כמו במשבר עזה, כך גם במשבר מול איראן, האיחוד האירופי עוקב אחר האירועים מן היציע. שני המשברים חושפים במידה רבה את חוסר הרלוונטיות של האיחוד והיעדר יכולתו להשפיע על מהלך העניינים, לא כל שכן להביא לסיומם. בין הסיבות לכך נמנית סלידתו של נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, מהאיחוד האירופי. שלא כקודמו בתפקיד, הנשיא לשעבר ביידן, הוא אינו רואה באיחוד בני ברית ושותפים שניתן להיעזר בהם או להיוועץ איתם. לראיה, טראמפ לא טרח כלל לעדכן אותם על בפתיחת המשא ומתן מול איראן, לא כל שכן לשלבם בשיחות. אחרי הכל, ההחלטה האם להפעיל את מנגנון ה״סנאפ-בק״ באוקטובר הקרוב, שישיב את הסנקציות על איראן, נמצאת בידיהן של שלוש המדינות האירופיות החזקות באיחוד: צרפת, גרמניה ובריטניה.
וכך, לא נותר לאיחוד האירופי והמדינות החברות בו אלא להסתפק בהצהרות בלבד. המכנה המשותף של מרביתן כולל את המונחים: דה-אסקלאציה, איפוק, ודיפלומטיה כאמצעי לסיום הקונפליקט. במקביל, בהצהרות מודגשת התנגדות המדינות לפיתוח נשק גרעיני ע״י איראן. זכותה של ישראל להגנה עצמית נעדרת מהצהרות האיחוד – דבר המהווה עדות להיעדר קונצנזוס סביב הסוגיה השנויה במחלוקת בקונטקסט של הדין הבינ״ל, מחלוקת שלא הפריעה לצרפת, גרמניה ובריטניה לתמוך בזכות של ישראל להגנה עצמית. קנצלר גרמניה אף הגדיל לעשות כשהביע תמיכה במהלך הצבאי ושיבח לצה״ל וממשלת ישראל על האומץ.
בנושא האפשרות של מעורבות צבאית אמריקאית במלחמה, הזהירה קאיה קאלאס, הממונה על ענייני החוץ באיחוד, מפני מעורבות ארה״ב, דבר שלהערכתה עשוי להסלים את הסכסוך ולסכן את היציבות האזורית. בניסיון למנוע מעורבות צבאית אמריקאית ואת השלכותיה גם מעבר לזירה האזורית, הודיע נשיא צרפת על כוונת שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה להיפגש בסוף השבוע הקרוב עם שר החוץ האיראני, במטרה להביא להפסקת המלחמה - מהלך שעל פי קנצלר גרמניה נעשה בתיאום עם ארה"ב.
כמו במשבר עזה, כך גם במשבר מול איראן, האיחוד האירופי עוקב אחר האירועים מן היציע. שני המשברים חושפים במידה רבה את חוסר הרלוונטיות של האיחוד והיעדר יכולתו להשפיע על מהלך העניינים, לא כל שכן להביא לסיומם. בין הסיבות לכך נמנית סלידתו של נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, מהאיחוד האירופי. שלא כקודמו בתפקיד, הנשיא לשעבר ביידן, הוא אינו רואה באיחוד בני ברית ושותפים שניתן להיעזר בהם או להיוועץ איתם. לראיה, טראמפ לא טרח כלל לעדכן אותם על בפתיחת המשא ומתן מול איראן, לא כל שכן לשלבם בשיחות. אחרי הכל, ההחלטה האם להפעיל את מנגנון ה״סנאפ-בק״ באוקטובר הקרוב, שישיב את הסנקציות על איראן, נמצאת בידיהן של שלוש המדינות האירופיות החזקות באיחוד: צרפת, גרמניה ובריטניה.
וכך, לא נותר לאיחוד האירופי והמדינות החברות בו אלא להסתפק בהצהרות בלבד. המכנה המשותף של מרביתן כולל את המונחים: דה-אסקלאציה, איפוק, ודיפלומטיה כאמצעי לסיום הקונפליקט. במקביל, בהצהרות מודגשת התנגדות המדינות לפיתוח נשק גרעיני ע״י איראן. זכותה של ישראל להגנה עצמית נעדרת מהצהרות האיחוד – דבר המהווה עדות להיעדר קונצנזוס סביב הסוגיה השנויה במחלוקת בקונטקסט של הדין הבינ״ל, מחלוקת שלא הפריעה לצרפת, גרמניה ובריטניה לתמוך בזכות של ישראל להגנה עצמית. קנצלר גרמניה אף הגדיל לעשות כשהביע תמיכה במהלך הצבאי ושיבח לצה״ל וממשלת ישראל על האומץ.
בנושא האפשרות של מעורבות צבאית אמריקאית במלחמה, הזהירה קאיה קאלאס, הממונה על ענייני החוץ באיחוד, מפני מעורבות ארה״ב, דבר שלהערכתה עשוי להסלים את הסכסוך ולסכן את היציבות האזורית. בניסיון למנוע מעורבות צבאית אמריקאית ואת השלכותיה גם מעבר לזירה האזורית, הודיע נשיא צרפת על כוונת שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה להיפגש בסוף השבוע הקרוב עם שר החוץ האיראני, במטרה להביא להפסקת המלחמה - מהלך שעל פי קנצלר גרמניה נעשה בתיאום עם ארה"ב.