המתקפה האיראנית על ישראל הובילה לגינויים רשמיים ממדינות רבות בעולם. לעומת זאת, ההודעה שפרסם משרד החוץ הרוסי הייתה רחוקה מכך. רוסיה קראה לכל הצדדים לנהוג באיפוק, אך ההודעה הרוסית נקטה קו פרו-איראני מובהק. בהודעה, הוצגה העמדה האיראנית לפיה המתקפה מהווה תגובה לגיטימית בהתאם לסעיף 51 למגילת האו״ם ולזכותה להגנה עצמית בעקבות התקיפה בדמשק, ורמזה כי זו הייתה פרובוקטיבית וחסרת אחריות. דוברת משרד החוץ הרוסי נקטה בקו חריף יותר בתגובה לשגרירה הישראלית במוסקבה שכתבה כי ישראל מצפה שמוסקבה תגנה את המתקפה האיראנית, והשיבה לה ״הזכירי לי מתי ישראל גינתה לפחות פעם אחת מתקפה של משטר קייב על שטחי רוסיה? לא זוכרת? גם אני לא. אך אני זוכרת את ההודעות התדירות בדבר תמיכה בזלנסקי מפי גורמים רשמיים״. גם שגריר רוסיה באו״ם הצדיק את התקיפה האיראנית נגד ישראל.
גישתה של רוסיה ונקיטת העמדה האנטי-ישראלית אינה מפתיעה. זוהי דוגמה נוספת למגמת חיזוק היחסים בין רוסיה ואיראן ולהתייצבותה של רוסיה לצד איראן בזירה העולמית. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות העמיק באופן משמעותי בעקבות החלטה אסטרטגית שלהן. ניתן לצפות כי בטווח הקרוב והבינוני תעמיק הברית האסטרטגית, המהווה איום ביטחוני משמעותי על ישראל.
התגובה הרוסית מדגימה את הבעייתיות של מדיניות ישראל ״להלך בין הטיפות״. מבחינתה של רוסיה, במיוחד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ישראל נתפסת כחלק מהמחנה המערבי וכמדינת חסות של ארה״ב. לכן, ניסיונות זהירים של ישראל שלא להביע עמדה מובהקת בעד אוקראינה אינם תורמים ליחסי ישראל והמערב וגם לא יובילו להגנה רוסית על אינטרסים ישראליים. לכן, על מקבלי ההחלטות בישראל לקחת בחשבון את המדיניות הרוסית ולהתכונן לדרדור נוסף ביחסים בין רוסיה לישראל ולסיוע רוסי לאויבותיה של ישראל.
המתקפה האיראנית על ישראל הובילה לגינויים רשמיים ממדינות רבות בעולם. לעומת זאת, ההודעה שפרסם משרד החוץ הרוסי הייתה רחוקה מכך. רוסיה קראה לכל הצדדים לנהוג באיפוק, אך ההודעה הרוסית נקטה קו פרו-איראני מובהק. בהודעה, הוצגה העמדה האיראנית לפיה המתקפה מהווה תגובה לגיטימית בהתאם לסעיף 51 למגילת האו״ם ולזכותה להגנה עצמית בעקבות התקיפה בדמשק, ורמזה כי זו הייתה פרובוקטיבית וחסרת אחריות. דוברת משרד החוץ הרוסי נקטה בקו חריף יותר בתגובה לשגרירה הישראלית במוסקבה שכתבה כי ישראל מצפה שמוסקבה תגנה את המתקפה האיראנית, והשיבה לה ״הזכירי לי מתי ישראל גינתה לפחות פעם אחת מתקפה של משטר קייב על שטחי רוסיה? לא זוכרת? גם אני לא. אך אני זוכרת את ההודעות התדירות בדבר תמיכה בזלנסקי מפי גורמים רשמיים״. גם שגריר רוסיה באו״ם הצדיק את התקיפה האיראנית נגד ישראל.
גישתה של רוסיה ונקיטת העמדה האנטי-ישראלית אינה מפתיעה. זוהי דוגמה נוספת למגמת חיזוק היחסים בין רוסיה ואיראן ולהתייצבותה של רוסיה לצד איראן בזירה העולמית. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות העמיק באופן משמעותי בעקבות החלטה אסטרטגית שלהן. ניתן לצפות כי בטווח הקרוב והבינוני תעמיק הברית האסטרטגית, המהווה איום ביטחוני משמעותי על ישראל.
התגובה הרוסית מדגימה את הבעייתיות של מדיניות ישראל ״להלך בין הטיפות״. מבחינתה של רוסיה, במיוחד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ישראל נתפסת כחלק מהמחנה המערבי וכמדינת חסות של ארה״ב. לכן, ניסיונות זהירים של ישראל שלא להביע עמדה מובהקת בעד אוקראינה אינם תורמים ליחסי ישראל והמערב וגם לא יובילו להגנה רוסית על אינטרסים ישראליים. לכן, על מקבלי ההחלטות בישראל לקחת בחשבון את המדיניות הרוסית ולהתכונן לדרדור נוסף ביחסים בין רוסיה לישראל ולסיוע רוסי לאויבותיה של ישראל.