אודות
לקריאה
לסגירה
תחום המחקר בנושא רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי פועל החל מ-2015, על בסיס הפעילות המחקרית בנושא זה במכון בשנים שקדמו לכך. מטרת תחום המחקר היא למנף את הידע והפוטנציאל המחקרי של המכון בהיקף בינלאומי, כמוקד ידע ייחודי בנושא הרוסי. התמחות תחום המחקר היא בנושאי מדיניות חוץ וביטחון של רוסיה ומדינות במרחב הפוסט סובייטי, פעילותה של רוסיה במזה"ת ובמישור הדו-צדדי ביחסי רוסיה-ישראל. חשיבותו של המעקב והמחקר של הנושאים הנדונים גברה מהותית מאז המעורבות הרוסית באזור מזה"ת, המקרינה על מכלול היחסים בזירות הבינלאומית והאזורית ובפרט על מישור הדו-צדדי.
תחום המחקר מקיף פעילות בשלושת המישורים הבאים:
- מחקר, מעקב וחקר של הנושאים האמורים, כתיבת פרסומים במסגרת המכון ומחוץ למכון, מתן ראיונות לתקשורת והשתתפות בפעילויות אקדמיות שונות בישראל ובחו"ל. במסגרת זו פרסום מאמרים בכתבי העת המובילים בעולם.
- קיום שתוף פעולה אקדמי עם הפרטנרים ברוסיה, קיום מפגשים עתיים במתכונת של דיאלוגים וכנסים בשתי המדינות.
- הפעלת "פורום רוסיה" – מפגש עיתי של כלל העוסקים בנושאים האמורים בישראל – במערכות האקדמיות והממלכתיות. כחלק מהפעילות המשותפת, העוסקת בסוגיות אקטואליות, פרסום עיתי של ניוזלטר, הסוקר את האירועים המרכזיים שעל הפרק.
חוקרים
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםלמרות המאמץ להישאר בסוריה – רוסיה מאבדת מעמד ביטחוני מוביל במזרח התיכון
כיצד באה לידי ביטוי הנוכחות הרוסית בסוריה לאחר נפילת משטר אסד – ומהן המשמעויות לישראל?
26.01.25הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי
תקרית הפלת מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" חשפה את היחסים המורכבים בין רוסיה לשכנותיה הפוסט-סובייטיות ואת נסיגת השפעתה באזור לטובת שחקנים חדשים
09.01.25מתקפת המורדים בסוריה - תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
מהן המשמעויות של מתקפת הפתע של המורדים הסורים נגד שלטון אסד, מיהם השחקנים המעורבים – ומהן ההשלכות על ישראל?
02.12.24המדיניות הרוסית במזרח התיכון בראי ערעור הסדר העולמי והמאבק נגד המערב
מוסקבה האיצה בשנים האחרונות את מערך שיתופי הפעולה בינה לבין שחקנים מערערי סדר ברחבי העולם על פי הגיון העימות עם המערב, שהתעצם על רקע המלחמה באוקראינה. רבים משחקנים אלה, מדינות וארגוני טרור, פועלים במזרח התיכון ומעורבים בעימותים המזוינים עם ישראל באופן שהופך את האסטרטגיה הרוסית הזאת לאיום עקיף עליה. הצעדים האסרטיביים של ישראל בזירות החיכוך בחודשים האחרונים במסגרת המלחמה הרב-זירתית שלה, שהקרינו על אינטרסים ונכסים רוסיים, וכן החתירה של הנשיא טראמפ להסכמות מהירות עם רוסיה, עשויים לרסן את האסטרטגיה הרוסית המתגרה. ניתוח השיקולים והאינטרסים של הקרמלין באזור מסייע להבין את הקשר הסיבתי בין ההתפתחויות לבין שינוי ההתנהלות הרוסית. על ישראל להבין כיצד נכון לפרש את הפעילות של מוסקבה, אילו פעולות ישראליות תורמות לריסון הקשרים של רוסיה עם גורמים עוינים לישראל, וכיצד המשא ומתן בין מוסקבה מול וושינגטון יכול לשנות את מדיניותה במרחב.
18.03.25