ברצוני לעשות סדר במה שנראה כדברים סותרים, עיכוב מיותר, ולמען האמת מבטאים לראשונה מזה חודש יוזמה ישראלית שאולי מובילה אותנו לסיום המלחמה.
עסקת החטופים
חמאס לכאורה הסכים להצעה. בפועל, מדובר בהצעה שונה מהותית מזו שלה הסכימה ישראל. ישנן שתי נקודות מחלוקת מרכזיות: הפסקת המלחמה וזהות אסירי העולם שישוחררו בעסקה. בסוגיה הראשונה, הצעת המתווכות מקובלת על ישראל, מכיוון שלא מוזכר הביטוי "הפסקת המלחמה". הביטוי המוצע עמום יותר, ״הפסקת הפעילות״, והוא מאפשר גמישות לחידוש המלחמה בעתיד, אם ישראל תבחר. בסוגיה השנייה טמון המלכוד שאינו מאפשר לישראל לקבל את העסקה. ישראל מוותרת על זכות הווטו בנושא ההחלטה על האסירים הפלסטינים שישוחררו - מדובר בעניין מהותי.
מתוך הפרסומים הגלויים של מתווה העסקה, בשלב הראשון של העסקה, עבור שחרור של כל חיילת ישראלית חטופה, ישוחררו 50 אסירים - מהם 30 אסירי עולם. כלומר בסה״כ בסיום החלק הראשון ישוחררו 150 אסירי עולם לפי דרישת חמאס, כאשר ישראל לא רשאית להתערב בכך. אם זה אכן יקרה ישראל למעשה משחררת את כל אסירי העולם המשויכים לחמאס, ומשחררת את כל האסירים הכבדים, מה שלא ישאיר בידיה קלפי מיקוח לשלב השני. כמו כן, ישראל בעצם משחררת את כל מי שבאמת חשוב לחמאס ולא מקבלת את כל החטופים בחזרה. ברור כי במצב זה ישראל ניגשת למו״מ על השלב השני כאשר ידה על התחתונה. חמאס משיג את כל דרישותיו בשלב הראשון, למעט התחייבות ישראלית להפסקה מוחלטת של המלחמה.
המבצע ברפיח
למבצע ברפיח ארבע מטרות:
1. הגברת הלחץ המבצעי על חמאס כדי לשפר את הסיכויים לעסקה טובה יותר.
2. חסימת הגבול בין מצרים לרפיח כדי למנוע הברחה עתידית של אמל"ח לחמאס.
3. נטילת השליטה של חמאס ממעבר רפיח כביטוי לאובדן הריבונות של חמאס.
4. פירוק ארבעה גדודי חטיבת רפיח: השמדת פעילים ומפקדים, ניטרול המנהרות התת קרקעיות.
בהיעדר הסכמה או התפשרות של חמאס, המשך המצב הסטטי בו היינו מצויים הוא רע לישראל, וטוב שנכנסה אנרגיה חדשה למערכה. למרות הוויכוח אודות תועלת הלחץ הצבאי בהשפעה על שחרור חטופים, מה שלא הושג עד כה, ברור לכל כי היעדר לחץ מבצעי אינו מועיל ולא משפר את מצבנו לקראת עסקה. גבול הרצועה ומעבר רפיח הם הישג חשוב ביותר, המשך פירוק הגדודים משני לו. זאת משום שגם לאחר פירוקם, ולאחר השמדת חמאס שם, אם לא נחליט על הסמכות השלטונית שמחליפה את צה״ל שם, אז אנו צפויים לעוד אכזבה לאחר נסיגתנו וחזרת חמאס לשליטה שם. כיבוש רפיח המוחלט, לא מבטיח ניצחון מוחלט. יצירת ציפיות מוגזמות בנושא אינה מועילה.
המלצות
1. עסקאות חטופים מדורגות אינן עובדות. יש לעבור לתפיסה אחרת של עסקה אחת בה ישראל מציעה את ההפסקה המוחלטת של המלחמה תמורת כל החטופים. ומה יקרה אחר כך? האם לעולם לא נפעל בעזה? האם נותיר את חמאס על כנו ונכיל את בניין הכוח שלו? לתחושתי, לאחר ה -7/10 - לא!
2. המבצע ברפיח רק החל, ולא כדאי להצהיר על היקף המבצע. מדובר במבצע מתפתח, אסור לייצר ודאות לאויב. צה״ל התחיל ויעמיק ככל שידרש על מנת להשיג את המטרות שהוצגו לעיל על פי סדר העדיפות שהוצג.
ברצוני לעשות סדר במה שנראה כדברים סותרים, עיכוב מיותר, ולמען האמת מבטאים לראשונה מזה חודש יוזמה ישראלית שאולי מובילה אותנו לסיום המלחמה.
עסקת החטופים
חמאס לכאורה הסכים להצעה. בפועל, מדובר בהצעה שונה מהותית מזו שלה הסכימה ישראל. ישנן שתי נקודות מחלוקת מרכזיות: הפסקת המלחמה וזהות אסירי העולם שישוחררו בעסקה. בסוגיה הראשונה, הצעת המתווכות מקובלת על ישראל, מכיוון שלא מוזכר הביטוי "הפסקת המלחמה". הביטוי המוצע עמום יותר, ״הפסקת הפעילות״, והוא מאפשר גמישות לחידוש המלחמה בעתיד, אם ישראל תבחר. בסוגיה השנייה טמון המלכוד שאינו מאפשר לישראל לקבל את העסקה. ישראל מוותרת על זכות הווטו בנושא ההחלטה על האסירים הפלסטינים שישוחררו - מדובר בעניין מהותי.
מתוך הפרסומים הגלויים של מתווה העסקה, בשלב הראשון של העסקה, עבור שחרור של כל חיילת ישראלית חטופה, ישוחררו 50 אסירים - מהם 30 אסירי עולם. כלומר בסה״כ בסיום החלק הראשון ישוחררו 150 אסירי עולם לפי דרישת חמאס, כאשר ישראל לא רשאית להתערב בכך. אם זה אכן יקרה ישראל למעשה משחררת את כל אסירי העולם המשויכים לחמאס, ומשחררת את כל האסירים הכבדים, מה שלא ישאיר בידיה קלפי מיקוח לשלב השני. כמו כן, ישראל בעצם משחררת את כל מי שבאמת חשוב לחמאס ולא מקבלת את כל החטופים בחזרה. ברור כי במצב זה ישראל ניגשת למו״מ על השלב השני כאשר ידה על התחתונה. חמאס משיג את כל דרישותיו בשלב הראשון, למעט התחייבות ישראלית להפסקה מוחלטת של המלחמה.
המבצע ברפיח
למבצע ברפיח ארבע מטרות:
1. הגברת הלחץ המבצעי על חמאס כדי לשפר את הסיכויים לעסקה טובה יותר.
2. חסימת הגבול בין מצרים לרפיח כדי למנוע הברחה עתידית של אמל"ח לחמאס.
3. נטילת השליטה של חמאס ממעבר רפיח כביטוי לאובדן הריבונות של חמאס.
4. פירוק ארבעה גדודי חטיבת רפיח: השמדת פעילים ומפקדים, ניטרול המנהרות התת קרקעיות.
בהיעדר הסכמה או התפשרות של חמאס, המשך המצב הסטטי בו היינו מצויים הוא רע לישראל, וטוב שנכנסה אנרגיה חדשה למערכה. למרות הוויכוח אודות תועלת הלחץ הצבאי בהשפעה על שחרור חטופים, מה שלא הושג עד כה, ברור לכל כי היעדר לחץ מבצעי אינו מועיל ולא משפר את מצבנו לקראת עסקה. גבול הרצועה ומעבר רפיח הם הישג חשוב ביותר, המשך פירוק הגדודים משני לו. זאת משום שגם לאחר פירוקם, ולאחר השמדת חמאס שם, אם לא נחליט על הסמכות השלטונית שמחליפה את צה״ל שם, אז אנו צפויים לעוד אכזבה לאחר נסיגתנו וחזרת חמאס לשליטה שם. כיבוש רפיח המוחלט, לא מבטיח ניצחון מוחלט. יצירת ציפיות מוגזמות בנושא אינה מועילה.
המלצות
1. עסקאות חטופים מדורגות אינן עובדות. יש לעבור לתפיסה אחרת של עסקה אחת בה ישראל מציעה את ההפסקה המוחלטת של המלחמה תמורת כל החטופים. ומה יקרה אחר כך? האם לעולם לא נפעל בעזה? האם נותיר את חמאס על כנו ונכיל את בניין הכוח שלו? לתחושתי, לאחר ה -7/10 - לא!
2. המבצע ברפיח רק החל, ולא כדאי להצהיר על היקף המבצע. מדובר במבצע מתפתח, אסור לייצר ודאות לאויב. צה״ל התחיל ויעמיק ככל שידרש על מנת להשיג את המטרות שהוצגו לעיל על פי סדר העדיפות שהוצג.