"כוחה של חברה לעמוד כנגד אויביה מבוסס על הכרתה, כי היא נלחמת עבור ערכים הראויים להגנה. שלטון החוק הוא אחד מערכים אלה". (נשיא בהמ"ש העליון אהרן ברק, בבג"ץ 168/91 מורכוס נ' שר הביטחון)
המשפט והביטחון הלאומי אינם מוציאים זה את זה, אלא משלימים זה את זה, ובחברה מתוקנת ודמוקרטית אין להסתפק באחד ולא באחר. ניתוח שלם של סוגיות הנוגעות לביטחון הלאומי אינו יכול להתעלם מן ההיבטים המשפטיים של הסוגייה.
בעידן בו יש מעורבות הולכת וגוברת של המערכת המשפטית במכלול קבלת ההחלטות, כולל במישור הביטחוני, ובתקופה בה מעשיה של מדינה במישור הבינלאומי נבחנים גם לאורם של היבטים משפטיים – חובה להבין את המשמעויות המשפטיות הרלבנטיות של החלטות ביטחוניות. יתר על כן, על מדינה הרואה עצמה חברה בקהילה הבינלאומית להתייחס לתחום המשפט בהקשר הביטחוני כדי למצות את מלוא היתרונות שתוכל להשיג בעת ביצוע פעולות שתכליתן הגנה על אינטרסים ביטחוניים-לאומיים.
תחום המחקר עוסק במגוון נושאים משפטיים הנוגעים לביטחון הלאומי. בהקשר זה נכללים, בין היתר, היבטים הנוגעים לדיני המלחמה, לנקיטת צעדים ביטחוניים, להליכים שמתקיימים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ובפרט להליך הנוגע בישראל, לסוגיית הסייבר, לדיני הים וכיו”ב. מעבר לכך נידונים היבטים משפטיים הנוגעים לקבלת החלטות בתחום המדיני, כולל בנוגע למשא ומתן לשלום וכן למדיניות לאומית, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי, ולהיבטים של דמוקרטיה ושלטון החוק. דגש ניתן על הארת הזווית המשפטית של אירועים אקטואליים בתחום הביטחוני והמדיני.
במסגרת תחום המחקר נערכים מחקרים בנושאים שונים, מפורסמים מבטי על ומאמרים, נערכים כנסים ומתקיימות התייעצויות עם מומחים מהארץ ומהעולם. בנוסף, במסגרת תחום המחקר מתפרסם לקט ידיעות חודשי, המרכז את כל ההתפתחויות האחרונות בתחום של משפט וביטחון לאומי, הן בישראל והן בזירה הבינלאומית. כמו כן, בסוף השנה מתפרסם לקט ידיעות שנתי, המרכז במסמך אחד את כל הידיעות שפורסמו בלקטים החודשיים במהלך השנה, לנוחות החיפוש.
הפסקת פעילות אונר"א: מהלך ראוי המחייב הערכות מקדימה
ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א.
לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים לתוקף ולגבש תחילה אלטרנטיבה מיידית לאונר"א ברצועת עזה, יהודה ושומרון וירושלים, וכן תכנית חלופית לטווח הארוך על בסיס העקרונות הבאים : (1) מינוי גורם או גוף קבוע שיספק במקום אונר"א שירותים נדרשים לאוכלוסייה בעזה, במסגרת הדיונים על "היום שאחרי שלטון חמאס"; (2) קידום מהלך שיוביל לכך שהרשות הפלסטינית תמלא את ה"וואקום" שייווצר עם הפסקת פעילות אונר"א ביהודה ושומרון; (3) מימוש אחריותה של עיריית ירושלים לאספקת השירותים שמעניקה אונר"א כיום לתושבים הפלסטיניים במזרח העיר.
לצד המערכה הצבאית המתנהלת בשדה הלחימה הפיזי מתנהלת גם מערכה בזירה הבינלאומית, שמשליכה באופן ישיר על התוצאות המדיניות של המערכה הצבאית. במערכה זו לשיקולים של חוקיות ולגיטימציה תפקיד מרכזי. ישראל מוצאת את עצמה לא פעם מואשמת על ידי ארגונים בינלאומיים, התקשורת העולמית וארגוני חברה אזרחית בביצוע פשעי מלחמה. בעקבות זאת מופעל עליה לחץ בינלאומי לפעול לריסונו של צה"ל תוך צמצום חופש הפעולה המבצעי שלו. המאמר מנתח את עיקרי הטענות המועלות נגד פעילות צה"ל בנוגע לעצם השימוש בכוח ואופן השימוש בכוח, מסביר את עקרונות דיני העימות המזוין המרכזיים ועומד על ההבחנה בין היבטים של חוקיות הפעולות ללגיטימציה שהן זוכות לה. נוסף על כך מתואר העיסוק העודף של מוסדות האו״ם בישראל, ומוצג בית הדין הפלילי הבינלאומי והחקירה שנפתחה במסגרתו בנוגע לישראל. המאמר מסתיים בהמלצות להתנהלות במערכה המשפטית הבינלאומית.