בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "המפתחות לזירה הפלסטינית", בהנחיית תא"ל (מיל.) אודי דקל ובהשתתפות ד"ר רונית מרזן, ד"ר קובי מיכאל, אלוף (מיל.) גרשון הכהן והשגריר דן שפירו.
בתחילת הדיון העלה תא"ל (מיל.) דקל שאלה בנוגע למצב הצפוי מול הפלסטינים בחמש השנים הקרובות. ד"ר מיכאלי טען כי הפלסטינים נמצאים באחת מנקודות השפל הגדולות שלהם. "בעוד כחמש שנים, אנו עלולים למצוא עצמנו עם זירה פלסטינית מרוסקת ומפוצלת. המחנאות עלולה להביא להתפוררות המסגרת הרשותית לאחר מות אבו מאזן. לישראל יהיה תפקיד חשוב מאוד, ואולי מהמשבר הזה יצמח שינוי משמעותי ועיצוב מחדש של המרחב שישפיע לחיוב גם על הפלסטינים".
ד"ר מרזן התייחסה לדור הצעיר הפלסטיני ואמרה כי "הדור הצעיר חווה סערת רגשות משמעותית. הצעירים מבינים שהמאבק המזוין נגד ישראל כבר לא רלוונטי וכך גם המאבק המדיני. יש התחזקות זרם שכולל גם צעירים אסלאמיסטים ואומר למנהיגים הפלסטינים שהם נכשלו וצריך לעבור למאבק תרבותי בלתי אלים על זכויות אדם ולמען מדינה אחת. זה שיח שנתפס כיותר לגיטימי גם בדעת הקהל וזה מסכן את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל".
השגריר שפירו התייחס לתוכנית המאה ועתידה ברקע מערכת הבחירות האמריקאית. "ספק אם התוכנית תוכל להתבצע בהיעדר תמיכה פלסטינית", ציין. "אם טראמפ ינצח בבחירות, ישראל תוכל לפעול חד-צדדית בתמיכה אמריקאית. אם הוא לא ינצח, ומאחר שהוא מנוגד לעקרונות שהושגו בעבר בין ארצות הברית לישראל, עשוי להיות תרחיש שנשיא דמוקרטי יבוא עם גישה חדשה של כפיית פתרון על שני הצדדים".
אלוף (מיל.) כהן התייחס גם הוא לתוכנית השלום ואמר כי "המציאות שנוצרת כאן של העדר הפרדה בין שתי מדינות, עשויה לעודד פיתוח תשתיות שיאפשרו הזדמנויות חדשות ושיתוף פעולה טוב יותר בין הצדדים. צריך לשנות את הרעיונות והמושגים של המאה ה-20".
מיכאלי דיבר על התיאום הביטחוני ואמר כי "מדובר באינטרס פלסטיני גדול אף יותר מאינטרס ישראלי בגלל שהם לא יכולים להתמודד עם האתגרים הפנימיים, ובראשם חמאס, ללא סיוע ישראלי. זה לא אומר שהוא יישמר בפורמט הקיים בכל תנאי ובכל מקרה בגלל חולשתה שעלולה לחייב אותה לפגוע בתיאום הביטחוני. אני לא מזהה סבירות גבוהה לאיחוד שורות פנים פלסטיני בגלל הפער האידיאולוגי והמחלוקות העמוקות בין הרשות לחמאס. סיפוח חד-צדדי עלול לזרז תהליכים שיובילו לשיבוש התיאום הביטחוני, אבל הוא יישאר אינטרס ביטחוני פלסטיני".
מרזן התייחסה לפיוס הפנים פלסטיני ואמרה כי "יש שסעים עמוקים בחברה הפלסטינית, אבל יחיא סנוואר מנסה ללכת לאיחוד ולפיוס לאומי עם פתח כדי להשתחרר מהאחיזה של הג'יהאד האסלאמי. הוא צריך לייצר הישגים משמעותיים עבור הציבור העזתי כדי לשכנע שמאבק מדיני עדיף על מאבק מזוין. עד שההנהגות בעזה ובראמאללה לא יבינו שזו שעת מבחן עבורן, הפיוס לא יקרה".
שפירו ציין כי ארצות הברית אמר כי פתרון שתי המדינות הוא "עדיין מטרה אסטרטגית והתפיסה שהיא עדיין אפשרית בעתיד היא נכס לישראל ביחסיה עם ארה"ב לנוכח השינויים הדמוגרפיים בארה"ב שמחזקים את התמיכה במפלגה הדמוקרטית, בעיקר בקרב הצעירים".
הכהן אמר בנוגע לסוגיית הסיפור כי "נוצרה מציאות חדשה שדוחפת לסיפוח. לפעמים עדיפה מציאות דה פקטו על פני מציאות דה יורה, אבל כעת סיפוח עשוי להכניס אנרגיה חדשה למערכת. אם ישראל תממש סיפוח, למשל על בקעת הירדן, היא תייצר מציאות חדשה. עדיף שתהיה מציאות עם מומנטום".