המרחב הערבי מביט בהשתאות ביכולות הצבאיות שהפגין חמאס. התפיסה שישראל נחלשה בחודשים האחרונים לאור המצב הפנימי קיבלה אישור עבור רבים באזור, ידידים ואויבים. כל עוד לא יהיה שינוי מהותי בתמונת המצב הצבאית כפי שמשתקפת, תיפגע עוד התפיסה של ישראל כנכס. תפיסה זו היתה מניע מרכזי בחיזוק היחסים בין ישראל לבין כמה משכנותיה, בעיקר מדינות המפרץ, בשנים האחרונות.
מדינות ערביות רבות היו רוצות לראות פגיעה קשה בחמאס, חלקן היו מצפות כי ישראל תביא לסיום שליטת ארגון הטרור ברצועה, גם משום שתהיה זו מכה לאידיאולוגיה של האחים המוסלמים אותה הן תופסות כאיום. אלא שהן מצויות במתח בין רצונן לפגוע בחמאס לבין הצורך שלהן, כפי שהן מבינות זאת, לגלות סולידריות עם הפלסטינים. את המתח הזה הן פותרות באמצעות תמיכה פומבית בפלסטינים ובמקביל שיתוף פעולה, שקט, עם ישראל.
אינטרס מרכזי נוסף של מדינות אלו הוא שלילת הישג צבאי ותודעתי מאיראן ומשלוחיה, למרות שרובן נמצאות בקשרים רשמיים עמה. חששן הוא מהצטרפות של שחקנים אזוריים המזוהים עם איראן, כמו החות'ים או המליציות בעיראק, ללחימה והידרדרות למערכה אזורית שתפגע גם בהן.
בצד ההזדמנויות יש צורך דוחק בשינוי דפוס הפעולה הבעייתי של קטר המשמשת צינור החמצן של חמאס. כחלק מהקונספציה המוטעית שלה, ישראל איפשרה וסייעה להעברת הכספים לחמאס. יש לרתום את האמריקאים להפעיל לחץ על קטר, כדי לחנוק כלכלית את חמאס ולהביא למיטוטו.
בנוסף, בסיום הלחימה ולאור הצורך להתניע מחדש את תהליך הנורמליזציה מול סעודיה - יש לנסות ולרתום את ריאד לקחת חלק פעיל בתמיכה בגורם שלטוני פלסטיני חלופי לחמאס ברצועה. אולם, הזדמנויות אלו ואחרות תלויות בפעולה צבאית ישראלית נחושה לריסוק היכולת הצבאית-פוליטית של חמאס ברצועה.
המרחב הערבי מביט בהשתאות ביכולות הצבאיות שהפגין חמאס. התפיסה שישראל נחלשה בחודשים האחרונים לאור המצב הפנימי קיבלה אישור עבור רבים באזור, ידידים ואויבים. כל עוד לא יהיה שינוי מהותי בתמונת המצב הצבאית כפי שמשתקפת, תיפגע עוד התפיסה של ישראל כנכס. תפיסה זו היתה מניע מרכזי בחיזוק היחסים בין ישראל לבין כמה משכנותיה, בעיקר מדינות המפרץ, בשנים האחרונות.
מדינות ערביות רבות היו רוצות לראות פגיעה קשה בחמאס, חלקן היו מצפות כי ישראל תביא לסיום שליטת ארגון הטרור ברצועה, גם משום שתהיה זו מכה לאידיאולוגיה של האחים המוסלמים אותה הן תופסות כאיום. אלא שהן מצויות במתח בין רצונן לפגוע בחמאס לבין הצורך שלהן, כפי שהן מבינות זאת, לגלות סולידריות עם הפלסטינים. את המתח הזה הן פותרות באמצעות תמיכה פומבית בפלסטינים ובמקביל שיתוף פעולה, שקט, עם ישראל.
אינטרס מרכזי נוסף של מדינות אלו הוא שלילת הישג צבאי ותודעתי מאיראן ומשלוחיה, למרות שרובן נמצאות בקשרים רשמיים עמה. חששן הוא מהצטרפות של שחקנים אזוריים המזוהים עם איראן, כמו החות'ים או המליציות בעיראק, ללחימה והידרדרות למערכה אזורית שתפגע גם בהן.
בצד ההזדמנויות יש צורך דוחק בשינוי דפוס הפעולה הבעייתי של קטר המשמשת צינור החמצן של חמאס. כחלק מהקונספציה המוטעית שלה, ישראל איפשרה וסייעה להעברת הכספים לחמאס. יש לרתום את האמריקאים להפעיל לחץ על קטר, כדי לחנוק כלכלית את חמאס ולהביא למיטוטו.
בנוסף, בסיום הלחימה ולאור הצורך להתניע מחדש את תהליך הנורמליזציה מול סעודיה - יש לנסות ולרתום את ריאד לקחת חלק פעיל בתמיכה בגורם שלטוני פלסטיני חלופי לחמאס ברצועה. אולם, הזדמנויות אלו ואחרות תלויות בפעולה צבאית ישראלית נחושה לריסוק היכולת הצבאית-פוליטית של חמאס ברצועה.