המבצע המוצלח של צה"ל מנע מחיזבאללה לירות מטח נרחב עוד יותר לצפון ישראל ולפגוע במטרות נבחרות במרכז. ואולם, אין בו כדי לשנות את המצב, שבו אנחנו מתקרבים מדי יום למלחמה אזורית רחבה, גם אם כל הצדדים אינם רואים מה ירוויחו ממנה.
תפיסת ה"משוואות" של נסראללה ספגה מהלומה, ואולם חיזבאללה ימשיך לירות כל עוד האש בעזה נמשכת. מי שמצדד במערכה רבתי ביוזמת ישראל צריך להוכיח שניתן באמצעותה להסיר לאורך זמן את האיום על הצפון, או לשפר את מעמדנו בהסדר עתידי. ניסיון העבר גורם לספקות ביכולת זו.
הדרך האמיתית להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם היא הסדרה, שתבוא בעקבות הפסקת הלחימה בעזה במתכונתה הנוכחית. זו עמדתה של מערכת הביטחון, שמטעמי יוקרה אינה אומרת אותה במפורש, אלא מביעה תמיכה בהסכם להשבת החטופים, שזו משמעותו. אלא שכאן טמון הפרדוקס: גם אם ראש הממשלה נתניהו יסכים להגמשת העמדות בה תומכת המערכת, המצב הנוכחי טוב ליחיא סינוואר: הסלמה בין ישראל לחיזבאללה מקרבת את האזור למלחמה רבתי, שהיא חזונו הגדול. זה בוודאי לא מגביר את תיאבונו להסכם, שיהיה מבחינתו בבחינת "ניצחון קטן" יחסית להישג האסטרטגי שבשמו יזם את מתקפת ה-7.10.
ובצד מחכך ידיו האויב העיקרי – איראן. פעולותיה של ישראל יצרו מצב שבו האיראנים מקיימים דיאלוג אסטרטגי עם ארה"ב מעל לראשנו. האמריקנים רוצים רק להשאיר את איראן מחוץ לעימות הגלוי, שכן כך תיחסך מהממשל הדילמה מה עושים. התנגשות בין ישראל לחיזבאללה מטרידה אותם רק אם היא תביא להתלקחות הכוללת גם את איראן. וכך האיראנים גובים מארה"ב מחירים עבור משהו שמלכתחילה לא ראו אינטרס לממש אותו, התקפה ישירה על ישראל. פעם נוספת, העדר האסטרטגיה הכוללת גורם לכך שההישג הטקטי-מבצעי אינו משפר את מצבנו הכולל.
המבצע המוצלח של צה"ל מנע מחיזבאללה לירות מטח נרחב עוד יותר לצפון ישראל ולפגוע במטרות נבחרות במרכז. ואולם, אין בו כדי לשנות את המצב, שבו אנחנו מתקרבים מדי יום למלחמה אזורית רחבה, גם אם כל הצדדים אינם רואים מה ירוויחו ממנה.
תפיסת ה"משוואות" של נסראללה ספגה מהלומה, ואולם חיזבאללה ימשיך לירות כל עוד האש בעזה נמשכת. מי שמצדד במערכה רבתי ביוזמת ישראל צריך להוכיח שניתן באמצעותה להסיר לאורך זמן את האיום על הצפון, או לשפר את מעמדנו בהסדר עתידי. ניסיון העבר גורם לספקות ביכולת זו.
הדרך האמיתית להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם היא הסדרה, שתבוא בעקבות הפסקת הלחימה בעזה במתכונתה הנוכחית. זו עמדתה של מערכת הביטחון, שמטעמי יוקרה אינה אומרת אותה במפורש, אלא מביעה תמיכה בהסכם להשבת החטופים, שזו משמעותו. אלא שכאן טמון הפרדוקס: גם אם ראש הממשלה נתניהו יסכים להגמשת העמדות בה תומכת המערכת, המצב הנוכחי טוב ליחיא סינוואר: הסלמה בין ישראל לחיזבאללה מקרבת את האזור למלחמה רבתי, שהיא חזונו הגדול. זה בוודאי לא מגביר את תיאבונו להסכם, שיהיה מבחינתו בבחינת "ניצחון קטן" יחסית להישג האסטרטגי שבשמו יזם את מתקפת ה-7.10.
ובצד מחכך ידיו האויב העיקרי – איראן. פעולותיה של ישראל יצרו מצב שבו האיראנים מקיימים דיאלוג אסטרטגי עם ארה"ב מעל לראשנו. האמריקנים רוצים רק להשאיר את איראן מחוץ לעימות הגלוי, שכן כך תיחסך מהממשל הדילמה מה עושים. התנגשות בין ישראל לחיזבאללה מטרידה אותם רק אם היא תביא להתלקחות הכוללת גם את איראן. וכך האיראנים גובים מארה"ב מחירים עבור משהו שמלכתחילה לא ראו אינטרס לממש אותו, התקפה ישירה על ישראל. פעם נוספת, העדר האסטרטגיה הכוללת גורם לכך שההישג הטקטי-מבצעי אינו משפר את מצבנו הכולל.