנאה, על מנהיגי הקמפוס להגיב במהירות לגילויי אנטישמיות, כולל אלה המבטאים למעשה עמדה נגד ישראל. עליהם להשמיע גינוי תקיף וחד־משמעי ולהכריז כי דיבור כזה אינו עולה בקנה אחד עם ערכי האקדמיה – אזרחות, כבוד, סובלנות והכללה. כפי שאמרו בצדק פמלה פרסקי וסמנתה האריס, "כאשר אוניברסיטה מגנה בעקביות דיבור מוגן גזעני או סקסיסטי, אך שותקת בתגובה לדיבור מוגן נגד יהודים, איזה מסר האוניברסיטה מעבירה?" (Paresky & Harris, 2019).

לא פחות חשוב מכך – לסטודנטים יהודים וציונים צריכה להיות היכולת להגדיר את זהותם ולהכריז עליה, ולהביע את דעותיהם ואת אמונותיהם מבלי שיושתקו או שייחשפו לקמפיינים של השמצה (Johnson, 2020; Yudof, Atkins & Elman, 2019). אסור שאף סטודנט יהודי יסבול מיחס שלילי או שתימנע ממנו הזדמנות שווה לשרת את האוניברסיטה שלו בגלל זהותו הציונית או בגלל יחסו לישראל (Krylov & Warshel, 2020). מנהיגי האוניברסיטאות יכולים להשתמש בתקריות כואבות של חוסר סובלנות ושל דעות קדומות כלפי סטודנטים יהודים כדי לחנך את קהילת הקמפוס על טיבה של האנטישמיות העכשווית, ובכלל זה "האנטישמיות החדשה" המתאפיינת בפחד ובסלידה לא רציונליים מפני ישראל ומפני הציונות. במקרים כאלה ההגדרה של ה־IHRA לאנטישמיות יכולה לשמש כלי ונקודת ייחוס (Harrison, 2019). הכנסת גינוי מפורש של האנטישמיות למסמכי החזון והמדיניות של הקמפוסים היא מטרה חשובה. ^[10]

מנהיגי האוניברסיטאות צריכים להבין כי אפשר לגנות בתוקף ובמפורש את האנטישמיות מבלי שהדבר יתנגש עם עקרונות החופש האקדמי וחופש הביטוי בקמפוס. מנהלים יכולים להרחיק מהקמפוסים שלהם אירועים ותעמולה שנשמעת בהם רטוריקה אנטישמית צרת אופקים, באמצעות גינוי שלהם, ולאו דווקא באמצעות מניעתם או ביטולם (Algemeiner, 2019). אוניברסיטאות צריכות לדבוק בעקרונות החופש האקדמי, ומוסדות ציבור מחויבים אף יותר שלא לנקוט צעדים שיגבילו את חופש הביטוי בקמפוסים ברוח התיקון הראשון לחוקה, אולם אין פירוש הדבר שהמנהלים צריכים לשמור על ניטרליות כשהם מדברים על הנושאים הללו.

מנהלי הקמפוס יכולים לבטא את מחויבותם לקידום הגיוון וההכללה בקמפוס באמצעות מימוש זכותם לחופש הביטוי כדי לגנות דיבור שנאה שאינו עולה בקנה אחד עם חזון האקדמיה. מנהלים יכולים וצריכים לאתגר את ה־BDS ואת עמדותיו המדיניות, ויותר ויותר מנהלים עושים זאת כיום. בשנים האחרונות נשיאי אוניברסיטאות ומכללות, כגון מכללת פיצר, מכללת וסאר, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת מינסוטה, אוניברסיטת אילינוי באורבנה־שמפיין, אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט ואוניברסיטת קולומביה, דיברו בפומבי נגד ה־BDS – לא רק בגלל שהתנועה מפרה את עקרונות החופש האקדמי וחופש הביטוי בקמפוסים, אלא גם משום שלעיתים קרובות מעורבים בפעולותיה ביטויי שנאה הגורמים לסטודנטים יהודים וציונים לחוש מושפלים ומבודדים. ^[11]

מקורות

Abrams, S.J. & Paresky, P. (2020, October 26). More speech, not enforced silence is the answer to anti-semitism. Jewish Journal. https://jewishjournal.com/commentary/opinion/323683/more-speech-not-enforced-silence-is-the-answer-to-anti-semitism/

Anti-Defamation League. (2019, July 27). White supremacists continue to spread hate on American campuses. https://www.adl.org/blog/white-supremacists-continue-to-spread-hate-on-american-campuses.

---. (2020). Antisemitism and the radical anti-Israel movement on U.S. campuses, 2019. https://www.adl.org/resources/reports/antisemitism-and-the-radical-anti-israel-movement-on-us-campuses-2019.

Algemeiner. (2019, December 3). UMass chancellor applauded over BDS criticism, university president urged to act. The Algemeiner. https://www.algemeiner.com/2019/12/03/umass-chancellor-applauded-over-bds-criticism-university-president-urged-to-act/.

AMCHA Initiative. (2020, January). Bringing BDS into the classroom. https://amchainitiative.org/wp-content/uploads/2020/01/Syllabus-Study-Report.pdf.

Anderson, G. (2020, September 9). Anti-semitism on the rise as new semester starts. Inside Higher Ed. https://www.insidehighered.com/news/2020/09/09/anti-semitism-rise-new-semester-starts.

Bandler, A. (2019, May 21). UCLA guest lecturer calls Zionists white supremacists. Jewish Journal. https://jewishjournal.com/los_angeles/298850/ucla-guest-lecturer-calls-zionists-white-supremacists/.

---. (2020, October 8). Pro-Israel student groups says it’s ‘not a coincidence’ that swastika was found at Columbia days after passage of BDS resolution. Jewish Journal. https://jewishjournal.com/news/united-states/322694/pro-israel-student-group-says-its-not-a-coincidence-that-swastika-was-found-at-columbia-days-after-passage-of-bds-resolution/.

Elman, M. F. (2019, April 8). The intersectional, antisemitic ‘deadly exchange’ campaign comes to campus. The Algemeiner. https://www.algemeiner.com/2019/04/08/the-intersectional-antisemitic-deadly-exchange-campaign-comes-to-campus/.

Falk, R. et al. (2018, September 19). Standing with John Cheney Lippold. Academe Blog. https://academeblog.org/2018/09/19/standing-with-john-cheney-lippold/.

Fish, R. (2019). BDS: binaries, divisions, silencing. In A.J. Hahn Tapper and M. Sucharov, Social justice and Israel/Palestine: Foundational and contemporary Debate (pp. 247–255). University of Toronto Press.

Flayton, B. (2020, November 25). The hate that cannot be contained. Tablet. https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/hate-cant-be-contained.

Harrison, B. (2019). Israel and antisemitism. Journal of Contemporary Antisemitism 2(1), 19–28.

Johnson, K. C. (2020, May 19). Separate and unequal for Jewish groups on campus. Tablet. https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/separate-and-unequal-on-campus.

Jewish News Syndicate. (2020, October 29). New initiatives join forces to battle anti-semitism on college campuses. JNS. https://www.jns.org/new-initiatives-join-forces-to-battle-anti-semitism-on-college-campuses/.

Kerstein, B. (2020, October 27). NYU chapter of AAUP professors group slams zoom for denying platform to Palestinian terrorist. The Algemeiner. https://www.algemeiner.com/2020/10/27/nyu-chapter-of-aaup-professors-group-slams-zoom-for-denying-platform-to-palestinian-terrorist/.

Krupnik, M. (2020, November 24). BDS without campus. Tablet. https://www.tabletmag.com/sections/community/articles/bds-without-campus.

Krylov, A. & Warshel, A. (2020, October 2). Following Rose Ritch resignation, USC’s climate of inclusion must be redefined to include Zionism. Daily Trojan. https://dailytrojan.com/2020/10/02/letter-to-the-editor-following-rose-ritch-resignation-uscs-climate-of-inclusion-must-be-redefined-to-include-zionism/.

Landes, R. (Ed.). (2020). Salem on the thames: Moral panic, anti-Zionism, and the triumph of hate speech at Connecticut College. Academic Studies Press.

Lewin, A. (2019). recognizing anti-Zionism as an attack on Jewish identity. Catholic University Law Review 68(4), 643–651.

Lipstadt, D. (2019, December 29). Jews are going underground. The Atlantic. https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2019/12/after-monsey-will-jews-go-underground/604219/.

Mendeles, S. (2020, May 17). Arab world delusions fuel BDS campaign’s coronavirus conspiracies. Newsweek. https://www.tabletmag.com/sections/community/articles/bds-without-campus.

Mikics, D. (2018, October 16). Ivory tower bigots. Tablet. https://www.tabletmag.com/sections/arts-letters/articles/ivory-tower-bigots.

---. (2019, June 5). The big lie: and the toxic BDS professors who tell it. Tablet. https://www.tabletmag.com/sections/arts-letters/articles/bds-the-big-lie.

Mirsky, M. (2020, September 17). New grant boosts UC Berkeley antisemitism education program. J: The Jewish News of Northern California. https://www.jweekly.com/2020/09/17/new-grant-boosts-uc-berkeley-antisemitism-education-program/.

Murray, J. B. (2020, July 15). Bias and bigotry on the Syracuse University campus. JNS. https://www.jns.org/opinion/bias-and-bigotry-on-the-syracuse-university-campus/.

Nelson, C. (2019a). Israel denial: Anti-Zionism, anti-semitism, and the faculty campaign against the Jewish state. Academic Engagement Network/Indiana University Press.

---. 2019b. The devil’s intersectionality: Contemporary cloaked academic antisemitism. Journal of Contemporary Antisemitism 2(2), 1–10.

Paresky, P. & Harris, S. (2019, August 26). Yes, anti-Zionism is anti-semitic. but it’s still protected speech. The Forward. https://forward.com/opinion/430307/yes-anti-zionism-is-anti-semitic-but-its-still-protected-speech/.

Pessin, A. & Ben-Atar, D. S. (Eds.). (2018). Anti-Zionism on campus: The university, free speech, and BDS. Indiana University Press.

Richman, J. (2020a, September 3). San Francisco State’s ethnicities department to host documented Palestinian terrorist. JNS. https://www.jns.org/san-francisco-state-university-department-to-host-known-palestinian-terrorist/.

---. (2020b, March 10). Campaign at Tufts aims to be first US university to end Israel law-enforcement cooperation. The Algemeiner. https://www.algemeiner.com/2020/03/10/campaign-at-tufts-aims-to-be-first-us-university-to-end-israel-law-enforcement-cooperation.

Ritch, R. (2020, August 10). I was harassed and persecuted on campus just for being a Zionist. Newsweek. https://www.newsweek.com/i-was-harassed-persecuted-campus-just-being-zionist-opinion-1523873.

Rossman-Benjamin, T. (2018, August 17). Anti-Zionist attacks at universities have increased—yet schools aren’t doing anything. The Hill. https://thehill.com/opinion/civil-rights/402337-anti-zionist-attacks-on-campus-have-increased-yet-schools-arent-doing.

Solomon, M. (2019, July 13). How liberal Jews are being pushed out on campus. The Algemeiner. https://www.algemeiner.com/2019/06/13/how-liberal-jews-are-being-pushed-out-on-campus/.

Stanley-Becker, I. (2018, September 20). A Michigan professor supported a student’s study-abroad application—until he realized Israel was her destination. Washington Post. https://www.washingtonpost.com/news/morning-mix/wp/2018/09/20/a-michigan-professor-supported-a-students-study-abroad-application-until-he-realized-israel-was-her-destination/.

Strossen, N. (2018). Hate: Why we should resist it with free speech, not censorship. Oxford University Press.

Yudof, M.G. & Atkins, M. and Elman, M.F. (2019, May 7). Williams must accept pro-Israel student group. Berkshire Eagle. https://www.berkshireeagle.com/mark-g-yudof-michael-atkins-and-miriam-f-elman-williams-must-accept-pro-israel-student/article_3a303439-d7b6-5cd7-b808-441bc893e87a.html.

Zieve, T. (2017, September 27). After ‘anti-fascist’ rally targets Zionists, U of Illinois ‘welcomes’ Jews. Jerusalem Post. https://www.jpost.com/diaspora/after-anti-fascist-rally-targets-zionists-u-of-illinois-welcomes-jews-506069.

________________________

* מרים פ. אלמן היא פרופסור למדע המדינה בבית הספר על שם מקסוול לאזרחות ולענייני ציבור שבאוניברסיטת סירקיוז, שם היא גם עמיתת הקרן למצוינות בהוראה על שם רוברט ד. מקלאור. אלמן מנהלת כיום את Academic Engagement Network (AEN), ארגון חינוכי ללא מטרות רווח המקדם את לימודי ישראל באקדמיה בארצות הברית, נאבק באנטישמיות בקמפוסים ומקדם את עקרונות החופש האקדמי וחופש הביטוי בקמפוס.

[1] ונדליזם אנטישמי לרוב עולה בקנה אחד עם אקטיביזם ממושך שמובילים סטודנטים, הכולל פעולות מטעם ה־BDS ותעמולה אנטי־ישראלית. יותר ויותר קורה שצלבי קרס או עלונים ניאו־נאציים מופצים בקמפוסים בעקבות החלטות ומשאלים של תנועת ה־BDS, כפי שקרה לאחרונה באוניברסיטת קולומביה Bandler, 2020)).

[2]  נשמעת כמובן גם ביקורת אחראית יותר על ישראל ועל הציונות, הנמנעת מכל עוינות קיצונית או פחד מעצם זכותם של היהודים להגדרה עצמית. ראשי האוניברסיטאות והמרצים יכולים לפעול לקידום שיח כזה בפעילותם של סטודנטים פרו־פלסטינים בקמפוס, באמצעות הבלטת המאמצים לדו־קיום בשלום ולאינטגרציה כלכלית ותרבותית באזור. הכרחי גם להשקיע בתוכניות חילופי סטודנטים שיביאו יותר סטודנטים ישראלים לקמפוסים בארצות הברית. אחרי הכול, קשה הרבה יותר לשנוא או לפחד ממי שפוגשים בשיעורים, בקפיטריה, במועדוני הסטודנטים ובפעילויות הספורט.

[3]  הפעילויות האנטי־ישראליות הארסיות בקמפוס מתרחשות בעיקר פנים אל פנים – שיבוש אירועים, עצרות והרצאות, ומיצגי "חומת האפרטהייד" הנפוצים בכל רחבי הקמפוס. המעבר ללמידה מרחוק בעקבות מגפת הקורונה הביא לביטולן של רבות מהפעילויות הללו.

[4]  המטרה העומדת מאחורי רוב המקרים הללו, גם אם אינה מוצהרת, היא לבודד את הסטודנטים ואת המרצים היהודים והציונים. מי שיצאו נגד גרסאות אנטישמיות של אנטי־ציונות, לרוב מואשמים בכך שהם פועלים בחוסר תום לב כדי להשתיק את הביקורת על ישראל.

[5]  כמאה ארגונים ללא כוונת רווח, הפועלים ברמה הלאומית, האזורית והמקומית, נאבקים כיום באנטישמיות ובדה־לגיטימציה של ישראל בקמפוסים בארצות הברית. רוב הארגונים הללו פונים לסטודנטים יהודים וציונים ומספקים להם מידע, כלים, הכשרה ותמיכה, ואלו בתורם נאבקים בפעילות הבוטה נגד ישראל בקמפוסים שהם לומדים בהם. רבים מארגונים אלה פועלים במתכונת "כלב שמירה" – מטרתם לחשוף אנטישמיות בקמפוס, לדווח עליה לתקשורת ולדרבן את רשויות האוניברסיטה לפעולה. חלק מהארגונים מציעים לסטודנטים ייעוץ משפטי והכוונה משפטית, וכמה מהם (כגון: Lawfare, Brandeis Center for Human Rights Under Law, Zachor Legal, StandWithUs) אף הגישו לאחרונה למשרד החינוך תביעות או תלונות בשמם של סטודנטים (למשל: באוניברסיטת קולומביה, באוניברסיטת אילינוי באורבנה־שמפיין, באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובאוניברסיטת המדינה של סן פרנסיסקו). אך מעט מאוד מארגונים אלה מתמקדים בהסברה או בגיוס תמיכתם של חברי סגל המוטרדים מהמצב. יוצאי דופן וראויים לציון הם: Academic Engagement Network, Alliance for Academic Freedom, Scholars for Peace in the Middle East.

[6]  מחקר עדכני שבחן במשך עשר שנים חמישים תוכניות לימודים בארבעים מכללות ואוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות בארצות הברית, מצא כי 78% בממוצע מחובות הקריאה בקורסים של מרצים התומכים בחרם אקדמי על ישראל, נכתבו על ידי תומכי BDS לעומת 17% בלבד בקורסים של מרצים המתנגדים לחרם האקדמי על ישראל. ראו AMCHA Initiative, 2020.

[7] על חברי הנהלת האוניברסיטה לוודא גם שתוכנית הלימודים מאוזנת. הם יכולים לשכור מרצים חדשים שלהם נקודות מבט על ישראל ועל המזרח התיכון השונות מאלו המציגים מרצים התומכים ב־BDS.

[8]  הצו הנשיאותי מתאריך 11 בדצמבר 2019 מחייב לאכוף את סעיף VI לחוק זכויות האזרח כדי להגן על סטודנטים יהודים מפני אפליה על רקע גזע, צבע או מוצא לאומי בתוכניות ובפעילויות המקבלות סיוע כספי פדרלי. כמו כן הוא מחייב סוכנויות פדרליות לפעול לאכיפת סעיף VI על פי ההגדרה של "אנטישמיות" שהגדירה הברית הבין־לאומית לשימור זכר השואה (IHRA). הגדרה זו כוללת דוגמאות לצורות ביטוי אנטישמיות  נגד ישראל. הצו הנשיאותי מציג אפוא כלי חדש המאפשר לקבוע האם אנטישמיות הייתה המניע להתנהגות בלתי חוקית כלשהיא. עם זאת, בהיעדרה של פעולה מפלה הנלווית לדיבור השנאה, דיבור שנאה אנטישמי בפני עצמו לא יביא להפעלת סעיף VI. כמו כל חקיקה גם הצו הנשיאותי יכול להיות מנוצל לרעה כדי להשתיק דיבור המוגן תחת חופש הביטוי, כולל התבטאויות נגד הציונות וצורות ביטוי אנטישמיות נגד ישראל, אך כוונת הצו היא להבטיח לסטודנטים יהודים סביבת למידה שאינה עוינת והגנה מפני הטרדה מתמשכת ומפני פעולות מפלות שננקטות נגדם בגלל תמיכתם בישראל או בשל אמונותיהם ובשל זהותם היהודית.

[9]  ארגון הלל והעמותה ללא מטרות רווח Academic Engagement Network השיקו יוזמות חינוכיות חדשות להתמודדות עם האקלים בקמפוס שחווים סטודנטים יהודים. יוזמות אלו מסייעות להנהגות האוניברסיטאות להבין טוב יותר את האנטישמיות העכשווית ולטפל בה ישירות. למידע נוסף ראו: JNS, 2020; Mirsky, 2020.

[10]  יש להציע ליווי והדרכה לסטודנטים או לארגוני סטודנטים שפעילותם כוללת דיבור שנאה אנטישמי. מי שנוטל חלק בפעילות אנטישמית צריך לעמוד לדין משמעתי בגין הפרת כללים ומדיניות של האוניברסיטה. אם ארגון סטודנטים רשמי נושא דברי שנאה פוגעים היוצרים אקלים של פחד ושל חוסר כבוד, יש להשעות או לבטל את זכויותיו. כדי לעקוב כראוי אחר בריונות והטרדות, יש ליצור נהלים ותקנונים לדיווח על תקריות נגד סטודנטים יהודים, או לדאוג שהאמצעים הקיימים ייושמו טוב יותר.

[11]  בהמליצה על אסטרטגיות שאינן מבוססות על צנזורה למאבק בדיבור שנאה, אמרה נדין סטרוסן, לשעבר ראש האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU), כי "על המחויבים לשוויון ולכבודו של הפרט מוטלת האחריות המוסרית לגנות 'דברי שנאה' ולהביע תמיכה במי שדיבור זה מכוון אליו" (Strossen, 2018, p. 165).