עדכן אסטרטגי

- שם הספר: The Rise of the Infrastructure State
- מאת: Jessica DiCarlo, Seth Schindler
- מו"ל: אוניברסיטת בריסטול
- שנה: 2022
- מס' עמודים: 334
אלוף משנה (מיל') איתי שפירא שירת באגף המודיעין ולו יותר מ-25 שנות ניסיון ברמה הטקטית, המבצעית והאסטרטגית. ספרו על תרבות המודיעין הישראלית הוא הרחבה של עבודת הדוקטור שלו, המעניקה מבט ייחודי על תרבות המודיעין הישראלית באמצעות ניתוח המקורות, המאפיינים והביטויים שלה. שפירא, איש מודיעין שהפך לחוקר, בוחן כיצד ישראלים תופסים ומבצעים את עבודת המודיעין גם מעֵבר להתמקדות ההיסטורית, המאפיינת ספרים רבים בנושא זה. הספר מבוסס על 34 ראיונות עם מומחים ישראלים בכירים בעבר ובהווה מאמ"ן, מהמוסד ומשב"כ, אשר נערכו בין השנים 2021 ל-2023 (טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל).[1]
הספר בנוי כמחקר של תרבות המודיעין הישראלית באמצעות מסגרות ניתוח תאורטיות, הֶקשר היסטורי וניתוח מבוסס מדיניות. הפרק הראשון נקרא מסגרות ניתוח ועוסק בתרבויות מודיעין של מדינות, בגישה המחקרית ובשאלות המחקר של הספר. הפרק השני עוסק במבנה מערך המודיעין הישראלי מאז הקמתו, באמצעות תיאור היסטורי קצר ופירוט תפקידו של כל אחד מן הארגונים (אמ"ן, המוסד ושב"כ), בתיאום ביניהם ובתפקיד החשוב שהם ממלאים במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל. אמ"ן זוכה למעמד גבוה ואחראי להערכות המודיעין הלאומי של ישראל, בניגוד למדינות אחרות שבהן ארגונים אזרחיים ממלאים תפקיד זה.[2] המוסד מתמחה במודיעין בינלאומי, בפעולות חשאיות ובאיסוף מודיעין אנושי וטכנולוגי, ואילו שב"כ אחראי בעיקר על הביטחון הלאומי, המלחמה בטרור וסיכול טרור ומניעת ריגול בתחומי ישראל והגדה המערבית. הפרק השלישי בוחן את מקורותיה של תרבות המודיעין הישראלית תוך התמקדות בתרבות האסטרטגית (הכוללת מאפיינים היסטוריים, חברתיים ודתיים, את התחושה הקבועה של איום קיומי, את תחושת הייחודיות [אקספציונליזם], את הבִּיטחוּן [ביטחוניזציה], את התרבות הצבאית ואת תפיסת הביטחון של ישראל), בתרבות הפוליטית והארגונית, וכן בהשפעה של אירועים טראומתיים בולטים. הפרק הרביעי מעלה את הטענה שתרבות המודיעין הישראלית משקפת ערכים לאומיים רחבים יותר, תוך דגש על חוסר פורמליות, גמישות ויוזמות 'מלמטה למעלה'. אנשי מקצוע רואים את היעדרו של ניהול מובנה כנקודת חוזק המעודדת שיתוף פעולה וחדשנות, תוך העדפה של הצגת הערכות שונות לצורך שמירה על עצמאות ויושרה מקצועית, במקום אכיפה של עמדה מודיעינית לאומית מאוחדת. הפרק החמישי עוסק בקשר ההדוק בין מודיעין וקבלת החלטות, שלפי תפיסת המודיעין הישראלי הוא נחוץ לרלוונטיות ולהשפעה, תוך הדגשת התמקדותו בפעולה ובהשפעה, בגישה של העדפת פרגמטיות ותוצאות ובמעבר המתמיד בין תת-תרבויות, המאזן בין חדשנות לבין שמרנות מסורתית. הפרק השישי, שהוא אחד הפרקים המרתקים בספר, בוחן כיצד המודיעין הישראלי מאזן בין הגישה האינטואיטיבית והיצירתית המסורתית שלו לבין פתיחות הולכת וגוברת לטכנולוגיות ולשיטות מדעיות מתקדמות, תוך הצבת הגישה של התמקדות במומחיות אנושית ובהבנה הקשרית מול הגישות המובְנות יותר של ארצות הברית ובריטניה, המבוססות על טכנולוגיה. הפרק השביעי חוקר את מושג הביטחון הישראלי, המתאפיין בגישה פרגמטית ומבוססת חדשנות תוך מתן עדיפות לניסיון מעשי ולפתרון בעיות על פני מסגרות תאורטיות. גישה זו משקפת תרבות של אלתור וחדשנות 'מלמטה למעלה' שעוצבה על ידי האתגרים הביטחוניים הייחודיים של ישראל, לצד האמונה כי "הצורך הוא אבי החדשנות", חרף הפתיחות ההולכת וגוברת לאימוץ נקודת מבט תאורטית. הפרק השמיני מדגיש את החשיבה הלעומתית, את האומץ המוסרי ואת התחושה העמוקה של אחריות אישית ומשימה לאומית שאימצו אנשי מודיעין ישראלים, המשמשים כשומרים חיוניים של החברה הישראלית ומוּנָעים על ידי תחושה חזקה של אחריות ורצון להשפיע. בסוף הספר מובא סיכום הטענות העיקריות המועלות בו.
הטיעון העיקרי בספרו של איתי שפירא הוא כי שיטות העבודה של המודיעין הישראלי מעוצבות ביסודן על ידי תרבות מובחנת של מודיעין לאומי. תרבות זו מתאפיינת בהתמקדות בפתרון בעיות, בגישה פרגמטית המעניקה עדיפות לפעולה על פני תאוריה ובאמונה בייחודיותה של ישראל, שלפיה האתגרים שעימם מתמודדת המדינה הם ייחודיים ומחייבים פתרונות חדשניים.
ספרו של שפירא כתוב ברמה מתקדמת מאוד, תוך הנחה שיש לקוראים ידע קודם בתחום לימודי הביטחון כדי להעריך את מלוא העומק והדקויות שבו. אף כי אין בכך כדי להמעיט מערכו של הספר, שכן הוא מיועד בראש ובראשונה למומחים, הוא עשוי להוות אתגר לקוראים הבקיאים פחות בנושא. נוסף על כך, למרות שהספר מעניק תובנות ודוגמאות רבות ערך מן הראיונות, המגבירות את ההבנה מבלי לגלוש לתאורטיות מוגזמת, הוא כולל מגוון שמות ודרגות ממחלקות שונות באמ"ן, במוסד ובשב"כ. רמת פירוט זו מחייבת ריכוז רב ועשויה ליצור לעיתים תחושה של הצפה או תסכול. למרות זאת כל פרק מציג מידע חדש, המבטיח כי התוכן יישאר מרתק ומעורר מחשבה.
_____________
[1] רשימה מלאה של הראיונות מופיעה בנספח לספר בעמ' 248.
[3] החיילות שניבאו את ה-7 באוקטובר אומרות שהן עדיין מושתקות.