מתקפת הפתע שבה פתח חמאס נגד ישראל ופרוץ המלחמה בעזה היוו זרז להצטרפותם של גורמים נוספים בציר ההתנגדות בניסיון לייצר עימות רב-זירתי מול ישראל. כך חזבאללה מלבנון ושלוחי איראן מעיראק ותימן. בסוריה לעומת זאת, מעבר למקרי ירי בודדים (המיוחסים לגורמים פלסטינים) ופרט להצהרות תמיכה בפלסטינים, לפי שעה נראה כי אסד לא ממהר להירתם למערכה וככל הנראה עודנו נוטר טינה להנהגת התנועה, לאור המשבר בין חמאס למשטר הסורי שראשיתו במלחמת האזרחים בסוריה.
עם פרוץ המחאות בסוריה בשנת 2011, חמאס, ששורשיה הרעיוניים בתנועת ״האחים המוסלמים״, תמכה במתנגדי המשטר וגינתה את הדיכוי האלים בהובלתו של אסד. כשנה לאחר מכן פונתה מפקדתה של חמאס בדמשק, ויחסי חמאס-סוריה נותקו.
התפתחות זו ערערה את יחסיה של חמאס עם איראן והציר השיעי, אשר מצאו את עצמם בצדדים שונים של מלחמת האזרחים, כשחמאס תומכת בארגוני מורדים מזוהי אח״ס, והציר נחלץ להצלת אסד המאוים מבית. בעוד חמאס ואיראן שיקמו את יחסיהן במהרה יחסית, אסד לא נענה לרצונה של חמאס לשקם את היחסים עמו.
עם השנים חל תהליך התקרבות איטי של המשטר לחמאס, שהואץ בין היתר כתוצאה מלחצים שהפעילו איראן וחזבאללה על מנת ללכד את שורות ציר ״ההתנגדות״ לישראל, במקביל להתרחקות חמאס מתנועת האח״ס ויתכן גם על שאיפתו של אסד להצטייר שוב כנשיא ערבי התומך בסוגיה הפלסטינית. גם הזזתו של חאלד משעל, שזכור כ״סמן הימני״ בגינוי המשטר הסורי מתחילת הלחימה, מתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס, תרמה כנראה לנכונות המשטר להתקרב מחדש לתנועה.
באוקטובר 2022 הסכימו הצדדים לפתוח דף חדש ולחדש יחסיהם, אולם, באוגוסט 2023 האשים אסד את חמאס בצביעות ובבוגדנות. הנשיא הסורי הדגיש כי היחסים לא יחזרו למצבם כפי שהיו טרם מלחמת האזרחים, וכי מוקדם מדי לדבר על פתיחה מחדש של משרדי החמאס בדמשק.
מעבר לטינה של אסד כלפי חמאס, סביר להניח כי אסד אינו מעוניין לסבך את סוריה במערכה נגד ישראל, שעה שהוא עסוק בלחימה הפנימית שמתעצמת בצפון המדינה. לחצים גוברים מטעם הציר עלולים להביא לשינוי מדיניות המשטר כלפי חמאס, וסביר שאלו יושפעו מהאופן בו איראן והציר מעריכות את מצב חמאס בלחימה ואת הסכנה הנשקפת לתנועה. במקרה כזה, אסד עלול לאפשר פעולה רחבה יותר משטחו, יתכן בהובלת מיליציות פרו-איראניות, ובכך לגרור את סוריה לעימות.
מתקפת הפתע שבה פתח חמאס נגד ישראל ופרוץ המלחמה בעזה היוו זרז להצטרפותם של גורמים נוספים בציר ההתנגדות בניסיון לייצר עימות רב-זירתי מול ישראל. כך חזבאללה מלבנון ושלוחי איראן מעיראק ותימן. בסוריה לעומת זאת, מעבר למקרי ירי בודדים (המיוחסים לגורמים פלסטינים) ופרט להצהרות תמיכה בפלסטינים, לפי שעה נראה כי אסד לא ממהר להירתם למערכה וככל הנראה עודנו נוטר טינה להנהגת התנועה, לאור המשבר בין חמאס למשטר הסורי שראשיתו במלחמת האזרחים בסוריה.
עם פרוץ המחאות בסוריה בשנת 2011, חמאס, ששורשיה הרעיוניים בתנועת ״האחים המוסלמים״, תמכה במתנגדי המשטר וגינתה את הדיכוי האלים בהובלתו של אסד. כשנה לאחר מכן פונתה מפקדתה של חמאס בדמשק, ויחסי חמאס-סוריה נותקו.
התפתחות זו ערערה את יחסיה של חמאס עם איראן והציר השיעי, אשר מצאו את עצמם בצדדים שונים של מלחמת האזרחים, כשחמאס תומכת בארגוני מורדים מזוהי אח״ס, והציר נחלץ להצלת אסד המאוים מבית. בעוד חמאס ואיראן שיקמו את יחסיהן במהרה יחסית, אסד לא נענה לרצונה של חמאס לשקם את היחסים עמו.
עם השנים חל תהליך התקרבות איטי של המשטר לחמאס, שהואץ בין היתר כתוצאה מלחצים שהפעילו איראן וחזבאללה על מנת ללכד את שורות ציר ״ההתנגדות״ לישראל, במקביל להתרחקות חמאס מתנועת האח״ס ויתכן גם על שאיפתו של אסד להצטייר שוב כנשיא ערבי התומך בסוגיה הפלסטינית. גם הזזתו של חאלד משעל, שזכור כ״סמן הימני״ בגינוי המשטר הסורי מתחילת הלחימה, מתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס, תרמה כנראה לנכונות המשטר להתקרב מחדש לתנועה.
באוקטובר 2022 הסכימו הצדדים לפתוח דף חדש ולחדש יחסיהם, אולם, באוגוסט 2023 האשים אסד את חמאס בצביעות ובבוגדנות. הנשיא הסורי הדגיש כי היחסים לא יחזרו למצבם כפי שהיו טרם מלחמת האזרחים, וכי מוקדם מדי לדבר על פתיחה מחדש של משרדי החמאס בדמשק.
מעבר לטינה של אסד כלפי חמאס, סביר להניח כי אסד אינו מעוניין לסבך את סוריה במערכה נגד ישראל, שעה שהוא עסוק בלחימה הפנימית שמתעצמת בצפון המדינה. לחצים גוברים מטעם הציר עלולים להביא לשינוי מדיניות המשטר כלפי חמאס, וסביר שאלו יושפעו מהאופן בו איראן והציר מעריכות את מצב חמאס בלחימה ואת הסכנה הנשקפת לתנועה. במקרה כזה, אסד עלול לאפשר פעולה רחבה יותר משטחו, יתכן בהובלת מיליציות פרו-איראניות, ובכך לגרור את סוריה לעימות.