מראיין: מר עמוס הראל
אלוף (מיל.) עמוס ידלין
עד כמה להערכתך פחתה או גברה האפשרות שתפרוץ מלחמה?
אנחנו כבר בשנה שעברה הערכנו שמאי 2018 צפוי להיות נפיץ, וכך אכן קרה כאשר החלה ההתחממות בגזרה הצפונית וכן הדרומית. העובדה האם תהיה מלחמה תלויה בהרתעה הישראלית. אנחנו היום 12 שנה מאז מלחמת לבנון השנייה, בה ביצועיה לא היו מזהירים. עם זאת, מאז החלה המב"מ ומדי פעם, אויבינו מוצאים הזדמנות לפגוע בנו, כפי שהאיראנים עשו בגולן. השאלה היא האם אירועים כאלו עלולים להתלקח לכדי מלחמה בשנת 2019. לגבי השטחים, אנו נמצאים מול שתי זירות – איו"ש ועזה. הנפיצות בהן גבוהה. רקטה מעזה אשר מצליחה לפגוע באנשים בצד שלנו – ואנחנו במערכה בעזה. באיו"ש, ביום שאחרי אבו מאזן, אנו צפויים לגזרה נפיצה הרבה יותר – כנ"ל פעולות של המתנחלים אשר יכולות להוציא את המצב משליטה. אנחנו בישראל לא יכולים להגיע למצב של מלחמה, אך גם לא למצב של הסכם ארוך טווח. אנחנו כרגע נמצאים במצב נפיץ של הפסקת אש אשר יכולה להסלים. ועדיין, שני הצדדים לא מעוניינים למלחמה. ההרתעה הבסיסית כנגד מלחמה קיימת אך הרתעה כנגד פעולה מוגבלת כבר איננה.
בהקשר החברתי, מה זה בעצם אומר?
לישראל יש עוצמה צבאית ללא תקדים, אך היא מתקשה להשיג את יעדי הביטחון הלאומי שלה. היעדים המבצעיים גבוהים מאוד להשגה. המלחמות כיום, מחירן מאוד גבוה, ומה שהן משיגות הוא יחסית מאוד נמוך. זוהי תופעה לא ייחודית לישראל. גם ארצות הברית לא הצליחה להשיג את מה שהיא רצתה בעימותיה באפגניסטן ועיראק. הציבור הישראלי לא מעוניין במלחמות ומעוניין בעימותים קצרים בלבד. במלחמה הבאה בצפון, אין ספק שישראל תנצח, אך האויב יצליח להביא את הצלחותיו לכדי ניצחון תודעתי.
תבהיר את אתגר מפעלי הדיוק בלבנון
מלחמת לבנון השנייה הביאה לשקט הכי ארוך בהיסטוריה של המדינה. חיזבאללה ספג מכות קשה מאז והוא מאוד זהיר מכדי להגיב. לא ניתן להבטיח שזה יימשך. לא לגיטימי לפעול כנגד בניין הכוח של האויב. ישראל פיתחה דוקטרינה חדשה – המב"מ – אשר אנו טרם מבינים האם הצלחנו בה. האם המב"מ תצליח להיות האסטרטגיה הנכונה גם בשנת 2019? ישנו סיכון להתחכך עם האיראנים, ישנו סיכון להתחכך עם רוסיה ואנחנו גם לא רוצים להסלים. אנחנו חושבים שעלולה להיות הסלמה מול חיזבאללה דווקא בגלל הזירה הסורית. זאת משום שסולימאני יכול לבקש מחיזבאללה להתחיל להגיב. הS-300 הוא בעייתי אך הוא טרם הועבר לסורים.
האם הרוסים יכולים להחמיר את המצב?
התיאום עם הרוסים מצוין ברמה הטקטית, אך לוקה ברמה האסטרטגית. ישנו קצין או קצינה ישראלית שמדבר או מדברת ברוסית עם קצין רוסי היושב בבסיס חיל אוויר בסוריה והתיאום עובד טוב. עם זאת, הנוכחות הרוסית לא הצליחה למנוע את הגעת האיראנים. נשאלת גם השאלה האם לאיראנים ולרוסים יש אינטרסים משותפים? שתיהן רוצות את ארצות הברית מחוץ למזרח התיכון ושתיהן רוצות את אסד בשלטון. בניגוד למה שאמר אמיר אשל בפאנל אתמול, הרוסים לא יצליחו להוציא את איראן מסוריה. ההבדל באינטרסים הוא מה שיקרה בשלב של שיקום סוריה.
מה קורה עם הגרעין האיראני?
אי אפשר להבדיל את שתי הזרועות שאיראן מפתחת – הגרעינית, שעוד לא קיימת, והזרוע הקונבציונלית שנמצאת בסוריה ובלבנון. ראש הממשלה אוהב את הזרוע הגרעינית יותר אך התעסק יותר עם הזרוע השנייה. איראן גם מסתכלת על צפ"ק ולומדת את היחס של ארצות הברית בשיחותיה מול צפ"ק. על המודיעין הישראלי לנסות ולפענח האם ישנה תכנית גרעינית סודית.