מאז האסקלציה עם איראן, החיבור הימי והאווירי לקפריסין התברר כחוליה מרכזית בהקשר הלוגיסטי הישראלי. שעות בודדות לאחר המתקפה פורסם כי חברות התעופה הישראליות פינו את המטוסים שלהן לקפריסין, יוון ויעדים נוספים, כחלק מתוכנית שגובשה מראש, מהלך שמצביע על התיאום הלוגיסטי בין ישראל לקפריסין. מלבד ישראל, מדינות נוספות משתמשות בנמלים ושדות התעופה של קפריסין כדי לחלץ אזרחים ולהחזירם הביתה, ביניהן ארה"ב, סלובקיה ופורטוגל. עוד קודם לכן, בנקודות מפתח שונות במהלך המלחמה, בלטה מרכזיותה של קפריסין בגיבוי המאמץ המלחמתי הישראלי, אך ניכר שחשיבותה עבור ישראל בנקודה הנוכחית היא חסרת תקדים.
לסיוע הקפריסאי לישראל יש מחיר בדמות איומי טרור מוגברים על יעדים ישראלים ויהודים באי, כפי שמעיד מעצרו בקפריסין ב-21 ביוני של בריטי ממוצא אזרי, שחשוד בקשר למשמרות המהפכה ובתכנון פיגוע נגד ישראלים. נראה שההודעה על טיסות חילוץ לישראלים מיעדים נוספים מלבד לרנקה (ואתונה) נועדה למנוע את הגידול בכמות הישראלים השוהים באי. בנוסף, קיים איום על שני הבסיסים של בריטניה באי. אמנם שטח זה נמצא מחוץ לריבונות הקפריסאית, אך יש חשש שפגיעה בו תגרום לנזק גם מחוץ לבסיסים עצם. זאת למרות שבריטניה הכחישה שנעשה שימוש בבסיסיה כחלק מהמתקפה של ישראל על איראן. בהקשר זה, חשוב לזכור שביוני 2024, איים חיזבאללה לפגוע בקפריסין לאור התפקיד המסייע שלה לישראל. אמנם חיזבאללה נחלש מאז משמעותית, אך עדיין הדבר מהווה ביטוי לסכנות הפוטנציאליות עבור קפריסין שטומנת בחובה ההתלקחות בין ישראל ואיראן.
חוסר השקט הקפריסאי מהשלכות המתרחש בישראל בולט בפעילות הדיפלומטית הענפה של שר החוץ הקפריסאי ונשיא קפריסין. בין היתר פורסם כי נשיא קפריסין יעביר מסרים לישראל מאיראן. מלבד פעולות התיווך, פועלת קפריסין כדי למסגר את הסיוע האווירי לישראל ולמדינות אחרות כסיוע הומניטרי ולא סיוע צבאי. כך למשל פרסם משרד החוץ הקפריסאי כי הסיוע לישראל הוא חלק מתוכנית ESTIA לפינוי אזרחים מאזורי משבר, והופעלה כדי לפנות אזרחים מלבנון ב-2024, וכי המטוסים הצבאיים שנחתו בקפריסין נועדו לפנות אזרחים בלבד. אף שיש מתווכות נוספות באירוע הנוכחי, ישראל צריכה להיות קשובה לקפריסין ולצרכיה, לאור המצב הרגיש שבו היא נמצאת וסיועה הלוגיסטי הנרחב והמשמעותי עבור ישראל.
מאז האסקלציה עם איראן, החיבור הימי והאווירי לקפריסין התברר כחוליה מרכזית בהקשר הלוגיסטי הישראלי. שעות בודדות לאחר המתקפה פורסם כי חברות התעופה הישראליות פינו את המטוסים שלהן לקפריסין, יוון ויעדים נוספים, כחלק מתוכנית שגובשה מראש, מהלך שמצביע על התיאום הלוגיסטי בין ישראל לקפריסין. מלבד ישראל, מדינות נוספות משתמשות בנמלים ושדות התעופה של קפריסין כדי לחלץ אזרחים ולהחזירם הביתה, ביניהן ארה"ב, סלובקיה ופורטוגל. עוד קודם לכן, בנקודות מפתח שונות במהלך המלחמה, בלטה מרכזיותה של קפריסין בגיבוי המאמץ המלחמתי הישראלי, אך ניכר שחשיבותה עבור ישראל בנקודה הנוכחית היא חסרת תקדים.
לסיוע הקפריסאי לישראל יש מחיר בדמות איומי טרור מוגברים על יעדים ישראלים ויהודים באי, כפי שמעיד מעצרו בקפריסין ב-21 ביוני של בריטי ממוצא אזרי, שחשוד בקשר למשמרות המהפכה ובתכנון פיגוע נגד ישראלים. נראה שההודעה על טיסות חילוץ לישראלים מיעדים נוספים מלבד לרנקה (ואתונה) נועדה למנוע את הגידול בכמות הישראלים השוהים באי. בנוסף, קיים איום על שני הבסיסים של בריטניה באי. אמנם שטח זה נמצא מחוץ לריבונות הקפריסאית, אך יש חשש שפגיעה בו תגרום לנזק גם מחוץ לבסיסים עצם. זאת למרות שבריטניה הכחישה שנעשה שימוש בבסיסיה כחלק מהמתקפה של ישראל על איראן. בהקשר זה, חשוב לזכור שביוני 2024, איים חיזבאללה לפגוע בקפריסין לאור התפקיד המסייע שלה לישראל. אמנם חיזבאללה נחלש מאז משמעותית, אך עדיין הדבר מהווה ביטוי לסכנות הפוטנציאליות עבור קפריסין שטומנת בחובה ההתלקחות בין ישראל ואיראן.
חוסר השקט הקפריסאי מהשלכות המתרחש בישראל בולט בפעילות הדיפלומטית הענפה של שר החוץ הקפריסאי ונשיא קפריסין. בין היתר פורסם כי נשיא קפריסין יעביר מסרים לישראל מאיראן. מלבד פעולות התיווך, פועלת קפריסין כדי למסגר את הסיוע האווירי לישראל ולמדינות אחרות כסיוע הומניטרי ולא סיוע צבאי. כך למשל פרסם משרד החוץ הקפריסאי כי הסיוע לישראל הוא חלק מתוכנית ESTIA לפינוי אזרחים מאזורי משבר, והופעלה כדי לפנות אזרחים מלבנון ב-2024, וכי המטוסים הצבאיים שנחתו בקפריסין נועדו לפנות אזרחים בלבד. אף שיש מתווכות נוספות באירוע הנוכחי, ישראל צריכה להיות קשובה לקפריסין ולצרכיה, לאור המצב הרגיש שבו היא נמצאת וסיועה הלוגיסטי הנרחב והמשמעותי עבור ישראל.