בנאומו לאחר סיום התקיפה נגד שלושת אתרי הגרעין העיקריים באיראן - פורדו, נתנז ואספהאן, הדגיש הנשיא טראמפ כי "המטרה שלנו הייתה השמדת יכולות הגרעין וההעשרה של איראן וכן עצירת האיום הגרעיני". עוד איים כי "הבריונית של המזה"ת חייבת לעשות שלום ואם היא לא תעשה זאת, תקיפות עתידיות יהיו גדולות הרבה יותר וקלות הרבה יותר". עוד הדגיש: "או שיהיה שלום או שאיראן תחווה טרגדיה גדולה יותר ממה שראינו בשמונת הימים האחרונים".
נראה כי מבחינת הנשיא התקיפה הממוקדת אמורה להביא עתה מהר ככל האפשר לסיום המערכה הצבאית בהסכם מדיני שיכלול נכונות של איראן לקבל הסכם מקיף וקשוח שיושתת על: אפס העשרה, פירוק מלא של תשתיות העשרה, הוצאת החומרים שהועשרו, פיקוח מקיף חודרני. נראה כי הממשל אינו מתכוון להמשיך מבחינתו, בשלב הנוכחי, את התקיפות הצבאיות, אלא אם יידרש להגיב על פגיעה איראנית ביעדים/כוחות אמריקאים ו/או פגיעה בתשתיות של בעלות בריתה של ארה"ב במפרץ.
ההערכה היא כי התקיפה לוותה בהעברת מסרים מדיניים במספר ערוצים. מסרים אלה הדגישו, מחד גיסא, את הנכונות להגיב בתקיפות על כל פעולה איראנית נגד ארה"ב, ומאידך גיסא, את הדרישה מאיראן להסכים לאלתר לתנאי ההסכם כפי שהוגדרו על ידי הממשל. בנוסף, סביר שהממשל ינסה גם לקבוע קווים אדומים ברורים באשר לפעילות הטילים של איראן ולהתנהלותה האזורית. על פי דיווחים בתקשורת, המסרים לאיראן כללו הבהרה כי אין בכוונת הממשל להביא להפלת המשטר בטהראן.
למרות ההחלטה לתקוף את אתרי הגרעין, ניכר כי האינטרס האמריקאי להימנע מהיגררות למלחמה ממושכת נותר בעינו. ההתלבטות לגבי המשך המעורבות הצבאית תגבר ככל שיתברר כי איראן ממשיכה בסרבנותה ואינה נענית לדרישות ו/או אם יתברר שנותרו בידיה יכולות גרעיניות משמעותיות.
בתרחיש שבו המערכה הצבאית תסתיים ללא הסכם מדיני, צפוי הממשל להתמקד באכיפה תקיפה של הסנקציות, בראש ובראשונה בתחום ייצוא הנפט האיראני, ולפעול בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל, למימוש מבצעים מיוחדים לפגיעה ביכולות גרעין ששרדו את התקיפות. בתרחיש כזה, קיימת סבירות גוברת שהממשל וישראל יידרשו להתמודד עם מציאות של היעדר פיקוח בינלאומי בשטח איראן, ואף עם אפשרות של פרישת איראן מאמנת ב-NPT.
בנאומו לאחר סיום התקיפה נגד שלושת אתרי הגרעין העיקריים באיראן - פורדו, נתנז ואספהאן, הדגיש הנשיא טראמפ כי "המטרה שלנו הייתה השמדת יכולות הגרעין וההעשרה של איראן וכן עצירת האיום הגרעיני". עוד איים כי "הבריונית של המזה"ת חייבת לעשות שלום ואם היא לא תעשה זאת, תקיפות עתידיות יהיו גדולות הרבה יותר וקלות הרבה יותר". עוד הדגיש: "או שיהיה שלום או שאיראן תחווה טרגדיה גדולה יותר ממה שראינו בשמונת הימים האחרונים".
נראה כי מבחינת הנשיא התקיפה הממוקדת אמורה להביא עתה מהר ככל האפשר לסיום המערכה הצבאית בהסכם מדיני שיכלול נכונות של איראן לקבל הסכם מקיף וקשוח שיושתת על: אפס העשרה, פירוק מלא של תשתיות העשרה, הוצאת החומרים שהועשרו, פיקוח מקיף חודרני. נראה כי הממשל אינו מתכוון להמשיך מבחינתו, בשלב הנוכחי, את התקיפות הצבאיות, אלא אם יידרש להגיב על פגיעה איראנית ביעדים/כוחות אמריקאים ו/או פגיעה בתשתיות של בעלות בריתה של ארה"ב במפרץ.
ההערכה היא כי התקיפה לוותה בהעברת מסרים מדיניים במספר ערוצים. מסרים אלה הדגישו, מחד גיסא, את הנכונות להגיב בתקיפות על כל פעולה איראנית נגד ארה"ב, ומאידך גיסא, את הדרישה מאיראן להסכים לאלתר לתנאי ההסכם כפי שהוגדרו על ידי הממשל. בנוסף, סביר שהממשל ינסה גם לקבוע קווים אדומים ברורים באשר לפעילות הטילים של איראן ולהתנהלותה האזורית. על פי דיווחים בתקשורת, המסרים לאיראן כללו הבהרה כי אין בכוונת הממשל להביא להפלת המשטר בטהראן.
למרות ההחלטה לתקוף את אתרי הגרעין, ניכר כי האינטרס האמריקאי להימנע מהיגררות למלחמה ממושכת נותר בעינו. ההתלבטות לגבי המשך המעורבות הצבאית תגבר ככל שיתברר כי איראן ממשיכה בסרבנותה ואינה נענית לדרישות ו/או אם יתברר שנותרו בידיה יכולות גרעיניות משמעותיות.
בתרחיש שבו המערכה הצבאית תסתיים ללא הסכם מדיני, צפוי הממשל להתמקד באכיפה תקיפה של הסנקציות, בראש ובראשונה בתחום ייצוא הנפט האיראני, ולפעול בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל, למימוש מבצעים מיוחדים לפגיעה ביכולות גרעין ששרדו את התקיפות. בתרחיש כזה, קיימת סבירות גוברת שהממשל וישראל יידרשו להתמודד עם מציאות של היעדר פיקוח בינלאומי בשטח איראן, ואף עם אפשרות של פרישת איראן מאמנת ב-NPT.