הפגישה הצפויה בין נשיא ארצות הברית טראמפ ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בבית הלבן ב־18 בנובמבר עשויה להתברר כאירוע מכונן בעיצוב מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון ובעל השפעה ישירה על ישראל. ערב הסעודית, מדינת מפתח בזירה הערבית, מחזיקה במשקל ייחודי בשל מעמדה המדיני, הכלכלי והדתי, ובשל היותה שחקן מרכזי במערך האזורי מול איראן.
טראמפ רואה בערב הסעודית גורם מרכזי ביישום החזון האמריקאי ל“ארכיטקטורה אזורית חדשה”. מנקודת ראותו, הידוק היחסים עמה הוא נדבך חשוב במדיניות "העסקאות הגדולות" של הממשל שעיקרה הוא שותפות המבוססת על תמורות הדדיות - ביטחוניות, כלכליות וטכנולוגיות. הפסקת האש בעזה והשאיפה לייצוב הזירה הפלסטינית נתפסות בוושינגטון כהזדמנות למנף את שיתוף הפעולה עם סעודיה לכיוון סדר אזורי חדש.
בהקשר זה, ההודעה האחרונה של הבית הלבן על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם אינה רק מהלך סמלי, אלא ביטוי לאסטרטגיה רחבה יותר: ניסיון אמריקאי לבנות רשת גשרים בין אסיה המרכזית למזרח התיכון תחת הנהגה אמריקאית. קזחסטן, מדינה מוסלמית מתונה בעלת משקל גיאו אסטרטגי וכלכלי, נתפסת בוושינגטון כחוליה מקשרת בין המרחב הפוסט סובייטי לעולם הערבי וכשותפה פוטנציאלית ביוזמות האנרגיה, התשתיות והביטחון האזוריות. ההכרזה על שילובה במסגרת הסכמי אברהם אמורה לאותת למדינות האזור, ובמיוחד לסעודיה, כי הממשל נחוש להרחיב את "מעגל היציבות" סביב ישראל גם מעבר לגבולות המזרח התיכון המסורתי, וכי מי שיתמהמה עלול להישאר מחוץ לסדר החדש.
במקביל, דיווחים על כוונת וושינגטון לקדם הסכם הגנה עם סעודיה בדומה לזה שנחתם לאחרונה עם קטאר ובמסגרת זו יתכן ואף לאשר לראשונה מכירת מטוסי F-35 מתקדמים לסעודיה. נכונות אמריקאית זו אמורה מעבר לקידום המוטיבציה הסעודית לקדם עסקאות עם וושינגטון גם לשכנע את הסעודים להתקדם בצעדי הנורמליזציה עם ישראל. לפי שעה לא ברור עד כמה יענה יורש העצר במהלך ביקורו לרצון האמריקאי. כזכור העמדה הסעודית קושרת בין נכונותה להתקדם בסוגיה זו לבין התקדמות בהגעה למתווה מדיני בנושא הפלסטיני.
העמקת שיתוף הפעולה הסעודי – אמריקאי בעת הנוכחית עשויה לצמצם את התמריץ הסעודי לנרמל בעתיד את היחסים שלה עם ישראל, וזאת באם ארה"ב תעניק לריאד את מבוקשה – גישה לטכנולוגיות מתקדמות, הסכמי הגנה, ואף רישיון להעשרת אורניום, ללא תנאים מדיניים בהקשר הישראלי. לא רק שישראל עלולה לפספס את רכבת הנורמליזציה, מהלך כזה עלול לפגוע ביתרון האיכותי של ישראל ולשחוק את הטאבו בעניין העשרת אורניום
בהיעדר מהלך מדיני ישראלי משמעותי כלפי הפלסטינים, סעודיה עלולה להשיג הישגים אסטרטגיים ניכרים מוושינגטון מבלי לשלם מחיר מדיני כלפי ירושלים. לפיכך, ישראל תידרש להפגין מדיניות גמישה וראייה אסטרטגית רחבה, כזו שתאפשר לה להשתלב בעיצוב הסדר החדש ולא להיוותר מחוצה לו. שמירה על תיאום הדוק עם וושינגטון, לצד פתיחות למהלכים מדיניים מבוקרים, עשויות לסייע לישראל להישאר שחקן מרכזי בציר וושינגטון-ריאד ולמנוי התהוותו של סדר אזורי חדש שבו השפעתה תצטמצם.
הפגישה הצפויה בין נשיא ארצות הברית טראמפ ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בבית הלבן ב־18 בנובמבר עשויה להתברר כאירוע מכונן בעיצוב מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון ובעל השפעה ישירה על ישראל. ערב הסעודית, מדינת מפתח בזירה הערבית, מחזיקה במשקל ייחודי בשל מעמדה המדיני, הכלכלי והדתי, ובשל היותה שחקן מרכזי במערך האזורי מול איראן.
טראמפ רואה בערב הסעודית גורם מרכזי ביישום החזון האמריקאי ל“ארכיטקטורה אזורית חדשה”. מנקודת ראותו, הידוק היחסים עמה הוא נדבך חשוב במדיניות "העסקאות הגדולות" של הממשל שעיקרה הוא שותפות המבוססת על תמורות הדדיות - ביטחוניות, כלכליות וטכנולוגיות. הפסקת האש בעזה והשאיפה לייצוב הזירה הפלסטינית נתפסות בוושינגטון כהזדמנות למנף את שיתוף הפעולה עם סעודיה לכיוון סדר אזורי חדש.
בהקשר זה, ההודעה האחרונה של הבית הלבן על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם אינה רק מהלך סמלי, אלא ביטוי לאסטרטגיה רחבה יותר: ניסיון אמריקאי לבנות רשת גשרים בין אסיה המרכזית למזרח התיכון תחת הנהגה אמריקאית. קזחסטן, מדינה מוסלמית מתונה בעלת משקל גיאו אסטרטגי וכלכלי, נתפסת בוושינגטון כחוליה מקשרת בין המרחב הפוסט סובייטי לעולם הערבי וכשותפה פוטנציאלית ביוזמות האנרגיה, התשתיות והביטחון האזוריות. ההכרזה על שילובה במסגרת הסכמי אברהם אמורה לאותת למדינות האזור, ובמיוחד לסעודיה, כי הממשל נחוש להרחיב את "מעגל היציבות" סביב ישראל גם מעבר לגבולות המזרח התיכון המסורתי, וכי מי שיתמהמה עלול להישאר מחוץ לסדר החדש.
במקביל, דיווחים על כוונת וושינגטון לקדם הסכם הגנה עם סעודיה בדומה לזה שנחתם לאחרונה עם קטאר ובמסגרת זו יתכן ואף לאשר לראשונה מכירת מטוסי F-35 מתקדמים לסעודיה. נכונות אמריקאית זו אמורה מעבר לקידום המוטיבציה הסעודית לקדם עסקאות עם וושינגטון גם לשכנע את הסעודים להתקדם בצעדי הנורמליזציה עם ישראל. לפי שעה לא ברור עד כמה יענה יורש העצר במהלך ביקורו לרצון האמריקאי. כזכור העמדה הסעודית קושרת בין נכונותה להתקדם בסוגיה זו לבין התקדמות בהגעה למתווה מדיני בנושא הפלסטיני.
העמקת שיתוף הפעולה הסעודי – אמריקאי בעת הנוכחית עשויה לצמצם את התמריץ הסעודי לנרמל בעתיד את היחסים שלה עם ישראל, וזאת באם ארה"ב תעניק לריאד את מבוקשה – גישה לטכנולוגיות מתקדמות, הסכמי הגנה, ואף רישיון להעשרת אורניום, ללא תנאים מדיניים בהקשר הישראלי. לא רק שישראל עלולה לפספס את רכבת הנורמליזציה, מהלך כזה עלול לפגוע ביתרון האיכותי של ישראל ולשחוק את הטאבו בעניין העשרת אורניום
בהיעדר מהלך מדיני ישראלי משמעותי כלפי הפלסטינים, סעודיה עלולה להשיג הישגים אסטרטגיים ניכרים מוושינגטון מבלי לשלם מחיר מדיני כלפי ירושלים. לפיכך, ישראל תידרש להפגין מדיניות גמישה וראייה אסטרטגית רחבה, כזו שתאפשר לה להשתלב בעיצוב הסדר החדש ולא להיוותר מחוצה לו. שמירה על תיאום הדוק עם וושינגטון, לצד פתיחות למהלכים מדיניים מבוקרים, עשויות לסייע לישראל להישאר שחקן מרכזי בציר וושינגטון-ריאד ולמנוי התהוותו של סדר אזורי חדש שבו השפעתה תצטמצם.