הביקור ההיסטורי של נשיא סוריה, אחמד א-שרע ושר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני, בבית הלבן (11.11) מהווה אבן דרך משמעותית בהתחממות היחסים בין וושינגטון לדמשק ובחזרתה של סוריה אל חיק הקהילה הבינלאומית. תהליך זה החל בפגישת טראמפ-א-שרע בריאד במאי האחרון והמשיך בנאומו של א-שרע בעצרת הכללית של האו"ם. ראוי לציין שמדובר בביקור ראשון של נשיא סורי בבירה האמריקאית מאז עצמאותה של סוריה ב-1946.
הפגישה בין שני הנשיאים התמקדה במספר סוגיות מרכזיות המשקפות את סדרי העדיפויות של כל צד: מבחינת סוריה, מעבר לביסוס הלגיטימציה הפנימית וההכרה הבינלאומית בא-שרע, הביקור היווה הזדמנות קריטית לקדם הסרה סופית של סנקציות "קיסר" האמריקאיות, המעכבות את תהליך השיקום והבנייה במדינה. במהלך הביקור סוכם להשהות לחצי שנה את הסנקציות המוטלות על סוריה במסגרת "חוק הקיסר". עוד הוחלט לפתוח מחדש את שגרירות סוריה בארה״ב. בראיון שקיים לאחר הפגישה ל- Fox News ציין א-שרע כי: "מדובר בהתחלה חדשה ליחסים האסטרטגיים עם ארה"ב. סוריה אינה מהווה עוד איום על ארה"ב, אלא הפכה לבעלת ברית גיאופוליטית שלה."
מנקודת המבט האמריקאית, הביקור קידם שני אינטרסים מרכזיים: האחד - שילוב כוחות הצבא והביטחון הסוריים, כנראה בשיתוף פעולה עם הכוחות הכורדים, בקואליציה הבינלאומית למלחמה בדאע"ש. על אף שבחודשים האחרונים מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני בין דמשק לשותפי הקואליציה נגד דאע״ש, בראיית וושינגטון, מדובר בצעד משמעותי בדרך להפיכתה של סוריה, באופן רשמי, לחברה בקבוצת המדינות הפרו-מערביות, הנאבקות בטרור ובארגונים קיצוניים. מהלך זה אינו ברור מאליו לאור העובדה שעד לפני פחות משנה, א-שרע עמד בראש הארגון הקיצוני והג'האדיסטי, 'היאת תחריר א-שאם'. שר המשפטים ואיש הדת הסורי, מט׳הר אלויס, מיהר "להכשיר" את הצטרפותה של סוריה לקואליציה וסייג כי מדובר בשיתוף הפעולה מודיעיני וביטחוני, ולא בברית צבאית וכי המהלך דווקא יחזק את הריבונות הסורית, יותר מאשר יגביר את התלות בגורמים חיצוניים.
הנושא השני שעלה בפגישה הוא השגת הסכם ביטחוני בין סוריה לישראל. אמנם לא נרשמה התקדמות משמעותית בנושא, אולם במהלך הפגישה טראמפ הדגיש כי: "אפשר לצפות להכרזה שכזו. אנחנו רוצים שסוריה תשגשג... אנחנו עובדים עם ישראל על כך שתסתדר עם סוריה ועם כולם, זה עובד בצורה נהדרת". בראיית טראמפ, ההסכם הביטחוני עתיד לסלול את הדרך לנורמליזציה בין שתי המדינות, זאת על אף ששני הצדדים הדגישו כי התנאים לכך עדיין אינם בשלים. כך, חזר א-שרע על טענתו כי: "מצבה של סוריה שונה מיתר המדינות שהצטרפו להסכמי אברהם, כיוון שיש לה גבול משותף עם ישראל, שכובשת את הגולן הסורי" והוסיף, "לא ניכנס לשיחות ישירות בנושא בשלב זה".
על אף האווירה האופטימית והחגיגות שנצפו אמש בסוריה ומחוץ לבית הלבן, בשיח הסורי נשמעת גם ביקורת על הפער בין הישגיו המרשימים של א-שרע בזירה הבין-לאומית לבין המציאות המורכבת מבית - הקרעים הפנימיים ואירועי האלימות נגד מיעוטים, הקושי לשלב את הכוחות הכורדים במנגנוני הצבא, הצורך ברפורמות פוליטיות מהותיות ובעיקר המשבר הכלכלי החריף. הגיבוי האמריקאי הוא אמנם התחלה מבטיחה בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו, אך חובת ההוכחה והעבודה הקשה עודנה מוטלת על א-שרע עצמו.
הביקור ההיסטורי של נשיא סוריה, אחמד א-שרע ושר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני, בבית הלבן (11.11) מהווה אבן דרך משמעותית בהתחממות היחסים בין וושינגטון לדמשק ובחזרתה של סוריה אל חיק הקהילה הבינלאומית. תהליך זה החל בפגישת טראמפ-א-שרע בריאד במאי האחרון והמשיך בנאומו של א-שרע בעצרת הכללית של האו"ם. ראוי לציין שמדובר בביקור ראשון של נשיא סורי בבירה האמריקאית מאז עצמאותה של סוריה ב-1946.
הפגישה בין שני הנשיאים התמקדה במספר סוגיות מרכזיות המשקפות את סדרי העדיפויות של כל צד: מבחינת סוריה, מעבר לביסוס הלגיטימציה הפנימית וההכרה הבינלאומית בא-שרע, הביקור היווה הזדמנות קריטית לקדם הסרה סופית של סנקציות "קיסר" האמריקאיות, המעכבות את תהליך השיקום והבנייה במדינה. במהלך הביקור סוכם להשהות לחצי שנה את הסנקציות המוטלות על סוריה במסגרת "חוק הקיסר". עוד הוחלט לפתוח מחדש את שגרירות סוריה בארה״ב. בראיון שקיים לאחר הפגישה ל- Fox News ציין א-שרע כי: "מדובר בהתחלה חדשה ליחסים האסטרטגיים עם ארה"ב. סוריה אינה מהווה עוד איום על ארה"ב, אלא הפכה לבעלת ברית גיאופוליטית שלה."
מנקודת המבט האמריקאית, הביקור קידם שני אינטרסים מרכזיים: האחד - שילוב כוחות הצבא והביטחון הסוריים, כנראה בשיתוף פעולה עם הכוחות הכורדים, בקואליציה הבינלאומית למלחמה בדאע"ש. על אף שבחודשים האחרונים מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני בין דמשק לשותפי הקואליציה נגד דאע״ש, בראיית וושינגטון, מדובר בצעד משמעותי בדרך להפיכתה של סוריה, באופן רשמי, לחברה בקבוצת המדינות הפרו-מערביות, הנאבקות בטרור ובארגונים קיצוניים. מהלך זה אינו ברור מאליו לאור העובדה שעד לפני פחות משנה, א-שרע עמד בראש הארגון הקיצוני והג'האדיסטי, 'היאת תחריר א-שאם'. שר המשפטים ואיש הדת הסורי, מט׳הר אלויס, מיהר "להכשיר" את הצטרפותה של סוריה לקואליציה וסייג כי מדובר בשיתוף הפעולה מודיעיני וביטחוני, ולא בברית צבאית וכי המהלך דווקא יחזק את הריבונות הסורית, יותר מאשר יגביר את התלות בגורמים חיצוניים.
הנושא השני שעלה בפגישה הוא השגת הסכם ביטחוני בין סוריה לישראל. אמנם לא נרשמה התקדמות משמעותית בנושא, אולם במהלך הפגישה טראמפ הדגיש כי: "אפשר לצפות להכרזה שכזו. אנחנו רוצים שסוריה תשגשג... אנחנו עובדים עם ישראל על כך שתסתדר עם סוריה ועם כולם, זה עובד בצורה נהדרת". בראיית טראמפ, ההסכם הביטחוני עתיד לסלול את הדרך לנורמליזציה בין שתי המדינות, זאת על אף ששני הצדדים הדגישו כי התנאים לכך עדיין אינם בשלים. כך, חזר א-שרע על טענתו כי: "מצבה של סוריה שונה מיתר המדינות שהצטרפו להסכמי אברהם, כיוון שיש לה גבול משותף עם ישראל, שכובשת את הגולן הסורי" והוסיף, "לא ניכנס לשיחות ישירות בנושא בשלב זה".
על אף האווירה האופטימית והחגיגות שנצפו אמש בסוריה ומחוץ לבית הלבן, בשיח הסורי נשמעת גם ביקורת על הפער בין הישגיו המרשימים של א-שרע בזירה הבין-לאומית לבין המציאות המורכבת מבית - הקרעים הפנימיים ואירועי האלימות נגד מיעוטים, הקושי לשלב את הכוחות הכורדים במנגנוני הצבא, הצורך ברפורמות פוליטיות מהותיות ובעיקר המשבר הכלכלי החריף. הגיבוי האמריקאי הוא אמנם התחלה מבטיחה בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו, אך חובת ההוכחה והעבודה הקשה עודנה מוטלת על א-שרע עצמו.