"90 דקות של כדורגל שוות יותר משנתיים של דיפלומטיה:" נבחרת מרוקו מתכוננת לברזיל אך מביטה גם לאירוח המונדיאל ב-2032 - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים "90 דקות של כדורגל שוות יותר משנתיים של דיפלומטיה:" נבחרת מרוקו מתכוננת לברזיל אך מביטה גם לאירוח המונדיאל ב-2032

"90 דקות של כדורגל שוות יותר משנתיים של דיפלומטיה:" נבחרת מרוקו מתכוננת לברזיל אך מביטה גם לאירוח המונדיאל ב-2032
אופיר וינטר, איפראן בן עומר 11 ביוני, 2026

עבור רוב המדינות, העפלה למונדיאל היא סיבה לחגיגה לאומית. ואולם, בספטמבר 2025 – כאשר מרוקו הבטיחה את מקומה בטורניר של 2026 – לא נרשמו במדינה התקהלויות המוניות או צהלה קולקטיבית. זו לא הייתה אדישות – מרוקו פשוט התרגלה למעמד.

כאשר הם הגיעו לחצי הגמר במונדיאל קטר 2022, שחקני "אריות האטלס" – הנקראים כך על שם רכס ההרים המסמל את הזהות האמזיגית (ברברית) של מרוקו – הפתיעו את העולם. רף הציפיות מהעפלה למונדיאל כויל מחדש: אירוע חריג ויוצא דופן הפך לשגרה מובנת מאליה.

הכדורגל במרוקו אינו רק ספורט. ב-2022 אנשים יצאו לרחובות מדאח'לה ועד דובאי, ומרוקו רכשה לעצמה תדמית של מקצועיות, שאפתנות ומצוינות בקרב קהלים שאף משלחת דיפלומטית רשמית לא הייתה מצליחה להגיע אליהם. ברגע שתמונה זו התקבעה, היא הפכה לנכס.

הישגים אלו משקפים יותר מעשור של השקעה מדינתית. השינוי החל ב-2009 עם הקמת אקדמיית הכדורגל על שם מוחמד השישי. מאז 2014, תחת הנהגתו של פאוזי לקג'ע, התאחדות הכדורגל המרוקאית המלכותית (FRMF) התמקצעה וארגנה מחדש את הליגות המקומיות. היא שילבה שחקנים שנולדו מחוץ למרוקו והביאו עמם למדינה סטנדרטים מקצועיים אירופיים, ובנתה רשת יבשתית של 47 הסכמי שיתוף פעולה עם התאחדויות כדורגל אפריקאיות.

ארגון פיפ"א (FIFA) פתח את המשרד האזורי הקבוע הראשון שלו באפריקה בסמוך לרבאט, וקונפדרציית הכדורגל של אפריקה (CAF) פתחה מטה חדש במרקש. לקג'ע עצמו הצהיר בפני המלך כי מונדיאל 2030 מהווה "הזדמנות ייחודית להאצת הצמיחה הכלכלית, ליצירת מקומות עבודה, למשיכת תיירים ולקידום ערכים של שלום ופיתוח בר-קיימא".

מרוקו הגישה חמש הצעות שלא התקבלו לאירוח משחקי גביע העולם בין 1994 ל-2026. הכישלונות חשפו פער מבני: תשוקה ומיקום גיאוגרפי, ללא התשתית או המעמד הנדרשים כדי לזכות במכרז. מרוקו לא ויתרה והפיקה לקחים. היא השקיעה באצטדיונים, ברשתות תחבורה ובמתקני אירוח, עד שזכתה באירוח. בקטר 2022 נוצרה גם הלימה בין הביצועים במגרש למעטפת שנבנתה מחוצה לו.

הכדורגל הפך לחלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ והפנים של מרוקו. "העוצמה רכה", קרי היכולת לייצר כוח השפעה ומשיכה נטול כפייה כלפי אחרים, פועלת במקרה המרוקאי בשלושה ממדים:

  • במישור המקומי:  הצלחה מתמשכת על המגרש מעניקה לגיטימציה למוסדות המדינתיים שרשמו אותה, בראשם האקדמיה על שם מוחמד השישי והתאחדות הכדורגל המלכותית, אשר הצליחו לרתום תפוצות מרוקאיות בעולם לטובת הפרויקט הלאומי.
  • במישור האזורי:  אירוח אליפות אפריקה לאומות (AFCON) ב-2025 הוכיח כי ההשקעה באצטדיונים ובתשתיות ברמה עולמית מיתרגמת למעמד מוביל ביבשת, כאשר צפון אפריקה שולחת למונדיאל הנוכחי לא פחות מארבע נבחרות שהעפילו במקביל.
  • במישור הבינלאומי:  הקהילות המרוקאיות בצפון אמריקה, באירופה ובמזרח התיכון משמשות "מכפיל כוח" ומגבירות את הפרופיל הפוליטי והכלכלי של המדינה. גם יהודים יוצאי מרוקו בישראל עקבו אחר ההישגים האחרונים של "אריות האטלס" בגאווה – דבר המשקף את הפתיחות רבת-השנים של הממלכה כלפי מורשתה היהודית.

שלושת הממדים יחדיו מחזקים את תדמיתה של מרוקו כמדינה יציבה, ברוכת כישרונות ובעלת אוריינטציה גלובלית – שותפה שממשלות ומשקיעים מעוניינים בקרבתה לטווח הארוך.

שגריר מרוקו בארצות הברית, יוסף עמראני, זיקק את ההיגיון המנחה את הממלכה כאשר הצהיר שהכדורגל הפך ל"כלי מרכזי של עוצמה רכה ומעורבות בינלאומית". הוא טען כי ספורט ופיתוח כלכלי הם "שני צדדים של אותו המטבע", מערכת יחסים שלובה שאותה תמצת במשפט "90 דקות של כדורגל שוות יותר משנתיים של דיפלומטיה".

אריות האטלס יפתחו את מונדיאל 2026 מול ברזיל – ההפתעה של 2022 מול אלופת העולם חמש פעמים. תהיה התוצאה אשר תהיה, עצם המפגש משקף את הדרך שעשתה מרוקו: מדינה שכבר לא רק מעפילה למונדיאל, אלא מצפה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר שלו.

פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
טראמפ מעלה את עוצמת האיום על איראן - אך עדיין מחפש מוצא
11.06.2026
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
חשיבות המשך השיחות בין ישראל ללבנון בצל המשך המלחמה
07.06.2026
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
פרשת “הריגול הישראלי” בארצות הברית: לא רק מודיעין - מאבק על גבולות ההשפעה
07.06.2026

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.