מאז תום 'צוק איתן' מתנהל ויכוח מר בין השב"כ לבין אמ"ן אודות ההתרעה שהייתה או לא הייתה. הסוגיה קיבלה הד תקשורתי, כמו למשל בתוכנית "עובדה" בערוץ 2. השב"כ טען שנתן התרעה, אמ"ן הכחיש זאת, הרמטכ"ל כתב מכתב שמעולם לא הונחה התרעה כזו על שולחנו - והיחסים בתוך קהילת המודיעין, בין אמ"ן לשב"כ, התדרדרו על רקע הפרשה. נדמה שייקח עוד זמן בכדי להחזיר את האמון ההדדי בין הגופים. כדי להתמודד באופן מהותי עם השאלה הזו – האם ניתנה או לא ניתנה התרעה – צריך קודם כל להבין באיזו התרעה מדובר, כלומר לערוך בירור מושגי.

סוג אחד שקיים הוא התרעה אסטרטגית, שתכליתה להתריע על כיוון או על מגמה כללית שבעקבותיה נדרש לשנות מדיניות. דוגמא לכך היא ה"עסקה הצ'כית" בשנת 1955 (עסקת נשק גדולה בין ברית המועצות למצרים) אשר בעקבותיה העריך אמ"ן שפני מצרים למלחמה. המשמעות של התרעה כזו היא שישראל נדרשת לבחון מחדש את מדיניותה ואולי אף לשנותה. הפעולה המתבקשת בעקבות התרעה כזו היא כניסה לחדר הדיונים וגיבוש מדיניות חדשה, כאשר שום טנק או מטוס עדיין לא זז בשלב זה.

התרעה נוספת הינה התרעה אופרטיבית, היינו התרעה אודות כניסת כוחות לסיני או רמת הגולן, או במקרה של חזבאללה איוש מערכי החירום. בעקבות התרעה כזו המערכת הישראלית צריכה "להידרך", כלומר נדרש להפעיל בה רכיבים אופרטיביים כמו העלאת כוננות, גיוס מילואים או מתן הוראות להיערכות העורף כמענה להתפתחות בצד השני.  ההתרעה האחרונה הינה התרעה טקטית אודות אירוע מסוים כמו פיגוע או העברת אמצעי לחימה. בעקבות התרעה כזו יכולה להתבצע פעולה בודדת דוגמת סיכול פיגוע, ואין משמעותה בהכרח פתיחת מלחמה.

סלע המחלוקת בקהילת המודיעין נובע לדעתי מהיעדר שפה מוסכמת: השב"כ חיבר בין התרעה טקטית (על פיגוע מנהרה) לבין התרעה אסטרטגית (על מלחמה), אמ"ן לא ראה חיבור כזה כחיבור ודאי, ובכל מקרה לא התייחס להתרעה הטקטית כאל כזו שגוזרת בהכרח התרעה אסטרטגית. עד היום אנשיו טוענים כי חמאס כלל לא רצה במלחמה, ואם כך היה אז על מה בדיוק התריע השב"כ?

לאור בירור מושגי קצר זה עולות מספר מסקנות. ראשית, לפני שנקלעים לוויכוח משמעותי בסדר גודל כזה חשוב שתהיה שפה מושגית מוסכמת, שלא הייתה קיימת ב'צוק איתן' וספק אם היא קיימת היום. שנית, תפקיד המודיעין אינו "לחזות את העתיד" והוא גם לא יכול לעשות זאת. השאלה אם תהיה או לא תהיה מלחמה בקיץ שעבר הושפעה לא מעט ממדיניותה של ישראל, כלומר ישראל בתגובותיה לפעולות חמאס השפיעה על השאלה אם תהיה מלחמה.. לבסוף, התפקיד שהיה אולי חסר יותר מכל ב'צוק איתן' הוא הבנה טובה יותר של ההווה. אפשר שהבנה טובה יותר של מערכת היחסים בין הנהגת חמאס בעזה לבין הנהגת חמאס בחו"ל הייתה יכולה להביא להסכמות משותפות, לפיהן יש אינטרס משותף של ישראל ושל חמאס למנוע מלחמה, והדבר היה מונע הסלמה שאיש לא רצה בה.