שורטי של דוד סימן טוב

ספקות רבים מתעוררים בעידן הנוכחי באשר לתפקידה של קהילת המודיעין וליכולתה לחזות את העתיד בהקשרים אסטרטגיים. קהילות המודיעין בארץ ובעולם נדרשות להתמודד עם ההשלכות של שינויים חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים על המציאות. בה בעת, ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים בעולם הובילו לצמיחת תחום חקר המגמות, טרנדולוגיה, מקצוע המבוסס על היכולת לזהות מגמות ולחזות ותהליכים. על רקע האתגר המודיעיני הגובר, עולה השאלה האם המודיעין יכול וצריך לעשות שימוש בכלים מתוך גישת הטרנדולוגיה? טרנד הוא ניצול של ההזדמנות לחולל את הרעיון הנכון ולהוציא אותו לפועל בצורה הרווחת והרווחית ביותר. בעיני רינייר אברס, חוקר התופעה ומייסד האתר trend hunter, טרנד הוא מילוי של צורך, רצון או ערך קיים בקרב הצרכנים. מושג מפתח בתחום...

ביום רביעי, 8 באפריל 2015, בשעות הלילה התרחשה מתקפת סייבר טרור תודעתית יוצאת דופן  על צרפת. מתקפה זו מיוחסת לפעילי "המדינה האסלאמית" (דאע"ש) והופעלה כנגד גוף התקשורת הצרפתי TV5Monde . המתקפה כללה הפלת מערכות מידע והתשתית התפעולית של החברה והתבטאה בחוסר יכולת לשלוח מיילים הארגוניים וכלה באי יכולת לשדר בשל פגיעה בשרתים הייעודים לשידור. סה"כ הוחשכו בו-זמנית 11 ערוצי טלוויזיה למשל 3 שעות ובנוסף השתלטו התוקפים על ערוצי הניו מדיה של TV5Monde כגון פייסבוק וטוויטר ופורסמו בהם מסרים של בגנות השתתפות צרפת בקואליציה הנלחמת בדאע"ש בסוריה ועיראק במטרה ליצור הרתעה ולוחמה פסיכולוגית. התוקפים גם פרסמו פרטים אישיים של בני משפחות של חיילים צרפתיים שלכאורה נלחמים נגד המדינה האסלאמית בסוריה ועיראק וכן פרסמו...

מקובל בחוגים רבים לראות במודיעין גוף הפועל לפי הנחיות הקברניט. הדרג המדיני יגיד מה הוא רוצה - המודיעין יבצע. בין איש המודיעין לקברניט שורר, לכאורה, דפוס של יחסים חד-כיווניים, המודיעין נידרש לספק לדרג המדיני מידע לאור שאלות ('הצי"ח'- ציון ידיעות חיוניות) שקיבל מהקברניט. בין שני אלה לא ניתן ולא נידרש לבצע למידה הדדית או פיתוח ידע משותף. ביטוי לגישה הלינארית של היחסים בין הצרכן, מעצב המדיניות, לבין היצרן, הלא הוא המודיעין, ניתן למצוא ב"מעגל או הליך המודיעין" שהוגדר ע"י שרמן קנט בחצי המאה שעברה. השלבים המרכזיים של תהליך זה הינם: א. זיהוי בעיה אסטרטגית – מתקבלת לאור דירקטיבה של הצרכן או זיהוי של המודיעין באמצעות האיסוף,  אשר מגלה תופעה בלתי רגילה. ב. ניתוח הבעיה. ג. איסוף נתונים אודות...

מאז תום 'צוק איתן' מתנהל ויכוח מר בין השב"כ לבין אמ"ן אודות ההתרעה שהייתה או לא הייתה. הסוגיה קיבלה הד תקשורתי, כמו למשל בתוכנית "עובדה" בערוץ 2. השב"כ טען שנתן התרעה, אמ"ן הכחיש זאת, הרמטכ"ל כתב מכתב שמעולם לא הונחה התרעה כזו על שולחנו - והיחסים בתוך קהילת המודיעין, בין אמ"ן לשב"כ, התדרדרו על רקע הפרשה. נדמה שייקח עוד זמן בכדי להחזיר את האמון ההדדי בין הגופים. כדי להתמודד באופן מהותי עם השאלה הזו – האם ניתנה או לא ניתנה התרעה – צריך קודם כל להבין באיזו התרעה מדובר, כלומר לערוך בירור מושגי. סוג אחד שקיים הוא התרעה אסטרטגית, שתכליתה להתריע על כיוון או על מגמה כללית שבעקבותיה נדרש לשנות מדיניות. דוגמא לכך היא ה"עסקה הצ'כית" בשנת 1955 (עסקת נשק גדולה בין ברית המועצות למצרים) אשר בעקבותיה...