פרסומים

הסוגייה הפלסטינית עתידה לתפוס מקום מרכזי יותר במגעים לקידום נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל ביחס להערכה מוקדמת או לציפייה של ממשלת ישראל. לכך שלוש סיבות מרכזיות: חשיבות הסוגייה עבור ערב הסעודית כמובילת העולם הערבי-מוסלמי, הדרישות שצפוי שיציג ממשל ביידן מישראל כדי לשמר את אופציית שתי המדינות, והבנתו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, כי ירוויח יותר מאשר יפסיד אם יצטרף למהלך, בניגוד למדיניותו ביחס ל-'הסכמי אברהם'. ואולם, קשה לצפות שממשלת ישראל הנוכחית תמצה את ההזדמנות הגלומה בנורמליזציה עם ערב הסעודית כדי להיחלץ מהמבוי המדיני הסתום,...

מבצע "בית וגן" הוכתר כהצלחה אופרטיבית, אולם השפעות המבצע יישחקו במהרה אם לא יתחולל שינוי בתמונת המצב, בפרט ביחסי הכוחות בצפון השומרון. לפיכך, נדרש מהלך מדיני משלים למיצוי פוטנציאל שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית ולעיצוב תנאים שיאפשרו ויעודדו את הרשות הפלסטינית לשוב לג'נין, בראש וראשונה כגורם המשקם את ההרס שנגרם במהלך פעולת צה"ל. במקביל יש להפעיל מנופי השפעה על הרשות, בעיקר באמצעות ארצות הברית וירדן, לחידוש פריסתם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במרחב. החלופה הנגדית להשבת הרשות לצפון השומרון היא השתלטות צה"ל...

מגמות באירועי אלימות וטרור  

על אף שפתרון שתי המדינות הינו הפתרון המקובל בקרב הקהילה הבינלאומית ומרבית מדינות ערב, ההנהגה הישראלית והפלסטינית, כמו גם הציבורים, מביעים ספק ביכולת המימוש של המודל ומהרצון ליישמו. בגרף זה ניתן לראות ירידה מזערית בתמיכת דעת הקהל הישראלית בפתרון שתי המדינות לאורך שש שנים. סקר מדד הביטחון הלאומי, שנערך בסוף שנה קלנדרית, משקף את המגמות שחלו באותה השנה בדעת הקהל הישראלית. לאחר מספר שנים יציבות שבהן התמיכה נעה סביב 55 אחוזים, בשנת 2021 חלה ירידה משמעותית יחסית, של כ-7 אחוזים ברמת התמיכה של ישראלים בפתרון שתי המדינות. ירידה זו מוסברת בעיקר...

על אף שפתרון שתי המדינות הינו הפתרון המקובל בקרב הקהילה הבינלאומית, ההנהגה הישראלית והפלסטינית, כמו גם הציבורים, מביעים ספק ביכולת המימוש של המודל ומהרצון ליישמו. סקרי דעת הקהל שעורך המכון הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים של חליל שק'אקי (PCPSR), תומכים בטענה שישנה ירידה בתמיכת הציבור הפלסטיני בפתרון שתי המדינות. לפני כחמש שנים, התמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב פלסטינים עמדה על כמחצית מכלל הציבור הפלסטיני, ואילו כיום התמיכה עומדת רק על שליש מהציבור. לעומת זאת, אין עלייה משמעותית בתמיכה בחלופה של מדינה אחת, אלא התמיכה באפשרות זאת נותרת יציבה...

כחלק ממדיניות הייצוב ומניעת הטרור, מדינת ישראל מאפשרת ואף מעודדת עבודה של פלסטינים בשוק הישראלי. שכרם של העובדים בישראל גבוה מזה ברשות הפלסטינית ובכך מהווה מוטיבציה לקבלת היתר והימנעות משייכות לארגוני טרור. התפיסה בקרב המערכת הביטחונית בישראל הינה שעל אף הסיכון שעובד ינצל את ההיתר כדי להיכנס לישראל ולבצע פיגוע, זהו תרחיש בסבירות נמוכה מאוד, בעוד היציבות התעסוקתית מאפשרת ביטחון כלכלי למספר רב של בתי אב. לפיכך, הוחלט בספטמבר 2021 לחדש את התעסוקה של עזתים בישראל. גרף זה מציג את מספר העובדים הפלסטינים בישראל (באלפים) בארבע השנים...

אחד הכלים לאמוד את איום הטרור הינו האווירה הציבורית בחברה הפלסטינית ותמיכתה לשימוש באלימות ככלי התנגדות לישראל. בגרף זה בחנו את מגמת התמיכה בשימוש באלימות על בסיס סקרי דעת הקהל בציבור הפלסטיני. תמיכה גבוהה יכולה להצביע על נכונותם של יחידים לקחת חלק באירועים אלימים וכן להעיד על האווירה הציבורית וכיצד היא מוקיעה או מוקירה את המפגעים. לפי הנתונים של המכון הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים בהובלתו של חליל שק'אקי (PCPSR), ניתן לראות לאורך חמש שנים עלייה מתונה בתמיכה בחזרה להתקוממות אלימה. אפשר לראות כי לאחר אירועי קיצון, כגון מבצע "שומר...

הפקעת המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים משר הביטחון והכפפתם לשר מטעם הציונות הדתית נועדה בראיית הממשלה הבאה לתקן את העוול שנעשה למתיישבים ולהכשיר את התנאים להחלת החוק הישראלי בהתיישבות ביהודה ושומרון. ישראל נמנעה מלהכריז על ריבונות שטחי יהודה ושומרון מאז 1967, וטענה לארעיות שליטתה בכל השטח, שנוהל בהתאם לדיני הכיבוש במשפט הבינלאומי. העברת המנהל האזרחי מכפיפות למפקד הצבאי – קרי מפקד פיקוד מרכז – ושר הביטחון לכפיפות לשר ההתיישבות, וכן האצלת סמכויות רלוונטיות למשרדי ממשלה נוספים, משמעותן אינה עוד "סיפוח זוחל" אלא...

ההתרחקות מפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ביודעין ושלא ביודעין, מאיצה את מגמת הגלישה למציאות של 'מדינה אחת'. ואולם, ההנחה ששני העמים יכולים לחיות בכפיפה אחת מנוגדת לשכל הישר, לאחר עשרות שנים של סכסוך עקוב מדם. במסגרת הגלישה ל'מדינה אחת', שלושה "קרנפים אפורים" שועטים לעברנו ואנו מתעלמים מהתקרבותם המאיימת – היווצרות מערכת חיים מעורבת ומפותלת בין יהודים לפלסטינים, שלא ניתנת להתרה ולהפרדה; מבוי מדיני סתום, מבלי יכולת לפרוץ אותו ולממש אופציות להסדר מדיני; היווצרות מציאות, אשר תערער את החזון הציוני של מדינה יהודית,...

‫בשנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית – ‫הביטחונית ‫והאזרחית – ‫באזור זה. ‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא...

"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...