תחום המחקר בנושא סוריה נועד להעמיק את הידע על המתרחש במדינה ולדון בסוגיות הבאות: מפת השליטה בסוריה והאינטרסים המנחים של השחקנים הפועלים בה, מעמדו של המשטר המרכזי אל מול ישראל ואתגרי הפנים, מצבה הכלכלי-חברתי של המדינה, הפכיתה של סוריה למדינת נרקו-סטייט הודות לתעשיית ייצור וייצוא סם הקפטגון בשטחה. וכן בחינת תרחישים אפשריים לעתידה של סוריה. התוכנית עוסקת בתפקידה המרכזי של איראן בסוריה, בהיקף ההתבססות האיראנית הצבאית והאזרחית במדינה ובדרכים לשבש ולסכל את הפרויקט הצבאי של איראן. זאת, תוך מעקב אחר עוצמת היחסים בין המדינות ומעמדה של סוריה ב"ציר ההתנגדות". המחקר בוחן גם את מאפייני המעורבות הרוסית בסוריה ובכלל בחינת ההשלכות של התמורות בזירה האזורית והבינלאומית על סוריה והעל העומד בראשה. כל זאת, תוך ניתוח ומעקב אחר האסטרטגיה הישראלית והנסיבות המעצבות אותה. המחקר יבחן את השלכות המתרחש בסוריה על מצבה הביטחוני של ישראל; יכולת ההשפעה שלה על הנעשה במדינה ואיתור הזדמנויות לשיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. זאת, באמצעות מספר שכבות ניתוח: (1) ניתוח עומק פנים סורי (חברתי, שבטי, עדתי, דתי, כלכלי-מעמדי וצבאי); (2) מחקר אודות שכבות ההשפעה וההתבססות האיראנית בסוריה; (3) מיפוי השחקנים החיצוניים המעורבים בסוריה, האינטרסים וכווני השפעה על מעורבותם; (4) מעקב אחר התהליך הפוליטי ויוזמות מקומיות ובינלאומיות לסיום המשבר; (5) הצבת תרחישים אפשריים לעתידה של סוריה וניתוחם דרך שכבות הידע; (6) ניתוח המשמעויות לישראל, עתיד המערכה שבין המלחמות(המב"ם) והמלצות לפעולה.
שאלת המחקר המרכזית – מהן תכליות היסוד של ישראל בסוריה ומהי האסטרטגיה המתאימה להשגתן? שאלת המחקר דורשת עיסוק בתתי השאלות הבאות: האם המציאות של סוריה כמדינה מפורקת מטיבה עם ישראל? מהי העמדה הישראלית הרצויה כלפי אסד? כיצד ניתן לדחוק את איראן ושלוחיה מסוריה? כיצד ניתן לפעול על מנת לשמר את ההשפעה האמריקאית במרחב? כיצד תהליכים גיאו-פוליטיים משליכים על המדיניות הישראלית בסוריה, בדגש על יחסי רוסיה-איראן וחזרתו של אסד לחיק העולם הערבי? לבסוף, כיצד ניתן לטייב את הפעילות הישראלית בסוריה, בדגש על אמצעי השפעה במרחב האזרחי וההומניטרי?
תחום המחקר הוקם בשנת 2016. הוא כולל ביצוע מחקר וניתוח מדיניות, סימולציות, סדנאות וכנסים, וממומן תודות לתרומה הנדיבה של "קרן לפידוס", שהוקמה על ידי רות וסיד לפידוס.
