אודות
לקריאה
לסגירה
מלחמת ״חרבות ברזל״ החלה עם מתקפת פתע חסרת תקדים של חמאס שהביאה למותם של מאות ישראלים ולחטיפתם של עשרות נוספים. המכון למחקרי ביטחון לאומי עוקב אחר האירועים ופועל לספק עדכוני מצב והמלצות למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב.
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםבל נרמה את עצמנו ביחס לעסקה לסיום המלחמה בעזה
החוקר עזר גת בוחן לעומק ומטיל ספק בטענות השגורות בציבור בעד עסקה שתביא לסיום המלחמה
11.06.25השגת מטרות המלחמה ושיפור מצבה הביטחוני של ישראל לאורך זמן: מדיניות מומלצת לסיום המלחמה בניצחון
בנייר מדיניות זה מפורטת האסטרטגיה המומלצת לסיום המלחמה ברצועת עזה תוך השגת כלל מטרות המלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. חלק ניכר מהעקרונות ודרך הפעולה המומלצים במסמך זה מצויים בהצעה הערבית-מצרית לסיום המלחמה, שהוצגה באפריל 2025, ואשר לא נדונה כלל על ידי ממשלת ישראל. מוצע לאמץ את עקרונות ההצעה הזו כבסיס למשא ומתן. במסגרתו, יש להוסיף את הדרישות לפירוק חמאס מנשקו ולהבטיח כי לא תתאפשר התעצמותו הצבאית. בעיקר יש למנוע את שילובו בעתיד של הארגון במערכת הממשל הפלסטיני.
08.06.25תפיסת הביטחון של ישראל: חוסר קוהרנטיות תפקודית ואסון ה-7 באוקטובר
מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הביאה לעיסוק מחודש במרכיבים שונים של תפיסת הביטחון. המאמר טוען שתפיסת הביטחון מורכבת משלושה רבדים – תורת הביטחון; אסטרטגיית הביטחון; ותפיסת ההפעלה – וחוסר ההלימה ביניהם הוא סיבה בולטת לכישלון הישראלי. בכך מנסה המאמר להציג תשובה חלקית לשאלה מדוע אירע כישלון ה-7 באוקטובר, בשונה מתחקירי צה"ל עד כה שעוסקים במה שקרה. לטענת המחבר, העיסוק המחודש בנושא אינו כרוך בהבחנה חדה במידה מספקת בין תפיסת הביטחון לבין מימושה באמצעות החלטות ביטחוניות. עקרונות תפיסת הביטחון הקיימת היו רלוונטיים דיים להתמודדות מוצלחת עם מתקפת ה-7 באוקטובר, ועיקר הכישלון נבע מאופן יישומם בפועל של עקרונות תפיסת הביטחון על ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי כאחד. המאמר מציג ומנתח את הרבדים השונים, את חוסר ההלימה ביניהם בשנים שלפני 7 באוקטובר 2023, ועומד על התיקונים הנדרשים כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ואת הקוהרנטיות התפקודית של תפיסת הביטחון.
13.03.25