ב-26 בדצמבר הודיע דובר עיריית טהראן על ביטול ההחלטה, שהתקבלה במועצת העיר ימים ספורים קודם לכן, לשנות את שמו של רחוב ביסתון בטהראן לרחוב "השהיד יחיא סינוואר". הרחוב נקרא על שם הר ביסתון שבמערב איראן, בו ניצבת כתובת ביסתון. הכתובת הרב-לשונית (בבלית, עילמית ופרסית עתיקה) הוכנה בהוראת המלך דריוש הראשון בשנת 521 לפנה"ס וההר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
ההחלטה לבטל את שינוי שם הרחוב התקבלה בעקבות ביקורת ציבורית חריפה. המבקרים גרסו, כי החלטת מועצת העיר מעידה על זלזול במורשת התרבותית המפוארת ובציוויליזציה העתיקה של איראן. לטענתם, שינוי השם – ועל אחת כמה וכמה לכבודו של מנהיג חמאס שאינו איראני – מחליש את אמון הציבור, אינו מתחשב ברגשותיו ומתעלם מרצונם של האזרחים לשמר את זהותם התרבותית. חלק מהמבקרים טענו, כי גם אם סינוואר ראוי להנצחה בטהראן, אין זה ראוי שהדבר יבוא על חשבון שם רחוב המבטא את המורשת התרבותית האיראנית. מבין מבקרי ההחלטה בלטה חברת מועצת עיריית טהראן, נרג'ס סולימאני, בתו של מפקד כוח קודס לשעבר, קאסם סולימאני. לטענתה, השם ביסתון מבטא קשר משמעותי לתרבות ולספרות באיראן ואין לפגוע ברגשות האזרחים המאוחדים ברצונם לשמר את ההיסטוריה והתרבות שלהם.
שינוי שמות רחובות מבטא גם באיראן מאמץ מצד גורמים שונים לעצב את הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי בהתאם לתפיסת עולמם ומעורר לעתים שיח ציבורי ער. התגובות השליליות לשינוי שם הרחוב בטהראן משקפות את המתח המאפיין את החברה האיראנית בין זהות דתית-אסלאמית לזהות לאומית-תרבותית-פרסית ואת הנטייה הגוברת מצד חלקים בציבור להדגיש את המרכיב הפרסי הקדם-אסלאמי בלאומיות האיראנית כהתרסה נגד הזהות הדתית-אסלאמית שמקדמת המדינה.
החלטת מועצת העיר לחזור בה מהכוונה לשנות את שם הרחוב עשויה לשקף נכונות גוברת מצד הרשויות באיראן להתחשב יותר בדעת הקהל בניסיון לצמצם את הפער בין המשטר לציבור הרחב. מגמה זו, שהתגברה בעקבות נפילת משטר אסד בסוריה, באה לאחרונה לידי ביטוי בהקפאת מימוש חוק הרעלה, שנועד להטיל סנקציות חמורות על נשים שאינן מקפידות בלבוש הרעלה, ובהחלטת המועצה העליונה המפקחת על האינטרנט באיראן להסיר בשבוע שעבר את החסימה על אפליקציית ווטאסאפ ועל שירות ההפצה הדיגיטלית גוגל פליי.
ב-26 בדצמבר הודיע דובר עיריית טהראן על ביטול ההחלטה, שהתקבלה במועצת העיר ימים ספורים קודם לכן, לשנות את שמו של רחוב ביסתון בטהראן לרחוב "השהיד יחיא סינוואר". הרחוב נקרא על שם הר ביסתון שבמערב איראן, בו ניצבת כתובת ביסתון. הכתובת הרב-לשונית (בבלית, עילמית ופרסית עתיקה) הוכנה בהוראת המלך דריוש הראשון בשנת 521 לפנה"ס וההר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
ההחלטה לבטל את שינוי שם הרחוב התקבלה בעקבות ביקורת ציבורית חריפה. המבקרים גרסו, כי החלטת מועצת העיר מעידה על זלזול במורשת התרבותית המפוארת ובציוויליזציה העתיקה של איראן. לטענתם, שינוי השם – ועל אחת כמה וכמה לכבודו של מנהיג חמאס שאינו איראני – מחליש את אמון הציבור, אינו מתחשב ברגשותיו ומתעלם מרצונם של האזרחים לשמר את זהותם התרבותית. חלק מהמבקרים טענו, כי גם אם סינוואר ראוי להנצחה בטהראן, אין זה ראוי שהדבר יבוא על חשבון שם רחוב המבטא את המורשת התרבותית האיראנית. מבין מבקרי ההחלטה בלטה חברת מועצת עיריית טהראן, נרג'ס סולימאני, בתו של מפקד כוח קודס לשעבר, קאסם סולימאני. לטענתה, השם ביסתון מבטא קשר משמעותי לתרבות ולספרות באיראן ואין לפגוע ברגשות האזרחים המאוחדים ברצונם לשמר את ההיסטוריה והתרבות שלהם.
שינוי שמות רחובות מבטא גם באיראן מאמץ מצד גורמים שונים לעצב את הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי בהתאם לתפיסת עולמם ומעורר לעתים שיח ציבורי ער. התגובות השליליות לשינוי שם הרחוב בטהראן משקפות את המתח המאפיין את החברה האיראנית בין זהות דתית-אסלאמית לזהות לאומית-תרבותית-פרסית ואת הנטייה הגוברת מצד חלקים בציבור להדגיש את המרכיב הפרסי הקדם-אסלאמי בלאומיות האיראנית כהתרסה נגד הזהות הדתית-אסלאמית שמקדמת המדינה.
החלטת מועצת העיר לחזור בה מהכוונה לשנות את שם הרחוב עשויה לשקף נכונות גוברת מצד הרשויות באיראן להתחשב יותר בדעת הקהל בניסיון לצמצם את הפער בין המשטר לציבור הרחב. מגמה זו, שהתגברה בעקבות נפילת משטר אסד בסוריה, באה לאחרונה לידי ביטוי בהקפאת מימוש חוק הרעלה, שנועד להטיל סנקציות חמורות על נשים שאינן מקפידות בלבוש הרעלה, ובהחלטת המועצה העליונה המפקחת על האינטרנט באיראן להסיר בשבוע שעבר את החסימה על אפליקציית ווטאסאפ ועל שירות ההפצה הדיגיטלית גוגל פליי.