החשש הישראלי מהתלכדות זירות קיבל אישוש עם שיגור טילי השיוט והמל"טים מתימן ויירוטם ממשחתות אמריקאיות בים האדום וממיירטים על אדמת סעודיה. פעולה זו של החות'ים המחישה את "תפיסת ההפעלה" האזורית האיראנית ודימוי ההגמוניה האיראנית.
הייתה זו בעיקר הדגמת יכולת ולא הצטרפות מלאה ללחימה. יש כמה מרסנים הפועלים על החות'ים. ראשית, הזירה התימנית מרוחקת כ-2,000 ק"מ מאילת, דבר המכתיב בעיקר יכולת לפעולות מסוימות באוויר ובים (פגיעה בחופש השיט בים האדום) ומקל גם על הסיכול. שנית, למרות הרצון של החות'ים להוכיח סולידריות עם הפלסטינים ועם יתר חברות "הציר", מידת ההשפעה האיראנית עליהם נמוכה יחסית לזו שיש לאיראן, למשל, על חיזבאללה.
בנוסף, אין לחות'ים עניין להביא להתלקחות רבתי שתסכן את ההישגים שהם קצרו בעקבות ההבנות שלהם עם הקואליציה הערבית בראשות סעודיה ואת הפסקת האש המחזיקה מאז אפריל 2022. בנוסף, בפעולתם הם מסתכנים בתגובה אמריקאית (וישראלית?) חריפה מולם שממנה הם מבקשים להימנע.
בל נטעה, החות'ים מהווים איום, ובשל המרחק ומורכבות הזירה התימנית יש קושי לפגוע בהם בחזרה. אולם, יש לשים את הזירה התימנית בפרופורציה. מידת הנזק והסיכון מכיוונה, שעלולה להיות מופעלת שוב לאחר כניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה, אינו משתווה למידת הנזק הפוטנציאלי שישנו מכיוון חיזבאללה, חמאס ואף מכיוון שלוחים נוספים של איראן המצויים בסוריה ו/או עיראק.
החות'ים יכולים לרשום לעצמם הישג מסוים במישור התודעתי. בפעולתם הם גם "משלמים את חובם" לחברות הציר ולאיראן ובמיוחד לחאמס שיתכן וציפה להשתתפות פעילה יותר בלחימה מצד יתר החברות בציר. בנוסף, יירוט השיגורים מתימן ממחיש לא רק את מגבלות כוחו של "הציר", אלא את יעילות הפעולה האזורית תחת מטריית סנטקו"ם לטיפול באיום הטילים והמל"טים מצד איראן ושלוחיה.
החשש הישראלי מהתלכדות זירות קיבל אישוש עם שיגור טילי השיוט והמל"טים מתימן ויירוטם ממשחתות אמריקאיות בים האדום וממיירטים על אדמת סעודיה. פעולה זו של החות'ים המחישה את "תפיסת ההפעלה" האזורית האיראנית ודימוי ההגמוניה האיראנית.
הייתה זו בעיקר הדגמת יכולת ולא הצטרפות מלאה ללחימה. יש כמה מרסנים הפועלים על החות'ים. ראשית, הזירה התימנית מרוחקת כ-2,000 ק"מ מאילת, דבר המכתיב בעיקר יכולת לפעולות מסוימות באוויר ובים (פגיעה בחופש השיט בים האדום) ומקל גם על הסיכול. שנית, למרות הרצון של החות'ים להוכיח סולידריות עם הפלסטינים ועם יתר חברות "הציר", מידת ההשפעה האיראנית עליהם נמוכה יחסית לזו שיש לאיראן, למשל, על חיזבאללה.
בנוסף, אין לחות'ים עניין להביא להתלקחות רבתי שתסכן את ההישגים שהם קצרו בעקבות ההבנות שלהם עם הקואליציה הערבית בראשות סעודיה ואת הפסקת האש המחזיקה מאז אפריל 2022. בנוסף, בפעולתם הם מסתכנים בתגובה אמריקאית (וישראלית?) חריפה מולם שממנה הם מבקשים להימנע.
בל נטעה, החות'ים מהווים איום, ובשל המרחק ומורכבות הזירה התימנית יש קושי לפגוע בהם בחזרה. אולם, יש לשים את הזירה התימנית בפרופורציה. מידת הנזק והסיכון מכיוונה, שעלולה להיות מופעלת שוב לאחר כניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה, אינו משתווה למידת הנזק הפוטנציאלי שישנו מכיוון חיזבאללה, חמאס ואף מכיוון שלוחים נוספים של איראן המצויים בסוריה ו/או עיראק.
החות'ים יכולים לרשום לעצמם הישג מסוים במישור התודעתי. בפעולתם הם גם "משלמים את חובם" לחברות הציר ולאיראן ובמיוחד לחאמס שיתכן וציפה להשתתפות פעילה יותר בלחימה מצד יתר החברות בציר. בנוסף, יירוט השיגורים מתימן ממחיש לא רק את מגבלות כוחו של "הציר", אלא את יעילות הפעולה האזורית תחת מטריית סנטקו"ם לטיפול באיום הטילים והמל"טים מצד איראן ושלוחיה.