לא היה צורך ביום השואה, ואפילו לא בדו״ח מיוחד, כדי לדעת ששנה, כמו גם השנתיים שלפניה, נשבר שיא האנטישמיות בעולם. אך ישנם נתונים שראוי להתעכב עליהם ביום השואה, גם אם הם ידועים לכל. אחד מהם הוא שהשנה נרצחו עשרים יהודים בשל יהדותם - שיא של כשלושה עשורים. חמישה עשר מאותם יהודים נרצחו בפיגוע טרור אחד שהתרחש בחוף בונדי שבסידני, אוסטרליה, מה שהמחיש ביתר שאת מגמה שהתגברה השנה - התרחבות האיום למדינות חדשות, כאלה שנחשבו עד עתה כבטוחות יחסית עבור יהודים. אירועים אנטישמיים אכן התרחשו במספר גבוה מדי של מדינות, אך השונות בין האירועים לא מסתיימת שם. המפגעים האנטישמיים פועלים בשיטות מגוונות, אלימות יותר ופחות - הצתה, ונדליזם, תקיפה ורצח - וממניעים שונים, בדגש על עליונות לבנה ואיסלאמיזם, כמו גם ממניעים אנטי-ישראלים וראייתם את הקהילות היהודיות בתפוצות כנושאות באחריות למעשיה של ישראל.
גיוון זה במוקדי האנטישמיות, בשיטות הפעולה ובמניעים, מציב אתגר משמעותי לאלה המעוניים להתמודד עם בעיה זו. אין ״חשוד מיידי״ או ארגונים שרק בהם יש להתמקד, שהרי לפי דו״ח של אוניברסיטת ת״א, רבים מהמפגעים פועלים לבדם ולא חלק מארגון, והקצנתם התרחשה בחדרים סגורים ובמחשבים פתוחים, ולא בכנסים המוניים.
אתגר נוסף למלחמה באנטישמיות מציבות גם מדינות אשר משתמשות בניטור האירועים האנטישמיים ככלי פוליטי. כך למשל, רוסיה הרשמית דיווחה שלא חוותה השנה פשעים אנטישמיים, וזאת למרות שישנם תיעודים לא מעטים של אירועים אנטישמיים במדינה.
מדינת ישראל אינה יכולה לטפל לבדה באנטישמיות הגואה בעולם, ועל המדינות בהן מתקיימים אירועים אנטישמיים לטפל בתופעה בעצמם. מדינת ישראל כן יכולה ואף צריכה, לעומת זאת, לסייע לאותן מדינות ככל הניתן באימוץ אסטרטגיות התמודדות נכונות ובחשיפת האוכלוסייה המקומית לסכנות האנטישמיות ובהקשר יום זה - גם לזיכרון השואה וללקחים שיש ללמוד ממנה.
לא היה צורך ביום השואה, ואפילו לא בדו״ח מיוחד, כדי לדעת ששנה, כמו גם השנתיים שלפניה, נשבר שיא האנטישמיות בעולם. אך ישנם נתונים שראוי להתעכב עליהם ביום השואה, גם אם הם ידועים לכל. אחד מהם הוא שהשנה נרצחו עשרים יהודים בשל יהדותם - שיא של כשלושה עשורים. חמישה עשר מאותם יהודים נרצחו בפיגוע טרור אחד שהתרחש בחוף בונדי שבסידני, אוסטרליה, מה שהמחיש ביתר שאת מגמה שהתגברה השנה - התרחבות האיום למדינות חדשות, כאלה שנחשבו עד עתה כבטוחות יחסית עבור יהודים. אירועים אנטישמיים אכן התרחשו במספר גבוה מדי של מדינות, אך השונות בין האירועים לא מסתיימת שם. המפגעים האנטישמיים פועלים בשיטות מגוונות, אלימות יותר ופחות - הצתה, ונדליזם, תקיפה ורצח - וממניעים שונים, בדגש על עליונות לבנה ואיסלאמיזם, כמו גם ממניעים אנטי-ישראלים וראייתם את הקהילות היהודיות בתפוצות כנושאות באחריות למעשיה של ישראל.
גיוון זה במוקדי האנטישמיות, בשיטות הפעולה ובמניעים, מציב אתגר משמעותי לאלה המעוניים להתמודד עם בעיה זו. אין ״חשוד מיידי״ או ארגונים שרק בהם יש להתמקד, שהרי לפי דו״ח של אוניברסיטת ת״א, רבים מהמפגעים פועלים לבדם ולא חלק מארגון, והקצנתם התרחשה בחדרים סגורים ובמחשבים פתוחים, ולא בכנסים המוניים.
אתגר נוסף למלחמה באנטישמיות מציבות גם מדינות אשר משתמשות בניטור האירועים האנטישמיים ככלי פוליטי. כך למשל, רוסיה הרשמית דיווחה שלא חוותה השנה פשעים אנטישמיים, וזאת למרות שישנם תיעודים לא מעטים של אירועים אנטישמיים במדינה.
מדינת ישראל אינה יכולה לטפל לבדה באנטישמיות הגואה בעולם, ועל המדינות בהן מתקיימים אירועים אנטישמיים לטפל בתופעה בעצמם. מדינת ישראל כן יכולה ואף צריכה, לעומת זאת, לסייע לאותן מדינות ככל הניתן באימוץ אסטרטגיות התמודדות נכונות ובחשיפת האוכלוסייה המקומית לסכנות האנטישמיות ובהקשר יום זה - גם לזיכרון השואה וללקחים שיש ללמוד ממנה.