אודות
לקריאה
לסגירה
מלחמת ״חרבות ברזל״ החלה עם מתקפת פתע חסרת תקדים של חמאס שהביאה למותם של מאות ישראלים ולחטיפתם של עשרות נוספים. המכון למחקרי ביטחון לאומי עוקב אחר האירועים ופועל לספק עדכוני מצב והמלצות למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב.
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםרצועת עזה: חלופות אסטרטגיות לישראל
מהן האפשרויות העומדות בפני ישראל בכל הנוגע להתנהלותה ברצועת עזה בשנת 2026 – וכיצד עליה לנהוג?
12.01.26חמאס במסמך חדש: נרטיב של ביטחון, התעלמות מביקורת ונסיון חזרה לשגרה
כיצד מסכם חמאס שנתיים של מלחמה מול ישראל – ומה ניתן ללמוד מכך?
06.01.26לעשות נכון את הדבר הנכון: אתגרי כוח הייצוב/ISF ברצועת עזה
מהם האתגרים שעומדים בפני הכוח המיועד לשמירת הפסקת האש ברצועה – ומדוע הליך הקמתו הוא קריטי להתמודדות עם אתגרים אלו?
30.12.25"למאבק פנים אחרות משידענו": קריאה רטרוספקטיבית בספרו של מחולל טבח ה-7 באוקטובר
מאמר זה מציע קריאה רטרוספקטיבית ברומן 'הקוצים והציפורן' מאת יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה בשנים 2024-2017 ואחד ממתכנני טבח ה-7 באוקטובר 2023. הספר, שחובר ב-2004 בעת שסינוואר ריצה עונש מאסר בישראל, מעניק הצצה מוקדמת לשורשי משנתו המקדשת ג'האד אלים, הקרבת חיים, שנאת יהודים ודחיית כל הסדר שלום עם ישראל. חרף חשיבותו להבנת האידיאולוגיה של חמאס, הרומן כמעט לא זכה להתייחסות מחקרית. המאמר בוחן הן את הזיקות שבין תוכני הרומן למתקפת ה-7 באוקטובר והן את האופנים השונים – ולעיתים הסותרים – שבהם התקבל הספר בעולם הערבי-אסלאמי ומחוצה לו על רקע מלחמת חרבות ברזל וחיסולו של סינוואר. מהניתוח עולה כי 'הקוצים והציפורן' אינו רק יצירה ספרותית אלא גם מניפסט אידיאולוגי חי ונושם, הממשיך לעצב תודעה פוליטית, דתית ותרבותית בקרב קהלים רחבים ממזרח למערב. מקרה הבוחן הנדון מדגים כי בכוחם של טקסטים ספרותיים לשמש כלי רב ערך בידי גופי מחקר ומודיעין לזיהוי מניעי אויב, להעמקת ההיכרות עם תפיסת עולמו ואף לחיזוי כוונותיו. במקביל, חדירתם של טקסטים מסוג זה ללב השיח הציבורי הפופולרי עלולה להניח מצע לרדיקליזציה ולעידוד מעשי טרור.
27.07.25