ההתרחקות מפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ביודעין ושלא ביודעין, מאיצה את מגמת הגלישה למציאות של 'מדינה אחת'. במסגרת הגלישה ל'מדינה אחת', מתהוות שלוש מגמות שליליות מתפתחות – היווצרות מערכת חיים מעורבת ומפותלת בין יהודים לפלסטינים, שלא ניתנת להתרה ולהפרדה; מבוי מדיני סתום, מבלי יכולת לפרוץ אותו ולממש אופציות להסדר מדיני בעתיד; היווצרות מציאות, אשר תערער את החזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת!. ה-INSS שם לו מטרה להבהיר לציבור מה המשמעויות וההשלכות של הגלישה למציאות של 'מדינה אחת' ובד בבד גיבוש דרכים למנוע מציאות מסוכנת זאת. בעמוד זה ריכזנו מספר מאמרים, גרפים ופודקאסטים המצביעים על מגמות התסבוכת בזירה הישראלית – פלסטינית המשפיעות באופן ישיר על החברה הישראלית והפלסטינית כאחד.
בניגוד ל"הסכמי אברהם", הסוגייה הפלסטינית צפויה להיות מרכזית יותר בהסדר אפשרי עם סעודיה. מהי הסיבה לכך, ומדוע על ישראל לנצל את ההזדמנות שנקרתה בפניה להיחלץ מהמדרון התלול לעבר "מדינה אחת"?
בתום מבצע "בית וגן" רווחה בישראל תחושת הצלחה טקטית-אופרטיבית, אך בהיעדר מהלך מדיני משלים ההישג הצבאי יישחק במהרה – דבר שיוביל להיחלשות נוספת ביכולות ובמעמד הרשות הפלסטינית. אלו עלולים להאיץ את הגלישה למציאות מסוכנת של "מדינה אחת". כיצד על ישראל לפעול?
על אף שפתרון שתי המדינות הינו הפתרון המקובל בקרב הקהילה הבינלאומית ומרבית מדינות ערב, ההנהגה הישראלית והפלסטינית, כמו גם הציבורים, מביעים ספק ביכולת המימוש של המודל ומהרצון ליישמו. בגרף זה ניתן לראות ירידה מזערית בתמיכת דעת הקהל הישראלית בפתרון שתי המדינות לאורך שש שנים.
סקר מדד הביטחון הלאומי, שנערך בסוף שנה קלנדרית, משקף את המגמות שחלו באותה השנה בדעת הקהל הישראלית. לאחר מספר שנים יציבות שבהן התמיכה נעה סביב 55 אחוזים, בשנת 2021 חלה ירידה משמעותית יחסית, של כ-7 אחוזים ברמת התמיכה של ישראלים בפתרון שתי המדינות. ירידה זו מוסברת בעיקר על ידי אירועי מבצע שומר החומות והאלימות שזלגה לישובים המעורבים בתוך ישראל והשפיעה על השיח הישראלי בצורה שלילית ביחס לפלסטינים והקשר שלהם לערביי-ישראל, וכן ביישומם של הסכמי אברהם וסבבי הבחירות הרבים בישראל, שדחקו את הנושא הפלסטיני לשוליים. עם זאת, ב-2022 חלה רמת התמיכה לרף של 50 אחוזים.