פרסומים
צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, דצמבר 2011

מערך המילואים של צה"ל, בעבר התשתית העיקרית של הכוח הצבאי, נמצא בפרשת דרכים כשהפיקוד הצבאי עצמו והדרג המדיני אינם יודעים כנראה באמת כיצד לעצבו מחדש. המחבר טוען כי השילוב של עלויות פוליטיות ועלויות כלכליות גבוהות, הכרוכות בהפעלתו של מערך המילואים, מאיץ את שקיעתו כחלק מצעידתו לעבר מודל של צבא מילואים מקצועי. לטווח ארוך, מערך המילואים יצטמצם ויעמוד על מודל מקצועי, המתבסס על שירות של מעטים יחסית, בהדרגה בהתנדבות, לתקופות ארוכות יחסית, שיבטיחו את השמירה על כשירותם בתמורה לתגמול כספי הולם, בדומה למודל שמספר צבאות מערביים אמצו על חורבות גיוס החובה. ישראל צועדת בכיוון זה. האוטונומיה המקצועית של הצבא ושל מפעיליו הפוליטיים תצא נשכרת מכך, אך הדמוקרטיה, שקולם של אנשי המילואים היה נדבך חשוב שלה, מעצם היכולת לרסן את הפעלת הצבא, תינזק.