פסגת טראמפ-פוטין: נקודת מפנה או המשך הדרך? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים פסגת טראמפ-פוטין: נקודת מפנה או המשך הדרך?

פסגת טראמפ-פוטין: נקודת מפנה או המשך הדרך?
ג׳סי ויינברג , ארקדי מיל-מן 17 באוגוסט, 2025

הפסגה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הייתה מלאה בסימבוליות וכבוד הדדי. למרות שתוכננה להמשך כ-6-7 שעות, היא הסתיימה אחרי פחות מ-3 שעות ובניגוד לתכנון המקורי לא כללה ארוחת ערב משותפת. הפסגה הוכנה בצורה חפוזה לאחר ביקור השליח המיוחד ויטקוף במוסקבה ב-6 באוגוסט, כאשר שני הצדדים ניסו להפחית ציפיות מהמפגש שאת תוצאותיו היה קשה לחזות  מראש.

הנשיא טראמפ הכריז לפני הפסגה כי מטרתו העיקרית היא לקדם משא ומתן להפסקת אש זמנית שיכולה להוביל לסיום המלחמה. אך הסתבר במהרה כי טראמפ אימץ את הגישה הרוסית והכריז שוושינגטון מדלגת על הפסקת אש מיידית וחותרת להסכם סיום המלחמה בר קיימא. בניגוד לקו התקיף שנקט טראמפ לאחרונה בכל הנוגע להטלת סנקציות חריפות על רוסיה ושותפותיה, הנושא לא הוזכר כלל. טראמפ למעשה מנסה להציג את הפסגה כהצלחה רבתי למרות העדר פרטים מדויקים המצביעים על הישגים כלשהם.

הנשיא פוטין בהגיעו לפסגה רצה להשיג יציאה מהבידוד הבינלאומי מצד המערב לאחר יותר משלוש שנים ולהחזיר לרוסיה תדמית של מעצמה שווה ערך לארצות הברית. כמו-כן לפוטין היה חשוב למנוע הפסקת אש זמנית כדי להמשיך את השתלטותה של רוסיה על שטחים נוספים באוקראינה. הוא עדיין מאמין כי צבא רוסיה מסוגל להכריע בשדה הקרב. למעשה, הנשיא הרוסי הצליח להסיט את השיח לדרישות המקסימליות שלו שבבסיסן ״בעיות השורש״ של הסכסוך באוקראינה, קרי אינטרס רוסי מובהק לבטל את ריבונותה של אוקראינה.

על פי דיווחים בתקשורת, סבור טראמפ אחרי הפסגה באלסקה שניתן לנהל משא ומתן מהיר להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בתנאי שהנשיא זלנסקי יסכים לוותר על שטח של אזור דונבאס שלא נכבש על ידי רוסיה בנוסף לשטחים שכבר נכבשו על ידה. בתמורה, רוסיה תבטיח להקפיא את הפעילות הצבאית בקווי החזית באזורי חרסון וזפוריז׳יה. בשלב זה קשה לאמת את התחושות של טראמפ, אך יתכן והמדובר בנקודת מפנה במלחמה זו מפרספקטיבה אמריקאית. טראמפ שואף לכנס פסגה משולשת עם פוטין וזלנסקי, ברם כעת אין הצעה קונקרטית על הפרק.

בניגוד לממשל ביידן, אשר דגל בגישה לפיה ״המשא ומתן על אוקראינה אינו מתקיים בלי אוקראינה״, הממשל הנוכחי יצר תקדים אשר שינה את כללי המשחק והעמיד את האוקראינים ואת האירופאים בפני אתגרים חדשים. ביום שני אמור להתקיים מפגש בבית הלבן בין הנשיא טראמפ לבין הנשיא זלנסקי ומנהיגים אירופאיים שידונו על ההשלכות של הפסגה באלסקה, כולל ערבויות ביטחוניות אפשריות לאוקראינה. נושא הערבויות הוא טעון ומורכב ביותר משום שיישומן בשטח תלוי בגורמים שונים ובקשיים לוגיסטיים לא מבוטלים.

מנקודת ראותה של מוסקבה, התוצאות של המפגש הנשיאותי מאפשרות להמשיך בדרך שהתווה פוטין עם תחילת המלחמה באוקראינה, ורוסיה לא מתכוונת לעצור בחזית האוקראינית בטווח הנראה לעין.

נושאים: יחסי ישראל-ארצות הברית, רוסיה, מלחמת אוקראינה-רוסיה
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
העמקת השותפות האמריקאית–סעודית: מבט ישראלי
19 בנובמבר, 2025
חידושים בנושא מחשוב הקוונטי
18 בנובמבר, 2025
אבסורד בחסות האו״ם: הגנת זכויות עובדים - במדינה שמגבילה אותן?
17 בנובמבר, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.