מעבר למבצעים: ניתוח יסודות התרבות של המודיעין הישראלי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

עדכן אסטרטגי

דף הבית עדכן אסטרטגי מעבר למבצעים: ניתוח יסודות התרבות של המודיעין הישראלי

מעבר למבצעים: ניתוח יסודות התרבות של המודיעין הישראלי

ביקורות ספרים | פברואר 2025
אוונגליה אקריטידו
  • שם הספר: The Rise of the Infrastructure State
  • מאת: Jessica DiCarlo, Seth Schindler
  • מו"ל: אוניברסיטת בריסטול
  • שנה: 2022
  • מס' עמודים: 334

אלוף משנה (מיל') איתי שפירא שירת באגף המודיעין ולו יותר מ-25 שנות ניסיון ברמה הטקטית, המבצעית והאסטרטגית. ספרו על תרבות המודיעין הישראלית הוא הרחבה של עבודת הדוקטור שלו, המעניקה מבט ייחודי על תרבות המודיעין הישראלית באמצעות ניתוח המקורות, המאפיינים והביטויים שלה. שפירא, איש מודיעין שהפך לחוקר, בוחן כיצד ישראלים תופסים ומבצעים את עבודת המודיעין גם מעֵבר להתמקדות ההיסטורית, המאפיינת ספרים רבים בנושא זה. הספר מבוסס על 34 ראיונות עם מומחים ישראלים בכירים בעבר ובהווה מאמ"ן, מהמוסד ומשב"כ, אשר נערכו בין השנים 2021 ל-2023 (טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל).[1]

הספר בנוי כמחקר של תרבות המודיעין הישראלית באמצעות מסגרות ניתוח תאורטיות, הֶקשר היסטורי וניתוח מבוסס מדיניות. הפרק הראשון נקרא מסגרות ניתוח ועוסק בתרבויות מודיעין של מדינות, בגישה המחקרית ובשאלות המחקר של הספר. הפרק השני עוסק במבנה מערך המודיעין הישראלי מאז הקמתו, באמצעות תיאור היסטורי קצר ופירוט תפקידו של כל אחד מן הארגונים (אמ"ן, המוסד ושב"כ), בתיאום ביניהם ובתפקיד החשוב שהם ממלאים במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל. אמ"ן זוכה למעמד גבוה ואחראי להערכות המודיעין הלאומי של ישראל, בניגוד למדינות אחרות שבהן ארגונים אזרחיים ממלאים תפקיד זה.[2] המוסד מתמחה במודיעין בינלאומי, בפעולות חשאיות ובאיסוף מודיעין אנושי וטכנולוגי, ואילו שב"כ אחראי בעיקר על הביטחון הלאומי, המלחמה בטרור וסיכול טרור ומניעת ריגול בתחומי ישראל והגדה המערבית. הפרק השלישי בוחן את מקורותיה של תרבות המודיעין הישראלית תוך התמקדות בתרבות האסטרטגית (הכוללת מאפיינים היסטוריים, חברתיים ודתיים, את התחושה הקבועה של איום קיומי, את תחושת הייחודיות [אקספציונליזם], את הבִּיטחוּן [ביטחוניזציה], את התרבות הצבאית ואת תפיסת הביטחון של ישראל), בתרבות הפוליטית והארגונית, וכן בהשפעה של אירועים טראומתיים בולטים. הפרק הרביעי מעלה את הטענה שתרבות המודיעין הישראלית משקפת ערכים לאומיים רחבים יותר, תוך דגש על חוסר פורמליות, גמישות ויוזמות 'מלמטה למעלה'. אנשי מקצוע רואים את היעדרו של ניהול מובנה כנקודת חוזק המעודדת שיתוף פעולה וחדשנות, תוך העדפה של הצגת הערכות שונות לצורך שמירה על עצמאות ויושרה מקצועית, במקום אכיפה של עמדה מודיעינית לאומית מאוחדת. הפרק החמישי עוסק בקשר ההדוק בין מודיעין וקבלת החלטות, שלפי תפיסת המודיעין הישראלי הוא נחוץ לרלוונטיות ולהשפעה, תוך הדגשת התמקדותו בפעולה ובהשפעה, בגישה של העדפת פרגמטיות ותוצאות ובמעבר המתמיד בין תת-תרבויות, המאזן בין חדשנות לבין שמרנות מסורתית. הפרק השישי, שהוא אחד הפרקים המרתקים בספר, בוחן כיצד המודיעין הישראלי מאזן בין הגישה האינטואיטיבית והיצירתית המסורתית שלו לבין פתיחות הולכת וגוברת לטכנולוגיות ולשיטות מדעיות מתקדמות, תוך הצבת הגישה של התמקדות במומחיות אנושית ובהבנה הקשרית מול הגישות המובְנות יותר של ארצות הברית ובריטניה, המבוססות על טכנולוגיה. הפרק השביעי חוקר את מושג הביטחון הישראלי, המתאפיין בגישה פרגמטית ומבוססת חדשנות תוך מתן עדיפות לניסיון מעשי ולפתרון בעיות על פני מסגרות תאורטיות. גישה זו משקפת תרבות של אלתור וחדשנות 'מלמטה למעלה' שעוצבה על ידי האתגרים הביטחוניים הייחודיים של ישראל, לצד האמונה כי "הצורך הוא אבי החדשנות", חרף הפתיחות ההולכת וגוברת לאימוץ נקודת מבט תאורטית. הפרק השמיני מדגיש את החשיבה הלעומתית, את האומץ המוסרי ואת התחושה העמוקה של אחריות אישית ומשימה לאומית שאימצו אנשי מודיעין ישראלים, המשמשים כשומרים חיוניים של החברה הישראלית ומוּנָעים על ידי תחושה חזקה של אחריות ורצון להשפיע. בסוף הספר מובא סיכום הטענות העיקריות המועלות בו.

הטיעון העיקרי בספרו של איתי שפירא הוא כי שיטות העבודה של המודיעין הישראלי מעוצבות ביסודן על ידי תרבות מובחנת של מודיעין לאומי. תרבות זו מתאפיינת בהתמקדות בפתרון בעיות, בגישה פרגמטית המעניקה עדיפות לפעולה על פני תאוריה ובאמונה בייחודיותה של ישראל, שלפיה האתגרים שעימם מתמודדת המדינה הם ייחודיים ומחייבים פתרונות חדשניים.

ספרו של שפירא כתוב ברמה מתקדמת מאוד, תוך הנחה שיש לקוראים ידע קודם בתחום לימודי הביטחון כדי להעריך את מלוא העומק והדקויות שבו. אף כי אין בכך כדי להמעיט מערכו של הספר, שכן הוא מיועד בראש ובראשונה למומחים, הוא עשוי להוות אתגר לקוראים הבקיאים פחות בנושא. נוסף על כך, למרות שהספר מעניק תובנות ודוגמאות רבות ערך מן הראיונות, המגבירות את ההבנה מבלי לגלוש לתאורטיות מוגזמת, הוא כולל מגוון שמות ודרגות ממחלקות שונות באמ"ן, במוסד ובשב"כ. רמת פירוט זו מחייבת ריכוז רב ועשויה ליצור לעיתים תחושה של הצפה או תסכול. למרות זאת כל פרק מציג מידע חדש, המבטיח כי התוכן יישאר מרתק ומעורר מחשבה.

_____________

[1] רשימה מלאה של הראיונות מופיעה בנספח לספר בעמ' 248.

[2] המרכז למורשת המודיעין

[3] החיילות שניבאו את ה-7 באוקטובר אומרות שהן עדיין מושתקות.

[4] מבצע הביפרים בלבנון.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
אוונגליה אקריטידו
אוונגליה אקריטידו היא אנליסטית בכירה במכון המחקר ללימודי אירופה ואמריקה (RIEAS). בעלת תואר שני בביטחון ובדיפלומטיה מאוניברסיטת תל אביב והייתה מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי. eva.akrit@gmail.com
סוג הפרסום ביקורות ספרים

אירועים

לכל האירועים
לאן מועדות פניה של עיראק?
20 בינואר, 2026
13:00 - 13:00
REUTERS (modified by INSS)

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ממצאי סקר הביטחון הלאומי: ינואר 2026
22/01/26
Anadolu via Reuters Connect and REUTERS (modified by INSS)
מדינות המפרץ ועימות אמריקאי-איראני
מדוע חוששות מדינות המפרץ מקריסה מהירה של המשטר בטהראן, ופועלות למניעת מתקפה אמריקנית באיראן?
21/01/26
Habbou Ramez/ABACA via Reuters Connect and REUTERS (modified by INSS)
דה־חמאסיזציה של רצועת עזה: למידה ממודלים מערביים וערביים של דה־רדיקליזציה
תהליכי הרדיקליזציה שעברה החברה הפלסטינית ברצועת עזה אינם תופעה חדשה, אך הם הואצו והועמקו באופן דרמטי מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. תחת שלטונו הפכה רצועת עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם הזדמנות היסטורית נדירה. על פי מזכר זה, פירוז צבאי ושיקום פיזי לבדם לא יבטיחו יציבות ביטחונית לאורך זמן, ונדרש מהלך עומק של "דה-חמאסיזציה": פירוק ההגמוניה האידיאולוגית והמוסדית של חמאס והחלפתה בתשתית אזרחית ורעיונית מתונה יותר. המזכר מציע ניתוח השוואתי של מודלים לדה-רדיקליזציה מהעולם המערבי וממדינות ערב ומצביע על כך שהמודלים המערביים, דוגמת אלו שיושמו בגרמניה וביפן, מתקשים לספק מענה הולם להקשר התרבותי והפוליטי בעזה. במקום זאת מציע המזכר לאמץ עקרונות פעולה מתוך מודלים ערביים בני זמננו, ובפרט המודל האזרחי-טרנספורמטיבי המיושם במפרץ, המשלב יד קשה נגד גורמי קיצון עם חינוך מחדש לסובלנות דתית ושיקום כלכלי נרחב. המזכר מתווה אסטרטגיה אינטגרטיבית הכוללת פירוז ביטחוני מתמשך, רתימת קואליציה ערבית למתן לגיטימציה דתית ופוליטית והצבת אופק מדיני ממשי, כמשקל נגד לאתוס ההתנגדות. רק שילוב בין מרכיבים אלו יוכל לגבש אלטרנטיבה שלטונית ורעיונית בת-קיימא לחמאס, ולהוביל למציאות ביטחונית יציבה יותר עבור מדינת ישראל בטווח הזמן הארוך.
21/01/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע