הגשת ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 לנשיא המדינה
6 בינואר, 2021
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו ביום רביעי, כ"ב בטבת, 6 בינואר, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל לשנת 2021 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). ראש המכון, האלוף במיל’ עמוס ידלין, וחוקרות וחוקרי המכון, הציגו במפגש המקוון את הסוגיות הביטחוניות והמדיניות המהותיות לישראל להערכתם לשנה הקרובה.
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אמר בהתייחס להערכה כי "בהקדמה מציינים העורכים כי 'נוסף לסקירת האתגרים הנכונים למדינת ישראל, יש להידרש לאפשרויות ההתמודדות עימם'. בכך אתם רומזים לנו שיש מענה לאיומים. בכול אתגר חבויים גם הפתח והתקווה להזדמנות חדשה. ציינתי קודם את אי-הוודאות הגדולה, במיוחד השנה. אי וודאות היא תמיד פתח לסיכונים, אבל גם לסיכויים – ולהזדמנויות חדשות. אנחנו צריכים להתמודד עם הסיכונים - ולנצל את ההזדמנויות. בהקשר הזה אני רוצה להעיר שתי הערות, שהן אחת: הראשונה מתייחסת לצורך הדחוף בשיקום האמון בין אזרחי ישראל למדינה. אמון שנפגע בשנה האחרונה - בצורה קשה, אולי אפילו אנושה. ההערה השנייה מתייחסת לבחירות הקרבות, ולשבר הפוליטי והחברתי המתמשך. זו מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, והאחרונה שלי, כנשיא. בהנחה שהאיום הבריאותי יוסר מעלינו בקרוב ואני מקווה שכך יהיה, החברה הישראלית תזדקק באופן דחוף לממשלה יציבה, מתפקדת, שתעסוק בראש ובראשונה בשיקום המשק והכלכלה, בפערים החברתיים ובשבר – בשבר הגדול שיש בחברה הישראלית, בין איש אחד לרעהו. יהיה עליה לעסוק בשנאת החינם שמטלטלת - את יסודות החוסן הלאומי שלנו. באם לא תקום ממשלה יציבה, חובת האחריות נופלת על כתפיהם של חברי הכנסת, מכלל המפלגות, שיצטרכו להציג לאזרחי ישראל פתרון חוקי או פוליטי אחר ליציאה מהמשבר המתמשך."
הנשיא סיכם ואמר כי "הדוח חשוב לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית בהיותו דוח חשוף ופתוח. אנשי המכון, המשיכו לדאוג לחוסנה של מדינת ישראל במסירות, בתבונה ובאומץ תוך עריכת מחקרים, וכל זאת באהבה וברצון לקדם את מדינתנו ואת חברתנו."
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (במיל) עמוס ידלין, אמר בהצגתו: "בפתחה של שנת 2021 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה על אף משבר הקורונה. עם זאת, ישראל מצויה במשבר רב-ממדי פנימי, בריאותי, כלכלי, חברתי, פוליטי ומשילותי משולב, שנחשף בעקבות מגפת הקורונה. משבר מורכב זה עלול לערער את יסודות הביטחון הלאומי במובנו הרחב, שכן הוא מוביל להיחלשות מנגנוני המדינה ומוסדותיה".
"לראשונה מאז החל המכון למחקרי ביטחון לאומי בפרסום מדרג האיומים השנתי, דורג האתגר הפנימי בסקר מומחים כאחד משלושת האיומים המובילים על חוסנה הלאומי וביטחונה של ישראל", הבהיר ידלין והוסיף: "למרות האתגר הפנימי החמור, אין לשגות באשליה שהאתגרים החיצוניים נעלמו וייתכנו אירועים ביטחוניים שיובילו להסלמה בלתי מתוכננת. האפשרות שמדינת ישראל תיתקל ב-2021 באתגר ביטחוני חיצוני היא בסבירות לא נמוכה".
ראש המכון ציין כי "מלחמת הצפון הראשונה" היא האיום החמור ביותר הניצב בפני ישראל בפתחה של 2021. "המלחמה הבאה בצפון לא תישאר בזירה אחת", הדגיש.
על המתיחות מול טהראן אמר: "לאיראן 'חשבון פתוח' עם ישראל, וייתכן שטהראן תפעל באגרסיביות, בעיקר באמצעות שלוחיה, מתוך הערכה שממשל ביידן יהיה מרוסן בתגובתו וירפה מעליה את ה'לחץ המירבי'. על ישראל להיערך להידברות צפויה אודות הסכם גרעין חדש והגדרת האינטרס החיוניים של ישראל במסגרתו. על ישראל להמשיך בפעילות כנגד התבססות איראנית בסוריה ונגד פרויקט הטילים שאיראן מובילה באזור ולייצר אופציה התקפית אמינה מול איראן".
בנוגע לסוגייה הפלסטינית אמר האלוף (במיל') ידלין: "גם הבעיה הפלסטינית לא נעלמה, המנופים ואמצעי הלחץ הפלסטינים המסורתיים איבדו מכוחם. יש לחתור לייצוב שקט ביטחוני בעזה, תוך שיפור מצב האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות. קיימת אפשרות לדינימקת הסלמה מול עזה. במקרה של עימות, על ישראל לפגוע קשה בזרוע הצבאית של חמאס".
ראש המכון סיכם את הדיון בהתייחסו לתהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב ואמר: "בהיבט האזורי – 'הסכמי אברהם' והנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וייתכן מדינות נוספות בהמשך, הם בשורה אסטרטגית חשובה ביותר, ולהם השפעה חיובית הן במישור הביטחון הלאומי והן במישור הכלכלי. יש לפעול ולקוות להמשך ה"גל" וחתימה עתידית אפשרית על הסכם נורמליזציה עם סעודיה שלו יהיו השלכות מרחיקות לכת".
