במהלך דיון בוועדת החוץ והביטחון השבוע אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא מאמין שערב הסעודית ואיחוד האמירויות יממנו את שיקום רצועת עזה לאחר המלחמה. במענה לבקשה כזו מצדה של ארה"ב, דווח כי שתי המדינות שללו שליחת חיילים מטעמן לעזה, אך אכן הסכימו לסייע כלכלית בשיקום ההרס החסר תקדים שנגרם במלחמה. עם זאת, הן מציבות בעבור כך תנאים שלא בטוח אם ישראל והפלסטינים מסוגלים לעמוד בהם, בראשם חתירה לפתרון שתי המדינות ורפורמה מקיפה ברשות הפלסטינית.
התנאי הבסיסי שמציבות ריאד ואבו-דאבי הוא השבת השליטה ברצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית, זאת בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה שיוצא נחרצות נגד תוכנית זו. יתרה מכך, גורמים סעודים ואמירותים הבהירו שעל ישראל להסכים למשא ומתן עם הרשות לפתרון הסכסוך על-ידי הקמת מדינה פלסטינית. בתגובה לדבריו של נתניהו על כך שהמימון יגיע משתי המדינות, שגרירת איחוד האמירויות באו"ם מיהרה להבהיר שארצה תעשה כן רק אם תוצג לה מפת דרכים "רצינית" עם פרק זמן ויעד ברורים להקמת מדינה פלסטינית. במטרה להפגין את רצינות כוונותיה להשקיע בתושבי עזה בטווח הארוך, הקימה האמירויות שלושה מתקני התפלה בגבול רצועת עזה-מצרים כדי להקל על המחסור במי שתייה בתוך הרצועה.
תמיכה כספית מצד ערב הסעודית והאמירויות לטובת שיקום עזה ביום שאחרי המלחמה חשובה אך אינה מספקת בעבור ישראל. נדרש כי המדינות ימלאו תפקיד פוליטי-אקטיבי בתמיכה בהנהגה פלסטינית שתמלא את הוואקום שיותיר אחריו חמאס, ידחוק הצידה את קטאר והשפעתה השלילית, יקל על השליטה הביטחונית שישראל תותיר ברצועה, ויעניק לגיטימציה ערבית למנגנון השלטון החלופי בעזה. הסעודים והאמירותים עשויים לראות בכך הזדמנות להגדיל את השפעתן, אם הן נרתעות לעשות כך ללא אופק מדיני, שכן ייתפסו בדעת הקהל כמי שסייעו לכיבוש הרצועה בידי ישראל, ותחשושנה שהשקעתם תרד לטמיון במלחמה נוספת.
במהלך דיון בוועדת החוץ והביטחון השבוע אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא מאמין שערב הסעודית ואיחוד האמירויות יממנו את שיקום רצועת עזה לאחר המלחמה. במענה לבקשה כזו מצדה של ארה"ב, דווח כי שתי המדינות שללו שליחת חיילים מטעמן לעזה, אך אכן הסכימו לסייע כלכלית בשיקום ההרס החסר תקדים שנגרם במלחמה. עם זאת, הן מציבות בעבור כך תנאים שלא בטוח אם ישראל והפלסטינים מסוגלים לעמוד בהם, בראשם חתירה לפתרון שתי המדינות ורפורמה מקיפה ברשות הפלסטינית.
התנאי הבסיסי שמציבות ריאד ואבו-דאבי הוא השבת השליטה ברצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית, זאת בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה שיוצא נחרצות נגד תוכנית זו. יתרה מכך, גורמים סעודים ואמירותים הבהירו שעל ישראל להסכים למשא ומתן עם הרשות לפתרון הסכסוך על-ידי הקמת מדינה פלסטינית. בתגובה לדבריו של נתניהו על כך שהמימון יגיע משתי המדינות, שגרירת איחוד האמירויות באו"ם מיהרה להבהיר שארצה תעשה כן רק אם תוצג לה מפת דרכים "רצינית" עם פרק זמן ויעד ברורים להקמת מדינה פלסטינית. במטרה להפגין את רצינות כוונותיה להשקיע בתושבי עזה בטווח הארוך, הקימה האמירויות שלושה מתקני התפלה בגבול רצועת עזה-מצרים כדי להקל על המחסור במי שתייה בתוך הרצועה.
תמיכה כספית מצד ערב הסעודית והאמירויות לטובת שיקום עזה ביום שאחרי המלחמה חשובה אך אינה מספקת בעבור ישראל. נדרש כי המדינות ימלאו תפקיד פוליטי-אקטיבי בתמיכה בהנהגה פלסטינית שתמלא את הוואקום שיותיר אחריו חמאס, ידחוק הצידה את קטאר והשפעתה השלילית, יקל על השליטה הביטחונית שישראל תותיר ברצועה, ויעניק לגיטימציה ערבית למנגנון השלטון החלופי בעזה. הסעודים והאמירותים עשויים לראות בכך הזדמנות להגדיל את השפעתן, אם הן נרתעות לעשות כך ללא אופק מדיני, שכן ייתפסו בדעת הקהל כמי שסייעו לכיבוש הרצועה בידי ישראל, ותחשושנה שהשקעתם תרד לטמיון במלחמה נוספת.