פוסטים

מאז פרוץ המלחמה מובילה איראן מאמץ דיפלומטי אזורי ובינלאומי לגיוס תמיכה בחמאס ולסיום מהיר של הלחימה כדי לשמר את הישגיו. כמו כן, מתקיימים תיאומים בהובלת שר החוץ עבדאללהיאן, וכנראה שגם מפקד כוח קודס קאא'ני, בין מרכיבי "ציר ההתנגדות". איראן שבעת רצון מהישגי חמאס עד כה ומציגה אותם כביטוי נוסף לחולשתה של ישראל ולשינוי במאזן הכוחות האזורי לרעת ישראל ולטובת הפלסטינים ו"ציר ההתנגדות".

נראה כי בשלב הנוכחי אין לאיראן אינטרס שחזבאללה ייכנס למלחמה כוללת. זאת, בשל המחיר הגבוה עבור הארגון המשמש "נכס אסטרטגי" של איראן באזור, האפשרות להתערבות צבאית אמריקאית במערכה והמחירים המדיניים ואולי אף הצבאיים שאיראן עלולה לשלם. עם זאת, התמשכות המערכה, פלישה קרקעית ישראלית ובעיקר הצלחות צבאיות ישראליות, שיאיימו על עצם שרידותו של חמאס ו/או על יכולתו לשמר שליטה יעילה ברצועת עזה, עלולות לחייב את איראן להחלטה בנוגע לפתיחת חזית פעילה נוספת.

החלטה כזו תעמיד את איראן בפני דילמה משמעותית. מחד גיסא, הימנעות מהצטרפות פעילה למערכה (בעיקר באמצעות חזבאללה ובמידה פחותה גם באמצעות שלוחיה בסוריה, בעיראק ובתימן) עלולה לאפשר לישראל להמשיך ולמקד את מאמצי הלחימה שלה מול חמאס בעזה עד כדי פגיעה אנושה ביכולותיו, תפגע בנרטיב האיראני של "התלכדות הזירות" ותשדר חולשה. מאידך גיסא, מעורבות פעילה באמצעות כניסת חזבאללה למלחמה כוללת עם ישראל עלולה לסכן גם את היכולות האסטרטגיות שבידי הארגון, הנחשב לזרוע קדומנית של איראן להרתעת ישראל מתקיפה באיראן, וחמור מכך, להביא לפגיעה באיראן עצמה על רקע האיומים הנשמעים מצד וושינגטון. להערכתנו, גם אם תחליט איראן על פתיחת חזית נוספת מול ישראל, היא תימנע מפעולה ישירה (למשל באמצעות ירי טילים משטחה לעבר ישראל) ותמשיך להתבסס על שלוחיה, כפי שעשתה עד כה.