"לא באתי בידיים ריקות" – כך התבטא יורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמאן במהלך ביקורו בשבוע שעבר ביוון. במסגרת הביקור, נחתם מזכר הבנות לגבי שותפות אסטרטגית בין המדינות, כמו גם הסכמות בנושא אנרגיות מתחדשות, סיוע סעודי בהפיכת יוון ל"האב" מימן עבור אירופה וכן קידום מיזם של כבל תקשורת ה-East to Med data corridor. מנהיגים מערביים בולטים כדוגמת נשיא צרפת, ראש ממשלת יוון עצמו ומוקדם יותר החודש - נשיא ארה"ב ביקרו בממלכה אך זהו הביקור הראשון של יורש העצר באירופה מאז רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקגי בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2018, ואחרי הביקור ביוון הוא המשיך לצרפת.
הביקור מהווה המשך ישיר של ביקורו של בן-סלמאן במצרים, ירדן וטורקיה ביוני ומשקף ניסיון סעודי לשדר לא רק את חזרתו של בן-סלמאן לקדמת הבמה, ואת חזרתה של ערב הסעודית לזירה האזורית והבינלאומית כשחקנית לגיטימית (דבר שגם קיבל ביטוי מובהק במהלך ביקור הנשיא ג'ו ביידן בממלכה), אלא גם כשחקנית בעלת השפעה בזירות שהייתה לה בעבר זיקה פחות משמעותית אליהן, כגון מזרח הים התיכון.
את שורשי העניין הסעודי ביוון יש לראות על רקע הקרע שהיה בין טורקיה וערב הסעודית בשנים האחרונות, בין היתר לאור התמיכה הטורקית בקטר והתגובה הטורקית החריפה לרצח חשוקגי. אף שלאחרונה יש הפשרה מסוימת ביחסי ערב הסעודית-טורקיה, ההתבטאות הסעודית הקונקרטית בפתח הביקור ביוון, בניגוד למסרים עמומים בביקור בטורקיה, מצביעה על כך שיתכן והיחסים עם יוון הם כעת בעדיפות גבוהה יותר בעבור ריאד. נותרה עדיין גם חשדנות לא מבוטלת בערב הסעודית כלפי אנקרה. ניתן אף לומר שהיחסים עם יוון הינם מנוף שהסעודים ישמחו לפתח עוד שיסייע להם בהתנהלות מול אנקרה.
עם זאת, ההערכה היא שהממלכה אינה מעוניינת לבחור בין השתיים ומעדיפה לקיים קשרים תקינים במקביל גם עם טורקיה. ערב הסעודית חשה ביטחון רב יותר במדיניות החוץ שלה, בין השאר בעקבות הרווחים שהיא גורפת מהעלייה במחירי הנפט, ומבקשת למנף את מעמדה הבינלאומי המשתפר כדי לחזור ולהיות כוח אזורי מוביל. בנוסף, לאור היחסים הקרובים בין ישראל, יוון וקפריסין, ובמקביל – בין ישראל וכמה ממדינות המפרץ, לא מן הנמנע שמהמשך חימום היחסים בין אתונה וריאד יהיו גם רווחים לירושלים.
"לא באתי בידיים ריקות" – כך התבטא יורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמאן במהלך ביקורו בשבוע שעבר ביוון. במסגרת הביקור, נחתם מזכר הבנות לגבי שותפות אסטרטגית בין המדינות, כמו גם הסכמות בנושא אנרגיות מתחדשות, סיוע סעודי בהפיכת יוון ל"האב" מימן עבור אירופה וכן קידום מיזם של כבל תקשורת ה-East to Med data corridor. מנהיגים מערביים בולטים כדוגמת נשיא צרפת, ראש ממשלת יוון עצמו ומוקדם יותר החודש - נשיא ארה"ב ביקרו בממלכה אך זהו הביקור הראשון של יורש העצר באירופה מאז רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקגי בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2018, ואחרי הביקור ביוון הוא המשיך לצרפת.
הביקור מהווה המשך ישיר של ביקורו של בן-סלמאן במצרים, ירדן וטורקיה ביוני ומשקף ניסיון סעודי לשדר לא רק את חזרתו של בן-סלמאן לקדמת הבמה, ואת חזרתה של ערב הסעודית לזירה האזורית והבינלאומית כשחקנית לגיטימית (דבר שגם קיבל ביטוי מובהק במהלך ביקור הנשיא ג'ו ביידן בממלכה), אלא גם כשחקנית בעלת השפעה בזירות שהייתה לה בעבר זיקה פחות משמעותית אליהן, כגון מזרח הים התיכון.
את שורשי העניין הסעודי ביוון יש לראות על רקע הקרע שהיה בין טורקיה וערב הסעודית בשנים האחרונות, בין היתר לאור התמיכה הטורקית בקטר והתגובה הטורקית החריפה לרצח חשוקגי. אף שלאחרונה יש הפשרה מסוימת ביחסי ערב הסעודית-טורקיה, ההתבטאות הסעודית הקונקרטית בפתח הביקור ביוון, בניגוד למסרים עמומים בביקור בטורקיה, מצביעה על כך שיתכן והיחסים עם יוון הם כעת בעדיפות גבוהה יותר בעבור ריאד. נותרה עדיין גם חשדנות לא מבוטלת בערב הסעודית כלפי אנקרה. ניתן אף לומר שהיחסים עם יוון הינם מנוף שהסעודים ישמחו לפתח עוד שיסייע להם בהתנהלות מול אנקרה.
עם זאת, ההערכה היא שהממלכה אינה מעוניינת לבחור בין השתיים ומעדיפה לקיים קשרים תקינים במקביל גם עם טורקיה. ערב הסעודית חשה ביטחון רב יותר במדיניות החוץ שלה, בין השאר בעקבות הרווחים שהיא גורפת מהעלייה במחירי הנפט, ומבקשת למנף את מעמדה הבינלאומי המשתפר כדי לחזור ולהיות כוח אזורי מוביל. בנוסף, לאור היחסים הקרובים בין ישראל, יוון וקפריסין, ובמקביל – בין ישראל וכמה ממדינות המפרץ, לא מן הנמנע שמהמשך חימום היחסים בין אתונה וריאד יהיו גם רווחים לירושלים.