תחום המחקר בנושא טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי מבקש לחקור לעומקה את השפעת הופעתן של טכנולוגיות מתקדמות על הביטחון הלאומי במובן הרחב, ובתוך כך היבטים אסטרטגיים וטקטיים בממדים חברתיים, כלכליים, צבאיים ואחרים. במסגרת תחום המחקר מתבצע מחקר על כלים בלתי מאוישים, מערכות נשק אוטונומיות, רובוטים, בינה מלאכותית, רחפנים, האינטרנט של הדברים וטכנולוגיות נוספות. תחום המחקר עוקב אחר התפתחותן של הטכנולוגיות, תפוצתן והשפעתן על יכולת של מדינות לעשות בהן שימוש לצרכיהן – וגם על הצורך של המדינות להתגונן בפניהן, בין אם מפני שימוש בהן על ידי אויב מדינתי ובין אם על ידי גורמים תת מדינתיים שונים. תחום המחקר עוסק גם בדילמות שונות העולות מן השימוש בטכנולוגיות או הצורך להתגונן מפניהן, ובתוכן סוגיות משפטיות ומוסריות, כאשר מטרתו המרכזית לייצר המלצות למדיניות בתחומים השונים המשפיעים על הטכנולוגיה ומושפעים ממנה.
בנוסף, תחת תחום המחקר מתבצעת מזה מספר שנים, עבודת מחקר מעמיקה בתחום הבינה המלאכותית על היבטיו הצבאיים והאזרחיים. המכון מהווה אחד הגורמים פורצי הדרך במחקר המדיניות בתחום הבינה המלאכותית ועוסק בו מזה עשור. תחום המחקר מבקש להמשיך לפתח ולתרום למחקר בנושא, תוך שיתוף פעולה עם חוקרים וגורמים נוספים על מנת לייצר מחקר אינטרדיסציפלינרי, שעל בסיסו ניתן יהיה להמליץ על מדיניות שתסייע לישראל לשמר את חוסנה ואף להגבירו.
יירוט טילים ורקטות בשלב המוקדם ביותר של המראתם הינה פעולה התקפית בעלת אופי הגנתי מובהק, שמטרתה מניעת נזק ממשי או אגבי במדינה המותקפת, תוך הסבת נזק מרבי לגוף התוקף. במקרה של מדינת ישראל לשיטת יירוט זו יתרון כפול ומכופל עקב שטחה הקטן, האיומים מצד איראן ושלוחיה ב"מעגל האש" הקרוב והרחוק, ופוטנציאל הנזק הרב כתוצאה מפגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות. במאמר זה נסקרים האתגרים והפיתוחים הטכנולוגיים שביירוט טילים ורקטות, היבטים גיאו-פוליטיים רלוונטיים וכן לקחים למדינת ישראל.
אתגר הבינה המלאכותית: הידרדרות מעמדה של ישראל והצורך הדחוף באסטרטגיה לאומית חדשה
המרוץ העולמי בתחום הבינה המלאכותית ממשיך במלוא עוזו, כשהמדינות המתקדמות מזהות את הנושא כרכיב יסודי בעוצמתן הכלכלית וביטחונן הלאומי ומשקיעות תשומות לאומיות בהתאמה לגודל האתגר והשעה. למרות מאמציה, מדינת ישראל לא מצליחה לעמוד בתחרות ומיקומה הולך ויורד במדדים העולמיים. כבר היום מורגשת יכולתה המוגבלת של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית להתחרות בתחום, מגמה שתלך ותחמיר ללא התערבות מיידית, הגדרת אסטרטגיה עדכנית, קביעת יעדי תשתית המחשוב הלאומיים ואימוץ תכנית טכנולוגיה לאומית.
שימוש בבינה מלאכותית לשיפור תפקודו של מערך הדיפלומטיה הציבורית בישראל
הופעת ה-ChatGPT עוררה ברחבי העולם דיונים ערניים בדבר היתרונות והחסרונות המשמעותיים הטמונים בו. מערך הדיפלומטיה הציבורית בישראל יכול להטמיע את השימוש בבינה מלאכותית, לרבות ChatGPT, על מנת לשפר את הליכי התכנון והביצוע של פעולות לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם. השיפור עשוי להתבטא בשלוש רמות: ברמה האסטרטגית – הגדרה מחדש של בריתות בינלאומיות לאור שינויים דמוגרפיים עולמיים, הטומנים בחובם השלכות פוליטיות ומדיניות; ברמת הביניים – שיפור הליכי התכנון והתיאום הבירוקרטיים בין הגופים הרבים המרכיבים את מערך ההסברה, על ידי שיפור תהליכי הקצאת המשימות ויצירת שקיפות; ברמה הטקטית – שיפור המענה למבצעי השפעה אנטי-ישראליים ברשתות החברתיות על ידי הפקה מהירה של תגובות ממוקדות.