ביום חמישי 9.7.2015 התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי כנס "מושג הביטחון והמשא ומתן עם הפלסטינים". הכנס נערך במסגרת פרויקט שניהל המרכז למו"מ יישומי בשנה האחרונה, אשר בחן כיצד הענקת משמעויות שונות למושג הביטחון עשויה להוביל לניסוח תפישה ביטחונית עדכנית להסכם, תוך הגדלת מרחב התמרון של הנושאים ונותנים במשא ומתן עם הפלסטינים.
• יציאה מהמבוי הסתום במו"מ תוך התבססות על משמעויות שונות של מושג הביטחון
הדוברים במהלך הכנס הדגישו את העובדה כי במציאות הקיימת מושג הביטחון זוכה למשמעות אחת דומיננטית ויחסית צרה, אשר מעמידה את המרכיבים הצבאיים-לאומיים במרכזה. סבבי השיחות השונים אשר התקיימו בעבר, התבססו, בשינויים קלים, על אותה משמעות של מושג הביטחון, והגיעו שוב ושוב למבוי סתום, כאשר דרישות הביטחון הישראליות באו בסתירה לדרישות הריבונות הפלסטינית.
דרישות הביטחון הישראליות לשליטה במרחב האווירי והאלקטרו-מגנטי, לנוכחות צה"ל בבקעת הירדן, לעמדות התראה על פסגות הרים, לחופש פעולה מבצעי במצבי חרום, יחד עם הדרישה לפירוזה של המדינה הפלסטינית מיכולות צבאיות המאיימות על ישראל ואיסור החתימה על בריתות צבאיות עם צד ג' – נתפשות בראיית הפלסטינים כהמשך הכיבוש והיות המדינה הפלסטינית סוג של 'מדינה מופחתת' , ללא יכולת לממש באופן מלא את זכותם לעצמאות מלאה, ריבונות, גבולות ברורים ושליטה טריטוריאלית מלאה.
הרחבת משמעות מושג הביטחון עבור הישראלים, טומן בחובו לא רק שינוי בסדרי העדיפויות הפנימיים בחברה בישראל, אלא גם הזדמנות ליציאה מהמבוי הסתום. זאת, באמצעות שילובן של משמעויות המעמידות במרכז ההגדרה של הביטחון סוגיות זהותיות, חברתיות, אנושיות או סביבתיות. לשילוב זה יש סיכוי לפוגג חששות בסיסיים של הפלסטינים, ואף להגדיל את מרחב האינטרסים המשותפים.
• ביסוסה של זהות ישראלית מכלילה
המושב הראשון הצביע על ההכרח והפוטנציאל הקיים בחיבור מושג הביטחון למושג הזהות. זהות חיובית מדגישה את המרכיבים המשותפים לחיים באזור - את הקשר ההיסטורי והחיבור הרגשי למקום, ואת הדאגה המשותפת לעתיד המקום. זאת, לצד ההכרח להשתחרר ממרכיב 'הקורבנות' הקיימת בשני הצדדים. אין הכוונה למחוק את העבר, לא את השואה ולא את הנכבה. יש להכיר בעוולות העבר, ואף ללמוד מהעבר, אך יש להפסיק ולתכנן את המדיניות בהווה כתגובה למה שהיה בעבר – ולעבור לתכנן את המדיניות על סמך העתיד הרצוי לשני הצדדים.
היעדרה של זהות ישראלית מכילה ומכלילה עלתה כאתגר נוסף עמו יש להתמודד. על רקע התפישה כי השייכות והיכולת להזדהות, הן שעומדות בבסיס הביטחון, על מנת להגביר את הביטחון, יש לפעול לביסוסה של זהות ישראלית עמה כל חלקי האוכלוסייה יכולים להזדהות.
בנוסף הודגש במהלך הדיון כי העובדה שאוכלוסיות רבות אינן לוקחות חלק בדיון על הביטחון, בדיון על קביעת הסוגיות החשובות ביותר לחייהם, היא עדות להיעדר השייכות. לפיכך, עלה הצורך לערב את כל חלקי האוכלוסייה גם בדיון על הביטחון – את הערבים אזרחי מדינת ישראל, נשים, חרדים ואחרים.
• יש לבסס אינטרסים ביטחוניים משותפים
המושב השני העמיד במרכז מושג הביטחון את היכולת של הפרטים לחיות חיים מלאים ובטוחים במובן הפשוט ביותר במסגרתה של חברה שוויונית המאפשרת לכל אחד ואחת להגשים את הפוטנציאל החופשי מפחד וממחסור.
הדגשת מרכיבים אלו בהגדרת מושג הביטחון מובילה להתמקדות בפתרון פרגמטי של בעיות חיי היום-יום – דיור בר-השגה, תעסוקה, חינוך, שמירה על משאבי הטבע והסביבה, צמצום כלי הנשק במרחב, שותפות בקבלת ההחלטות על עיצוב החיים ברמה המקומית ועל ידי כך גם חיזוק אוכלוסיות מוחלשות ועוד. העמדת סוגיות אלו כסוגיות הביטחון המרכזיות גם במו"מ עם הפלסטינים, ביטחוניות מאפשרת להגביר את הביטחון, תוך התבססות על בניית אינטרסים משותפים או חופפים. הוצגו מספר דוגמאות כגון: הטיפול בשפכים; הקמת אתרי מחזור משותפים; טיפול משותף במפחמות ועוד.
• ביטחון קיומי כביטחון כלכלי-אישי ויישום 1325 במו"מ עם הפלסטינים
המושב השלישי העמיד במרכז הגדרת הביטחון את המרכיבים האישיים-כלכליים, ושם דגש מיוחד על חוסר הביטחון הבסיסי ממנו סובלות הנשים. בהתייחסות להקשר הישראלי, הדגישו הדוברות כי האיומים הביטחוניים המרכזיים הקיימים והסבירים על החיים באזור אינם יותר איומי המלחמה וכיבוש המדינה על ידי צבאות זרים. יש להתייחס לאלימות בתוך הבית, ברחוב ובמקומות העבודה. יש להתייחס לאיומי ביטחון הנובעים דווקא מהמשך הכיבוש והשליטה באוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, וההשלכות שלו על ערכי והתנהלות החברה הישראלית. איומים כלכליים הופכים להיות איומים קיומיים אמיתיים על יכולתם של הפרטים לחיות בשלום ובביטחון, ואיומים של אסונות טבע הינם סבירים יותר. לצד איומים אלו משתנה גם הרעיון של ביטחון לאומי-צבאי כאשר הטרור הופך להיות דומיננטי יותר, אסטרטגי יותר, והוא פועל בין המרחב הציבורי לפרטי.
כמו כן נדונה הטענה כי הידע הביטחוני ממודר ונשמר בקרב קבוצה מצומצמת, ואינו חשוף לדיון ולביקורת ציבורית. קבוצה מצומצמת קובעת מהו ביטחון, על מי ועל מה תגן כיפת הברזל במערכה הבאה –מה ומי חשוב יותר או פחות.
היעדר ההיערכות לשעת חירום הובא כדוגמא לאיום ביטחוני אמיתי וקונקרטי יותר ממלחמה אשר אינו מטופל ככזה. היערכות אשר דורשת הרבה פחות תקציב ומתבססת על הקמת מערך תיאום בין רשויות מקומיות, כוחות הצלה, בתי חולים וכו'.
חברות כנסת שהשתתפו בכנס דרשו את יישום החלטה 1325 של האו"ם, המדגישה את חשיבות שילובן של נשים במוקדי קבלת ההחלטות בכלל, ובניהול משא ומתן לשלום בפרט כצעד לחיזוק הביטחון. הדוברות הצביעו על כך שעצם נוכחותן של נשים בוועדה לחוץ וביטחון של הכנסת, על אף שעדיין יש להיאבק עליה, מגבירה בסופו של דבר את הביטחון, ומביאה להרחבת הפרספקטיבה ואי קבלת הדברים כמובנים מאליהם.
• סילבן שלום: אחרי ההסכם עם איראן, חידוש המו"מ בין ישראל והפלסטינים
את הכנס חתם השר סילבן שלום שהדגיש כי כרגע אין משא ומתן בין הישראלים והפלסטינים. הזירה האזורית מתרכזת באיראן והגרעין, ובחוסר היציבות באזור. הסכם עם איראן יוביל לשינוי מאזן הכוחות האזורי, וההתנהגות של מדינות באזור, כאשר המתונים ישקלו מחדש את האסטרטגיה שלהם, לאור הרווח אותו קצרו הקיצונים בחתירתם תחת היציבות. השר צפה כי לאחר חתימת ההסכם עם איראן בנוגע לגרעין, יחזור התהליך המדיני בין הישראלים והפלסטינים למרכז העשייה הדיפלומטית באזור.
שני הצדדים אינם ששים לקדם תהליך שלום כרגע, ומבינים שכל הבשלה של משא ומתן תאלץ אותם להתפשר ולקבל הכרעות היסטוריות קשות. גם הפלסטינים אינם מקבלים נכוחה את היוזמה הצרפתית אשר דורשת מהם במובלע לוותר על 'זכות השיבה' וחלום פלסטין הגדולה.
השר שלום כן תומך בחידוש השיחות. הוא מתנגד להנחת נייר כבסיס לדיון. הדבר לטענתו יגביל את הגמישות בדיונים ואת יכולתה של ההנהגה להסביר לציבור פשרות שנעשו. הוא תומך בקיומו של משא ומתן דיסקרטי שאינו חשוף לציבור, אשר יאפשר גמישות רבה יותר במציאת נוסחה מוסכמת. כמו כן, השר תומך בקידומו של משא ומתן גם אם אין רואים אפשרות להגעה להסכם קבע סופי, אלא ליישומם של צעדי ביניים בדרך לשם.
שיקום עזה לאחר 'צוק איתן', שהוא אינטרס ישראלי, לא יכול להתנהל דרך אבו-מאזן אשר אינו מחזיק בסמכות בעזה, ולכן הוא נעשה דרך קטאר, לה גם המשאבים הנדרשים להשקיע ברצועה וגם גישה לחמאס. 'צוק איתן' השיג את ההרתעה הרצויה, ויש לשמר אותה, אולם אין לישראל מאבק עם האנשים עצמם בעזה, אלא עם הנהגת החמאס, ולכן חשוב לשקם את עזה.
השר הבהיר כי חיזוק הביטחון באזור נעשה דרך שיתוף פעולה וקידום פרויקטים משותפים באזור. עם מצרים וירדן, מעבר לאינטרסים הצבאיים המשותפים שיש לנו, אנו מקדמים גם תכניות פיתוח. עם ירדן בעיקר סביב נושא המים והגז. הנחת צינור גז, וקידום פרויקט תעלת הימים הינם הדוגמאות הבולטות לכך. ועם הפלסטינים, היום עובדים בישראל יותר פלסטינים מאז התקופה של 'תור הזהב' לפני האינתיפאדה הראשונה, זהו צעד חשוב והכרחי בשיפור הביטחון באזור.
• סיכום
הכנס הביא לידי ביטוי מספר קולות מצומצם מתוך הפרויקט הכללי וסיכומי קבוצות העבודה שלו, והדגים את הפוטנציאל הרב שיש לדיון ציבורי בישראל סביב משמעות מושג הביטחון.
הכנס לא כיוון להציג תפיסת ביטחון אלטרנטיבית אחת, אלא להיפך להציג את המגוון הקיים והאפשרי עבור מושג הביטחון. ייתכן ויש החולקים על תפיסת הביטחון כפי שהוצגה על ידי הדוברים בכנס, וטוב שכך.
היות ובעזרת מושג הביטחון מחליטה החברה על סדר העדיפויות שלה, וכל מה שנקשר לביטחון מקבל עדיפות עליונה וראשונית, ודוחק את כל שאר הסוגיות לתחתית הרשימה – השאלות מהו ביטחון, ומה הן הסוגיות הביטחוניות, וכיצד ליצור תחושה ומציאות של ביטחון דרך תחומים נוספים - הן שאלות קריטיות לחיים שלנו כאן. לכן חשוב שכל מי שמושפע מהתשובות להן, ייקח חלק בניסוחן של אותן תשובות.
ההכרה בריבוי האפשרי של מרכיבי מושג הביטחון, ופתיחת הדיון הפנימי, מאפשרים לנושאים ונותנים הישראלים גם מרחב תמרון פוליטי רב יותר במהלך המשא ומתן עם הפלסטינים. הנושאים ונותנים יוכלו להצדיק מהלכים שונים ומגוונים אשר משנים את הערכים והמשקלות של סוגיות אלו ואחרות, לבצע 'סחר חליפין' מורכב בין סוגיות שונות, ולבסס שותפות אינטרסים בסוגיות אחרות, על בסיס הגמישות שאותו דיון ציבורי בנוגע למשמעות הביטחון יכולה להעניק להם.
ברור כי הפרויקט והכנס אינם אלא צעדים קטנים אשר באו לתמוך בקיומו של דיון ציבורי שכזה. אנו מקווים שהדיון יימשך ביתר עוז, ומזמינים נוספים להצטרף אליו.