איראן – פנים

איך ישפיעו על טהראן השינויים המסתמנים במשולש וושינגטון-קייב-מוסקבה?

ברקע היחלשותה של איראן: כיצד מעורבות אפשרית של ישראל בערעור המשטר האיראני עולה בקנה אחד עם יעדי העל שלה במערכה כוללת מול טהראן?

"ניסויי הכלים" שביצעה איראן לתפיסת הביטחון שלה בשנה האחרונה, בדמות הפעלת "השלוחים" המקיפים את ישראל ושיגור מאות טילים וכטב"מים לעברה, עוררו ספקות בנוגע ליעילות תפיסת ההרתעה שלה. כעת, נראה כי צפויה בטהראן הערכה אסטרטגית מחודשת – כל זאת בזמן שהמשטר האיראני נמצא בצומת החלטות קריטי

משלהי שנת 2024 נשמעת ביקורת גוברת מצד חוגים אולטרה-שמרניים ומהפכניים ברפובליקה האסלאמית בסוגיות מדיניות פנים וחוץ. עיקר הביקורת הופנתה להימנעות איראן מתגובה לתקיפה הישראלית ב-26 באוקטובר 2024, לכישלונות האיראניים בסוריה על רקע קריסת משטר אסד ולהחלטה לעכב את מימוש חוק הרעלה, שנועד להחריף את הענישה על הפרת קוד הלבוש האסלאמי. אף כי חילוקי דעות ומאבקי כוחות בין הזרמים הפוליטיים המרכזיים באיראן הם מאפיין קבוע במערכת האיראנית, מחאת הקבוצות הרדיקליות מעוררת עניין ציבורי ופוליטי מיוחד. זאת בעיקר לנוכח העובדה שהיא נסבה סביב החלטות שאינן באחריותה הבלעדית של הממשלה ואשר התקבלו בידי מוסדות פוליטיים הכפופים ישירות למנהיג איראן, ובראשם המועצה העליונה לביטחון לאומי. לפיכך, חוגים במחנה השמרני מביעים חשש כי קריאת התיגר מצד הרדיקלים על מדיניות השלטונות עלולה לא רק לערער אף יותר את הלכידות החברתית אלא גם לפגוע בלכידות האליטה השלטונית. גם אם אין בביקורת הגוברת מצד הרדיקלים על מדיניות המשטר משום איום מיידי ומשמעותי על לכידות האליטה הפוליטית והביטחונית באיראן, היא עלולה לערער את בסיס התמיכה האידאולוגי של המשטר ולהקשות עליו להתמודד לאורך זמן עם איומים משמעותיים יותר על יציבותו.