אודות
לקריאה
לסגירה
האו"ם (האומות המאוחדות) הוא ארגון בינלאומי שמטרתו המוצהרת היא הקלה על שיתופי פעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, הכלכלה הגלובלית, ההתקדמות החברתית, זכויות האדם והשגת יחסי-שלום. המכון למחקרי ביטחון לאומי עוסק בפעילות גופי האו"ם השונים, יחס הארגון לישראל ולסכסוך הישראלי-פלסטיני, בית הדין הבינלאומי הפלילי של האו"ם, כוחות שמירת השלום של האו"ם באזור ועוד.
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםהסוגייה ההומניטרית: כיצד מטעה האו"ם לגבי הרעב בעזה
מחקר המכון למחקרי ביטחון לאומי: דוחות האו"ם בנוגע לרעב בעזה מציגים תמונה מסולפת – המשמשת בסיס לטענות נגד ישראל
04.07.24ישראל בדרך לבידוד מדיני
מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מתקפה מדינית, תקשורתית וציבורית נגדה, ובדרך להפיכה למדינה תחת בידוד בינלאומי. מהן ההשלכות של מצב זה – וכיצד עוד ניתן לעצור את ההידרדרות המסוכנת?
23.06.24יחסי ישראל והאו"ם במבחן הזמן
יחסי ישראל והאו"ם התאפיינו לאורך השנים במגמות מעורבות. מצד אחד, קידום החלטות גינוי של ישראל בגופי האו"ם השונים ממחיש את הקו העוין כלפיה. מצד שני, קבלתה בשנת 2000 לקבוצת 'אירופה ומדינות אחרות' ומגמת השינוי ההדרגתי בדפוס ההצבעות של מדינות מתפתחות מדגימות את התרחבות המגמה החיובית כלפי ישראל בזירה זו. מטרת המאמר היא לסקור את המגמות העיקריות ביחסי ישראל והאו"ם, תוך התמקדות בשינוי שחל בשני העשורים האחרונים במדיניותה של ישראל, ניתוח מניעיו והאופן שבו הוא בא לידי ביטוי. לפיכך המאמר בוחן את השאלה כיצד באה לידי ביטוי מעשי המדיניות הפרו-אקטיבית של ישראל בזירת האו"ם בשני העשורים האחרונים, וממצאיו מצביעים על מעבר ממדיניות "או"ם שמום" המסורתית לאימוץ גישה פרו-אקטיבית ולהרחבת הניסיון לפעול מתוך שורות האו"ם כדי להשפיע על החלטותיו באמצעות שלושה ערוצי פעולה: הראשון - נטילת חלק במילוי יעדי הפיתוח העולמיים של המילניום; השני - כהונה בתפקידי מפתח במוסדות האו"ם השונים; השלישי - ניסיון להשפיע על הליכי הצבעה בעצרת הכללית.
01.07.20