מאז מתקפת הפתע הישראלית באיראן, מנסחת ירדן את עמדתה הפומבית בזהירות רבה. דוברים רשמיים גינו בחריפות את "התוקפנות הישראלית" ואת "ההפרה הבוטה של ריבונות מדינה החברה באו"ם". שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, שוחח עם עמיתו האיראני, עבאס עראקצ'י, וחזר באוזניו על הגינוי הירדני הנחרץ ל"הסלמה המסוכנת" מצד ישראל.
עם זאת, באותה שיחה הבהיר אל-צפדי לעראקצ'י שירדן לא תאפשר פגיעה בריבונותה ובביטחון אזרחיה, הן מצד ישראל והן מצד איראן, ותפעל לבלימת כל ניסיון לחדור למרחבה האווירי – כפי שנהגה בעבר (למשל, מול המתקפות האיראניות על ישראל באפריל ובאוקטובר 2024). גם המלך הירדני עבדאללה השני הדגיש כי ארצו לא תשמש זירת קרב בעימות בין ישראל לאיראן.
הצהרות אלו קיבלו ביטוי מעשי: מראשית המלחמה מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית בירדן יירטו כטב"מים וטילים איראניים שחדרו למרחב האווירי של הממלכה בדרכם לישראל. בעוד שתומכי ציר ההתנגדות הפרו-איראני פתחו בקמפיין נגד ירדן ברשתות החברתיות על התייצבותה, לכאורה, לצד ישראל, גורמי משטר ירדניים הצדיקו את יירוט הכלים התוקפים בצורך להגן על ריבונותה ועל גבולותיה ולמנוע פגיעות באזורים מיושבים בשטחה.
בעיתונים ירדניים פרו-ממסדיים, דוגמת "אל-ראי", נמתחה ביקורת גם על ישראל וגם על איראן, שתוארו כמי שמקדמות פרויקטים דתיים-קיצוניים המאיימים על יציבות האזור. בתגובה להאשמות נגד ירדן בשיתוף פעולה עם ישראל ביירוט הטילים והכטב"מים, נכתב ביומון "אל-אנבאט" כי הממלכה לא תכפיף את מדיניותה לאג'נדה זרה השואפת להפכה לחזית. בהקשר זה, איראן הואשמה בניצול ציני של הבעיה הפלסטינית להצדקת חתרנותה במדינות ערב.
במקביל, בולטת שאיפתה של ירדן לסיום מהיר של ההתגוששות בין ישראל לאיראן, לפני שתתפתח למלחמת התשה ממושכת או לעימות בינלאומי. המלך עבדאללה הדגיש בשיחה עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, את הצורך הדחוף בעצירת המלחמה. עורך היומון "אל-ע'ד", מכרם אלטראונה, הביע תקווה שגורמים בינלאומיים יתערבו בהקדם לבלימת ההסלמה באזור, להבטחת ביטחונו ושלומו ולהצלתו מסכנת חורבן.
בראיית ירדן, מערכה ממושכת ורחבה עלולה להסב לה נזקים ביטחוניים וכלכליים קשים, בכללם: נפילות נוספות של שיגורים ויירוטים בשטחה; השעיית ייצוא הגז הישראלי, צעד הפוגע בייצור החשמל בירדן ומאלץ אותה לרכוש דלקים יקרים המכבידים על תקציבה; השהיית התעופה האזרחית; פגיעה בתיירות לממלכה; והפרעות בשרשראות האספקה דרך נמל עקבה והים האדום.
חרף ביקורתה על ישראל, ירדן הייתה ועודנה שותפה מרכזית במאבק ב"סהר השיעי" – מונח שטבע המלך עבדאללה עצמו לפני כשני עשורים. נוכח הקשרים האסטרטגיים והאינטרסים המשותפים לשתי המדינות, חשוב שישראל תתייחס בכובד ראש לחששותיה של ירדן מהתמשכות המלחמה ותשקלל את השפעותיה גם על שכנתה הקרובה.
מאז מתקפת הפתע הישראלית באיראן, מנסחת ירדן את עמדתה הפומבית בזהירות רבה. דוברים רשמיים גינו בחריפות את "התוקפנות הישראלית" ואת "ההפרה הבוטה של ריבונות מדינה החברה באו"ם". שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, שוחח עם עמיתו האיראני, עבאס עראקצ'י, וחזר באוזניו על הגינוי הירדני הנחרץ ל"הסלמה המסוכנת" מצד ישראל.
עם זאת, באותה שיחה הבהיר אל-צפדי לעראקצ'י שירדן לא תאפשר פגיעה בריבונותה ובביטחון אזרחיה, הן מצד ישראל והן מצד איראן, ותפעל לבלימת כל ניסיון לחדור למרחבה האווירי – כפי שנהגה בעבר (למשל, מול המתקפות האיראניות על ישראל באפריל ובאוקטובר 2024). גם המלך הירדני עבדאללה השני הדגיש כי ארצו לא תשמש זירת קרב בעימות בין ישראל לאיראן.
הצהרות אלו קיבלו ביטוי מעשי: מראשית המלחמה מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית בירדן יירטו כטב"מים וטילים איראניים שחדרו למרחב האווירי של הממלכה בדרכם לישראל. בעוד שתומכי ציר ההתנגדות הפרו-איראני פתחו בקמפיין נגד ירדן ברשתות החברתיות על התייצבותה, לכאורה, לצד ישראל, גורמי משטר ירדניים הצדיקו את יירוט הכלים התוקפים בצורך להגן על ריבונותה ועל גבולותיה ולמנוע פגיעות באזורים מיושבים בשטחה.
בעיתונים ירדניים פרו-ממסדיים, דוגמת "אל-ראי", נמתחה ביקורת גם על ישראל וגם על איראן, שתוארו כמי שמקדמות פרויקטים דתיים-קיצוניים המאיימים על יציבות האזור. בתגובה להאשמות נגד ירדן בשיתוף פעולה עם ישראל ביירוט הטילים והכטב"מים, נכתב ביומון "אל-אנבאט" כי הממלכה לא תכפיף את מדיניותה לאג'נדה זרה השואפת להפכה לחזית. בהקשר זה, איראן הואשמה בניצול ציני של הבעיה הפלסטינית להצדקת חתרנותה במדינות ערב.
במקביל, בולטת שאיפתה של ירדן לסיום מהיר של ההתגוששות בין ישראל לאיראן, לפני שתתפתח למלחמת התשה ממושכת או לעימות בינלאומי. המלך עבדאללה הדגיש בשיחה עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, את הצורך הדחוף בעצירת המלחמה. עורך היומון "אל-ע'ד", מכרם אלטראונה, הביע תקווה שגורמים בינלאומיים יתערבו בהקדם לבלימת ההסלמה באזור, להבטחת ביטחונו ושלומו ולהצלתו מסכנת חורבן.
בראיית ירדן, מערכה ממושכת ורחבה עלולה להסב לה נזקים ביטחוניים וכלכליים קשים, בכללם: נפילות נוספות של שיגורים ויירוטים בשטחה; השעיית ייצוא הגז הישראלי, צעד הפוגע בייצור החשמל בירדן ומאלץ אותה לרכוש דלקים יקרים המכבידים על תקציבה; השהיית התעופה האזרחית; פגיעה בתיירות לממלכה; והפרעות בשרשראות האספקה דרך נמל עקבה והים האדום.
חרף ביקורתה על ישראל, ירדן הייתה ועודנה שותפה מרכזית במאבק ב"סהר השיעי" – מונח שטבע המלך עבדאללה עצמו לפני כשני עשורים. נוכח הקשרים האסטרטגיים והאינטרסים המשותפים לשתי המדינות, חשוב שישראל תתייחס בכובד ראש לחששותיה של ירדן מהתמשכות המלחמה ותשקלל את השפעותיה גם על שכנתה הקרובה.