רצועת עזה וחמאס

כיצד ניתן להגדיר ניצחון והכרעה – והאם ישראל השיגה אותם בתום שנתיים של מלחמה בעזה?

על ישראל להציג תוכנית סדורה, רב-שלבית ומפורטת לפירוז רצועת עזה ובמסגרתה הקמת כוח ייצוב בינלאומי, בטרם יתקבלו החלטות אמריקאיות ובינלאומיות "מעל לראשה"

העמדות והאינטרסים השונים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר וטורקיה בנוגע לעיצוב רצועת עזה – ומשמעויותיהם

מאמר זה מציע קריאה רטרוספקטיבית ברומן 'הקוצים והציפורן' מאת יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה בשנים 2024-2017 ואחד ממתכנני טבח ה-7 באוקטובר 2023. הספר, שחובר ב-2004 בעת שסינוואר ריצה עונש מאסר בישראל, מעניק הצצה מוקדמת לשורשי משנתו המקדשת ג'האד אלים, הקרבת חיים, שנאת יהודים ודחיית כל הסדר שלום עם ישראל. חרף חשיבותו להבנת האידיאולוגיה של חמאס, הרומן כמעט לא זכה להתייחסות מחקרית. המאמר בוחן הן את הזיקות שבין תוכני הרומן למתקפת ה-7 באוקטובר והן את האופנים השונים – ולעיתים הסותרים – שבהם התקבל הספר בעולם הערבי-אסלאמי ומחוצה לו על רקע מלחמת חרבות ברזל וחיסולו של סינוואר. מהניתוח עולה כי 'הקוצים והציפורן' אינו רק יצירה ספרותית אלא גם מניפסט אידיאולוגי חי ונושם, הממשיך לעצב תודעה פוליטית, דתית ותרבותית בקרב קהלים רחבים ממזרח למערב. מקרה הבוחן הנדון מדגים כי בכוחם של טקסטים ספרותיים לשמש כלי רב ערך בידי גופי מחקר ומודיעין לזיהוי מניעי אויב, להעמקת ההיכרות עם תפיסת עולמו ואף לחיזוי כוונותיו. במקביל, חדירתם של טקסטים מסוג זה ללב השיח הציבורי הפופולרי עלולה להניח מצע לרדיקליזציה ולעידוד מעשי טרור.